רבי יצחק נפחא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק נפחא אמורא ארצישראלי בן הדור השני והשלישי. כינויו "נפחא" (המעיד על מקצועו, נפח) המופיע לעתים קרובות בתלמוד הבבלי אינו מופיע כלל בתלמוד הירושלמי.

היה חבר בבית מדרשו של רבי יוחנן, והרבה מאמרים אמר בשמו. תלמידיו החשובים של ר' יוחנן, רב אמי ורב אסי, היו יושבים לפני ר' יצחק. כבר בימי ר' יוחנן הגיע למעלה גבוהה בתורה, ופעם כשחלק על ר' יוחנן באגדה, אמר ריש לקיש: "טובים דברי נפחא מדברי בר נפחא". רבים מחכמי ארץ ישראל למדו איתו הלכה ואגדה ומסרו מאמרים בשמו.

ר' יצחק ירד מארץ ישראל לבבל ובא בקשר עם ראשי חכמיה. החכמים שאיתם התרועע הרבה היו רב לוי ורב נחמן, רבי אבהו, ורבי חנינא בר פפי[1]. בנו היה רבי יוחנן בן רבי יצחק נפחא‏[2].

ר' יצחק היה מבעלי האגדה הפוריים ביותר בדורו. החשיב מאוד את האגדה, כי סבר שהיא מחזקת את מורל העם ומעודדת את רוחו שלא להתייאש בגלל העוני והסבל ששררו באותו הדור. לעומת זאת, על הזנחת בני דורו את ההלכה ונטייתם הגוברת לאגדה היה אומר: "לשעבר כשהייתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד. ועכשיו כשאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאווה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה".

את העניות ששררה בימיו בארץ ישראל הוא מתאר: על הדורות הללו נאמר "ואכלת את עשב השדה"‏[3], שאדם תולש עשב משדהו ואוכלה – בגלל שהוא לא יכול לחכות עד שהתבואה תתבשל.

מאגדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יצחק היה בעל הלכה ובעל אגדה כאחד. פעם ישבו לפניו רב אמי ורב אסי. אחד אמר "יאמר מר הלכה" ואחד אמר "יאמר מר אגדה". התחיל לאמר הלכה - אחד לא הניח לו, התחיל לאמר אגדה ואחד לא הניח לו. אמר להם: "אמשול לכם משל למה הדבר דומה, לאדם שיש לו שתי נשים – אחת ילדה ואחת זקנה. ילדה מלקטת לו לבנות, וזקנה מלקטת לו שחורות – נמצא קירח מכאן ומכאן‏[4].

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין, יגעתי ומצאתי – תאמין"‏[5].
  • "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין"‏[6].

ציונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות מקום קבורתו מופיע בספר הגלגולים‏[7]: "חוץ לטבריה, כנגד כותל הצפוני של החומה - וקרוב אליו, יש שם כמו שנים או שלשה כוכין, ואומרים כי הם קברי צדיקים, ואיני זוכר מה שאומרים העולם. ונלע"ד שאומרים שרבי יצחק נפחא אחד מהם, והודה לי מורי שהם קברי צדיקים. ונלע"ד שאמר לי, שהוא כמו שאומרים בני אדם".

זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטת רש"י "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".‏[8]

לשיטת רשב"ם קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר באגדתא ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".‏[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של רבי יצחק נפחא על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן