רבי ישבב הסופר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישבב הסופר היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. תלמידו של רבי יהושע וחברו של רבי עקיבא.
רבי ישבב הסופר היה נדיב, ואת כל נכסיו חילק לעניים, דבר שלא כל חבריו ראו בעין יפה. פעם אחת רצה לחלק חמישית מנכסיו לעניים, ורבי עקיבא לא הניח לו לעשות זאת[1].
רבי ישבב הסופר נמנה בין עשרת הרוגי מלכות. מסופר, שביום שהוציאוהו להורג היה בן תשעים שנה וביקש מתלמידיו להחזיק איש ברעהו ולאהוב שלום ומשפט[2].
על פי המסורת רבי ישבב לא זכה לקבורה, שכן גופתו הושלכה לכלבים[3].
לקריאה נוספת [עריכה]
- הרב אהרן היימאן, "רבי ישבב הסופר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 817-816, באתר HebrewBooks
- רבי ישבב הסופר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים [עריכה]
| עשרת הרוגי מלכות | ||
|---|---|---|
|
