רבי שמעון בן הסגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי שמעון בן הסגן (או סתם בן הסגן ולפעמים גם הסגן) היה תנא (כהן) בן הדור השני או השלישי. בנו של רבי חנינא סגן הכהנים.[1]

מאמריו בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מאמרים של רבי שמעון מובאים במשנה[2], תמיד על ידי רבן שמעון בן גמליאל. הוא נזכר גם פעמים בודדות בתוספתא (ראש השנה ב,ט ; כתובות ב,ג). כדוגמה, רבן שמעון בן גמליאל מצטטו לגבי המידות המדויקות של פרוכת היכל המקדש והחלפתו וטבילתו פעמיים בשנה (משנה שקלים בתלמוד ירושלמי ח ב). וכיוון שרוב מאמרי רבי שמעון בן הסגן עוסקים בענייני עבודות המקדש, מסיק בעל ספר היוחסין כי רבי שמעון בן הסגן פעל בעצמו בעבודות המקדש בתור כהן.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי מרגליות, "ר' שמעון בן הסגן", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת "יבנה", עמ' 346.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה
  2. ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ב', משנה ח'
    משנה, מסכת מנחות, פרק י"א, משנה ט'
  3. ^ {{גם מאמריו שאינם קשורים בתיאור המקדש או בעבודתו, קשורים להיותו כהן. במשנה כתובות (ב,ח) הוא מדבר על אופן יחוס הכהונה, ובתוספתא רה"ש (ב,ט) הוא עוסק בקידוש החודש שנעשה גם הוא במקדש.}}


ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.