רבקה נרדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. מקורות, 2. פסקת "ספריה", 3. ויקיזציה (תבנית אישים, שימוש בתארים, עיצוב הערות שוליים וכדו')..
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. מקורות, 2. פסקת "ספריה", 3. ויקיזציה (תבנית אישים, שימוש בתארים, עיצוב הערות שוליים וכדו')..
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רבקה נרדי
לידה 1941 (בת 83 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבקה נרדי (נולדה ב-4 ביולי 1941 בתל אביב) היא סופרת ומטפלת אישית וזוגית, ופעילה פמיניסטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נרדי נולדה למינה ואהרון אושפיז, שעלו לארץ מפולין בשנות השלושים של המאה העשרים. את שירותה הצבאי עשתה בחיל המודיעין (1961-1959), והיא בעלת תואר ראשון בספרות עברית ומקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בחינוך מבוגרים מאוניברסיטת המדינה של אוהיו ותואר דוקטור בפסיכולוגיה חברתית ומגדר מטעם מכון יוניון(אנ') בסינסינטי שבארצות הברית. את עבודת הדוקטורט שלה כתבה על "תפיסת המחויבות בנישואים המודרניים, ההבדלים בין המינים וההשלכות המוסריות"[1]. המחקר עובד לספר פופולרי "זוגיות בסערה" ופורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2003[2].

פעילות מקצועית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 פתחה נרדי את "המרכז הראשון בישראל לקידום האישה", שפעל בחסות עיריית הרצליה ומשרד העבודה והרווחה. הניסיון שהצטבר בהפעלת המרכז סוכם בספר שהופיע ב-1981 בשם "אשה גם למען עצמה". בשנת 1983 הייתה בין מקימי מכון "נ.ו. ר.ה". באותן שנים נמנתה בין מעצבי תוכניות ההשתלמות הראשונות בארץ למנהיגות נשים, התמודדות נשים בעולם עבודה גברי וסקסיסטי וקידום מעמדן של נשים. כמו כן פעלה כמנהלת וכמנחה מקצועית במסגרות ציבוריות ופרטיות לקידומן של נשים. במקביל החלה לפעול ב-1982 בתחום של העצמת נשים וחינוך למנהיגות. בעבודת הדוקטורט שלה בדקה את המחויבות של שני בני הזוג לנישואין ואת תפיסת המוסר בקשרי הזוג, שני נושאים שעוסקים בצדק והוגנות ביחסים בין גברים ונשים. החשיבה על הצדק בזוגיות מלווה גם את כל שמונה עשר ספריה (עיון ופרוזה) שנכתבו עד 2022.

היא הקימה את מכון דיאלוג ב-1990 ובן זוגה ד"ר חן נרדי הצטרף אליו ב-1992, במטרה לממש את חזון השותפות והשוויון בין נשים לגברים.

משנת 2000 ואילך פעלה בהנהלת תנועת "ש.י.ן - שוויון ייצוג לנשים", וכחברה בקבוצת "אנואר – שותפות נשים יהודיות וערביות". בשנת 2004 נמנתה בין יוזמי הקמת "התנועה לשוויון ושלום בין המינים" ופעלה כמספר שנים כחברה בהנהלת התנועה.

תחומי התמחותה העיקריים של ד"ר רבקה נרדי: יחסי נשים גברים, זוגיות פרק א' ופרק ב', יחסי הורים ילדים, קשר בין דורי, קריירה ומשפחה, מעברים ושינויים בחיים, סוגיות בגיל המבוגר, יחסים בעולם העבודה, מנהיגות והעצמת נשים.

במהלך השנים פרסמה והציגה מאמרים בכתבי עת מקצועיים ובכנסים בינלאומיים. כמו כן פרסמה באתר "מכון דיאלוג" [1] מאמרים מקצועיים בנושאים מגוונים מתחום החיים האישיים והזוגיים/משפחתיים וגם טור אישי (מחובר לאקטואליה).

הרקע לתפיסת עולמה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נרדי הגיעה לתפיסת עולמה המקצועית לאחר מסע אישי שהושפע מהמהפכה במעמדן של נשים במאה העשרים. השינוי ביחסי נשים גברים השפיע על חייה כמו גם על תפיסתה המקצועית.

היא מאמינה כי דיאלוג שוויוני ומכבד בין אישה וגבר הוא תנאי הכרחי להפנמת הרעיון הדמוקרטי ולהפחתה משמעותית ברמת האלימות בחברה.

נרדי סבורה כי זוגיות בלתי שוויונית שיש בה שולט ונשלט, ומאופיינת באלימות, היא גם סיבה וגם תוצאה של חברות אלימות ומשטרים עריצים.

דרך הדיאלוג תורגמה על ידה במכון דיאלוג, למודל הדולפיני אותו יזם ד"ר חן נרדי, ויחד הם פיתחו אותו בראשית דרכם במכון דיאלוג (1992).

דרך הדיאלוג המתנגשת לא פעם עם מציאות של יחסי כוח – בארגוני העבודה, במערכות היררכיות וביחסי נשים גברים מייצגת את האמירה המרכזית בעבודתה – בטיפול אישי וזוגי, בסדנאות, בהרצאותיה ובכתיבתה.

החל משנת 2015, בעקבות פרסום ספר השירה של בנם, בן נרדי, "הבזקים של תפיסה מדויקת", נוצר חיבור שממשיך עד היום, בין אמנות לפסיכולוגיה. מאז נולדו שלושה מופעים בשיתוף פעולה עם בן נרדי, שנותנים ביטוי פיוטי ומוזיקלי לרעיונות אישיים ומקצועיים. המופעים האלה מבטאים את הרעיון שפסיכולוגיה ואמנות יכולים להיות משולבים זה בזה ולהשפיע על חיינו.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אישה גם למען עצמה - בשיתוף הדסה וסרצוג ורמי אבן טוב (המכון לאמצעי הוראה של משרד העבודה והרווחה, 1981)
  • אישה בזכות עצמה (מודן, 1989).
  • בין העונות: על נשים באמצע החיים (מודן, 1991)[3]
  • גברים בשינוי - עם ד"ר חן נרדי (מודן, 1992)[4]
  • נישואים שניים (מודן, 1994)[5]
  • זוגיות בסערה (הקיבוץ המאוחד, 2003)
  • להיות דולפין – התמודדות עם תוקפנות וחולשה בזוגיות, בהורות, בעבודה ובצבא - עם ד"ר חן נרדי (מודן, 2006)[6]
  • נשים חסרות מנוח: שיח נשים בדרכן לשוויון (פרדס הוצאה לאור, 2007)[7]
  • שיחה זוגית - עם ד"ר חן נרדי (הדים, 2010)
  • מה שאנחנו מרגישות - עם טלי נרדי (הדים, 2020)[8]
  • רציתי יותר (הדים, 2020)[9]

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איתך בגובה העיניים (מודן, 1996)[10]
  • ליאורה (ברקאי ספרים, 2004)[11]
  • זר יקר שלי (פרדס, 2008)
  • את לא נראית בכלל (הדים, 2011)
  • אור מריר - קובץ סיפורים קצרים (הדים, 2013)
  • כל יום בשעה 11:15 (הדים, 2016)
  • הרומן האחרון של קלרה ברון (הדים, 2021)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נריד נשואה מאז ינואר 1977 לד"ר חן נרדי (סא"ל בדימוס)[12], ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Commitment to emotional relationships between men and women: The differences and implications of modern marriage - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
  2. ^ זוגיות בסערה נרדי רבקה, באתר www.kibutz-poalim.co.il
  3. ^ רבקה נרדי, בין העונות: על נשים באמצע החיים, קשת, 1991. (בiw)
  4. ^ גברים בשינוי / ד"ר חן נרדי - "מודן", 1992, באתר מכון דיאלוג
  5. ^ נישואים שניים / ד"ר רבקה נרדי - "מודן", 1994, 2005, 2014, באתר מכון דיאלוג
  6. ^ להיות דולפין : התמודדות עם תוקפנות וחולשה בהורות, בזוגיות, בעבודה ובצבא / רבקה נרדי, חן נרדי | נרדי, רבקה, 1941- (נרדי, חן ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  7. ^ נשים חסרות מנוח -שיח נשים על דרכן לשיוויון, באתר אחותי למען נשים בישראל
  8. ^ מה שאנחנו מרגישות, באתר מכון דיאלוג
  9. ^ רציתי יותר - ד"ר רבקה נרדי, באתר user-1723486.cld.bz
  10. ^ איתך בגובה העיניים | מודן - הוצאה לאור, באתר https://www.modan.co.il
  11. ^ ליאורה / ד"ר רבקה נרדי - "ברקאי ספרים", 2004, באתר מכון דיאלוג
  12. ^ חן נרדי - ד"ר לעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת תל אביב. מטפל אישי וזוגי, מדריך הורים ומנחה קבוצות גברים. שרת בצה"ל 22 שנים ופרש ב-1992 בדרגת סגן-אלוף