רב האי גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב האיי גאון
תאריך לידה ד'תרצ"ט
תאריך פטירה ד'תשצ"ח
תאריך לידה לועזי 939
תאריך פטירה לועזי 1038 (בגיל 99 בערך)
מקום פעילות בבל
השתייכות גאונים
נושאים שבהם עסק מקרא, תלמוד, הלכה, אגדה, קבלה, תפילה, פילוסופיה, דקדוק עברי ועוד
תפקידים נוספים גאון ישיבת פומבדיתא
רבותיו אביו, רב שרירא גאון
תלמידיו רב יעקב ובנו רב ניסים בן יעקב (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד), רבי חננאל בן חושיאל[דרוש מקור], ר' אלחנן בן שמריה, ר' בהלול בן יוסף, ר' אברהם בן יצחק ן' אוראי, ר' אברהם בן משה ן' גאמע, ר' יוסף בן ברכיה מקירואן, ר' יוסף בן עמרם מסנלמאסה, ר' מצליח דיין מסיציליה, ר' משה בן יצחק מערבי, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, ר' שמואל בן אברהם תאהרתי ועוד רבים מירושלים, מצרים, בצרה, קסטנטינא, קאבס ועוד.
חיבוריו פירוש לתנ"ך, פירוש למשניות סדר טהרות, פירוש לתלמוד (אין בידנו את הפירוש לכל הש"ס), "משפטי שבועות" או "שערי שבועות" (תורגם מערבית בשני השמות האלו), "ספר המקח והממכר", "ספר המשכון" (נספח לקודם), "ספר הפיקדון", ספר בדיני המצרנות, "ספר משפט התנאים", "ספר משפטי הלוואות", "ספר מוסר הדיינים", ספר באיסור והיתר, הלכות תפילין, הלכות שחיטה, "ספר הקמיצה" (בקבלה), סידור תפילות, "ספר המאסף" (על צירופים אפשריים מאותיות השורשים), ספר בניקוד לשון הקודש, פיוטים ושירים

רב האיי גאון[1] (939, ד'תרצ"ט1038, ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות.

ייחוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב האיי היה בנו של רב שרירא גאון – ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו, רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בצעירותו עזר רב האיי לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו "האיי בנינו". בשנת 986, ד'תשמ"ו, התמנה רב האיי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא, אביו הקשיש.‏[2] 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האיי לגאון (בשנת 1006, ד'תשס"ו). באותה שבת שמת רב שרירא קראו בתורה בפרשת פינחס "יפקד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר", וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", ובמקום לקרוא "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאוד" אמרו "והאיי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאוד". רב האיי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים (אם כי במקורות מסוימים מוזכר בנו "ר' יוסף מרומי"‏[3]).

ההלשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו יהודים על רב שרירא ורב האיי לפני הח'ליפה אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר זוכה רב האיי אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים. ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב האיי מת כשהוא זקן ושבע ימים בגיל 99, בשביעי של פסח בשנת ד'תשצ"ח (1038). על מותו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר 4 שירי מספד. אחד משירי המספד של ר' שלמה בן גבירול:

בְּכוּ עַמִי וְחִגְרוּ שַׂק וְחֶבֶל
וְשִׁבְרוּ כָל כְּלֵי כִנּוֹר וְנֵבֶל
לְרַב הַאייַ אֲדוֹנֵנוּ אֲשֶׁר מֵת,
פְּלֵיטָה נִשְׁאֲרָה לָנוּ בְּתֵבֵל.
לְמִי נִבְכֶּה וְנָנוּד בַּתְּחִלָּה
וְעַל מִי נַעֲשֶׂה מִסְפֵּד וְאֵבֶל?
הֲלָאָרוֹן אֲשֶׁר נִגְנַז בְּצִיּוֹן –
וְאִם לָזֶה אֲשֶׁר נִגְנַז בְּבָבֶל?

"בכו עמי", שלמה אבן גבירול, מפרויקט בן יהודה

עם מותו של רב האי נגמרה תקופת הגאונים:

נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה (בבל) –
הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה [1].
נשוו בני בבל ואפריקי ואספמיא.

על פי המסורת נקבר בבית העלמין העתיק בצפת סמוך למערת הינוקא, לעומת זאת קיימות מספר דעות נוספות האומרות שנקבר בהר סיני או בבבל.

גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחיל כמאה שנה לפני שעלה רב האיי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה מרכזית ומשפיעה עוד כ-140 שנה. רב האיי נחשב כמי ששיקם את ישיבת פומבדיתא והעניק לה מרכזיות וחשיבות בעולם הישיבות.

בפומבדיתא ישבו תלמידים מכל ארצות אירופה, אסיה ואפריקה: מהאימפריה הביזנטית, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומעוד ארצות. גם ר' שלמה בר יהודה, ראש ישיבת ירושלים, שלח את בניו ללמוד תורה בפומבדיתא. על כך כתב ר' שמואל הנגיד בקינתו:

ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,
ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.

רבנים וחכמים מכל רחבי תבל פנו אליו בשאלות: רבי שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בר נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטט, רבי משולם בן קלונימוס מלוקא, חכמי קאבס, מצרים, ירושלים, ועוד. רב האיי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם.

רב האיי נחשב מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). הוא היה בקיא בספרות הערבית, ופעם אחת התווכח עם "חכמי ישמעאל ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפני חכמתו... ונצחם בראיותיו". רבי שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפהפייה". הרמב"ם הגדיר אותו "אחרון הגאונים בזמן וראשון שבהם לחשיבות".

דעותיו בקשר לנסים ואגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הנוגע לניסים, יצא רב האיי גאון חוצץ נגד אותם חכמים הטענו כי ניסים נעשים רק לנביאים. הוא טען כי ניסים נעשים גם לצדיקים ולא רק לנביאים‏[4][5][6][7]

כשצמח מר רב שמואל גאון זכרונו לברכה וכיוצא בו, שהרבו לקרוא בספרי הפילוסופים שאומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים ולא יעשה נס כזה אלא לנביא. ומכחישים בכל מעשה שנאמר כי נעשה בו נס לצדיקים ואמרו כי אין זה הלכה... ואנו סוברים כי הקב"ה עושה ניסים לצדיקים ונפלאות, ומראה להם היכליו

– רב האיי גאון, מובא ב"מדיטציה וקבלה", הרב אריה קפלן

רב האיי רצה לקרב את אגדות התלמוד אל השכל. על הרבה אגדות כתב שנאמרו במשל או בדרך גוזמא[דרוש מקור], אע"פ שדעתו היא שהקב"ה עושה נסים לצדיקים, כתב שכמה מהנפלאות באגדה נראו למספרים בחלום או שהם ראו את הדברים בראיית הלב ולא בראיית העין ממש. כמה דברים השתדל לפרש בדרך הטבע והשתדל להרחיק את הגשמיות של הקב"ה המצויה בכמה אגדות – כי הקב"ה "אין לפניו לא שחוק ולא בכי, לא אנחה ולא דמעות". על מה שמתנגד לדבריו אלו כתב: "דבר זה הוא אגדה, ועליו ועל כל הדומה לו אמרו חכמים: אין סומכין על דברי אגדה." ‏[8]

על האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס, כתב:‏[9]

דעו כי אנו מעודנו אין דרכנו לחפות על דבר, ולפרש אותו שלא מדעת מי שאָמַרו, כדרך שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה. ודאי משניות (כוונתו למאמרי האמוראים) הרבה יש שאינן הלכה.

רב האיי לא האמין בשדים וברוחות[דרוש מקור]. על שאלתם של חכמי קירואן בעניין זה אמר "כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים הם" (אוצר הגאונים, חגיגה יד ב) [דרוש מקור]. בעניין בעלת האוב ושאול אמר רב האי – שה' החיה את שמואל כדי לספר לשאול את מה שעומד לקרות לו.

פסיקת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר גדולתו של רב האיי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם.

בספרו "המקח והממכר" רב האיי מקיף את הנושא מכל צדדיו, מנתח את ההלכות ומסדר אותן בצורה מושלמת. בנוגע לתשובותיו בדינים שבין אדם לחברו צריך להביא את מה שכתב על עצמו רב האיי:

סברתנו שלנו (שלי) ושל אבי מורי ז"ל ידוע בדינים מעולם, ללכת אחרי אומדן, ואנו מדייקים תמיד אחרי עיקר מעשים, שלא יהיו בהם מרמה וגזל ועוול, וללכת אחרי אמת ויושר, ולגלות כל מעשים ולהורות לאמיתן של דברים.

בין הגאונים אף אחד לא מתקרב לכמות תשובותיו: רב האיי כתב אלפי תשובות (חלקן אבדו). עוד בחיי רב שרירא אביו רב האיי השתתף איתו בכתיבת תשובות לשואלים. תשובותיו של רב האיי מגיעות לשליש מתשובות הגאונים שיש בידינו, שנשלחו משתי הישיבות בבבל במשך 400 שנה. רוב תשובותיו מצטיינות בכך שהן מקיפות את הנושא שעליו הוא דן הרבה יותר מתשובות שאר הגאונים. תשובותיו נכתבו בעברית, בארמית ובערבית. מנהגו היה לכתוב את התשובה בשפה בה נשאלה השאלה.

תשובותיו של רב האיי עוסקות במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכה, באגדה, בדיני ממונות, בדיני אישות, באמונות, בדעות, בענייני תפילה ובית כנסת ובכל הנוגע לחיי הציבור ולחיי היחיד.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד.

משיריו:

ואם תוליד לך בנים ובנות בכל עת יסרם, אכן בחנות
קנה להם בכל כחך ספרים ושים להם מלמד מנעורים
והענק תעניק לרב בהונך אשר תתן ושתעניק לבניך
ודע כי קרנך בהם תרומם ושלום לך יהיה עקב שלומם.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו לו תלמידים רבים מארצות שונות ולא רק מבבל (בנוסף על התלמידים שלמדו אצלו בבבל, למדו הרבה תלמידים מפי כתביו והריצו אליו שאלותיהם, ולמדו הרבה גם מחיבוריו ומתשובותיו שהשיב לחכמים אחרים), ובהם:

  • רב יעקב ובנו רב נסים בן יעקב (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד).
  • רב חננאל בן חושיאל[דרוש מקור].
  • ר' אלחנן בן שמריה.
  • ר' בהלול בן יוסף.
  • ר' אברהם בן יצחק אבן אוראי.
  • ר' אברהם בן משה אבן גאמע ואחרים ממשפחת אבן גאמע אבות ר' שמואל בעל התוספות לספר הערוך.
  • ר' יוסף בן ברכיה מקירואן.
  • ר' יוסף בן עמרם מסנלמאסה.
  • ר' מצליח דיין מסיציליא.
  • ר' משה בן יצחק מערבי.
  • ר' משולם בן קלונימוס מלוקא.
  • ר' שמואל בן אברהם תאהרתי.
  • בני בצרה.
  • בני ואדי אלקרי.
  • חכמי ירושלים.
  • חכמי מצרים.
  • התלמידים מקסטנטינא.
  • חכמי קאבס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכתיב "האיי" הוא הרווח בספרות הגאונים, ואפשר שהוא מלמד על קריאה כגון האיֵי, בצירה. כך גם עולה מחריזת שמו בפיוט של שמואל הנגיד: "ולו עתה יהיה. בארץ אביי. אזי במקום האיי. תעודת אל הורם." ("באשמורת ערב לבבי בי ירב").
  2. ^ ישנן תשובות רבות ששניהם חתומים עליהן יחד.
  3. ^ אבישי אלבוים, ‫משפחות המתייחסות לדוד המלך *‬, באתר מלכות בית דוד
  4. ^ הכותב על עין יעקב, סימן י"א
  5. ^ אוצר הגאונים, חגיגה י"ד ע"ב
  6. ^ תנחומא, נשא כז
  7. ^ מדרש תהלים צא, א
  8. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם .D7.90.D7.92.D7.93.D7.95.D7.AA
  9. ^ ב"מ לוין, אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 14
  10. ^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, "למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן", (הערת שוליים מס' 2) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאלי ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: ISBN 9789654935241).
תקופת חייו של רב האי גאון על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן