רב הונא בריה דרב נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב הונא בר נתן
תקופתו אמוראים
דור הדור החמישי והשישי לאמוראי בבל
רבותיו רבא, רב פפא, אמימר
חבריו רב אשי
חותמו של רב הונא בר נתן, החותם הזה הוא חלק מתצוגת חותמות במוזיאון הכט בחיפה

רב הונא בריה דרב נתן (=בנו של רב נתן) - אמורא בבלי בדור החמישי והשישי של תקופת האמוראים, שכיהן בתפקיד ראש הגולה והיה ראש ההנהגה המדינית של היהודים בבבל. צאצא למשפחת ראשי הגולה, המיוחסת לדוד המלך. למד תורה אצל רב פפא ואצל אמימר, וזכה אף לשבת לפני רבא בישיבה. תקופת כהונתו כראש הגולה חופפת את ימיו של רב אשי כראש ישיבת סורא. רב הונא בר נתן עמד בקשרים עם מלך האימפריה הסאסאנית, יזדגרד הראשון, ששלט בתקופה זו בבבל ויחסו ליהודים היה טוב מאוד, והיה ממקורביו ומבאי ביתו.

לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו זכה רב הונא בר נתן ללמוד אצל רבא. רבותיו היו רב פפא ואמימר, ועימם דן בהלכה, על פי מקורות שונים בתלמוד הבבלי. באחד המקורות מסופר שביקר בביתו רב פפא רבו וסעד אצלו‏[1].

מצעירותו נקרא רב הונא‏[2]. אביו, רב נתן, שנמנה גם הוא על החכמים, מוזכר בתלמוד מספר פעמים כ"רב נתן אביו של רב הונא"‏[3].

חברו ותלמידו של רב הונא בר נתן היה רב אשי, אשר מסר בשמו בתלמוד הבבלי מאמרים אחדים, בהלכה ובאגדה[4].

אמימר, רבו, התיר לו לשאת אישה מהעיר מחוזא, אף על פי שאינה נכללת בתחום שידוע כבעל ייחוס. הוראה זו של אמימר באה בעקבות דברים שלמד אצל רב זביד מנהרדעא, ש"כל הארצות הן בחזקת כשרות", כלומר אין לחשוש שהייחוס פגום מחמת נישואין אסורים שייתכן שהיו בדורות קודמים‏[5].

ראש הגולה בבבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הגולה היה ראש ההנהגה המדינית של היהודים בבבל והסמכות העליונה לעניינים פנים-יהודיים. משרה זו הוחזקה בידי משפחה המיוחסת לדוד המלך, ליהויכין מלך יהודה ולזרבבל בן שאלתיאל. לרוב הוכר ראש הגולה על ידי השלטון כנציג היהודים. משרת ראש הגולה בבבל עמדה במקביל למשרת נשיא הסנהדרין שבארץ ישראל, ולעתים התואר "נשיא" בתלמוד מכוון לראש הגולה. רב הונא בריה דרב נתן היה ראש הגולה במקביל לימים שעמד רב אשי בראשות ישיבת סורא ובראש חכמי בבל.

בחצר המלך יזדגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב הונא בר נתן היה ממקורביו של מלך האימפריה הסאסאנית, יזדגרד הראשון, שהיה ידוע ביחסו הטוב ליהודים. על פי המסופר בתלמוד, חכמי הדור - אמימר, מר זוטרא ורב אשי - היו רגילים לבוא לחצרו של המלך יזדגרד, שנקרא בתלמוד "אזגור מלכא" או "איזגדר מלכא"‏[6].

ראש הגולה, רב הונא בר נתן, היה ממקורביו של המלך יזדגרד, והיה חביב עליו. רב הונא בר נתן סיפר לאמורא אמימר על פעם אחת שהיה עומד לפני המלך יזדגרד, ואבנטו (של רב הונא) היה חגור למעלה ממתניו. המלך יזדרגד יישר את האבנט על מותניו של רב הונא, ואמר לו: "ממלכת כהנים וגוי קדוש" כתוב עליכם‏[7], וצריכים אתם להתנהג בתפארת של הכהנים, שאבנטם על מותניהם! על סיפור זה הגיב אמימר ואמר לרב הונא בר נתן: התקיים בך הפסוק‏[8] "והיו מלכים אומנייך"‏[9].

כפוף לרב אשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב אשי כיהן כראש ישיבת סורא שבמתא מחסיא, וכל חכמי הדור היו כפופים לו כמנהיג הרוחני של הדור כולו. גם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, נהג כך, והיה כפוף לרב אשי. על כך מסר רב שרירא גאון באיגרתו[10]:

ובכל השנים הללו אחרי רב פפא, הוה רב אשי גאון (=ראש ישיבה) במתא מחסיא... והונא בר נתן, שהיה ראש הגולה בימים ההם, ומרימר ומר זוטרא שהיו אחריו - כולם היו כפופים לו, לרב אשי, ושמו את רגליהם (=היו רגילים) במתא מחסיא, שאומרים אנו במסכת גיטין[11]: אמר רב אחא בריה דרבא: אף אנו נֹאמר: מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד. - והרי היה הונא בר נתן! - שונה הונא בר נתן, שהיה כפוף לרב אשי.

התלמוד המספר על מועד פטירתו של רב אשי מזכיר את שמו של ראש הגולה‏[12]:

רב אשי, נראה לו (מלאך המוות) בשוק. אמר לו (רב אשי): המתן לי שלושים יום, ואחזור על תלמודי, שאומרים אתם: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ביום שלושים בא (מלאך המוות). אמר לו (רב אשי): מה כל זה (=למה אתה כל כך מקפיד לבוא בדיוק בזמן)? (אמר לו:) דוחקת רגלו של בר נתן, ואין מלכות נוגעת בחבירתה אפילו כמלוא נימא.

משמעות הדבר, כפי שמקובל להבין זאת, היא שהגיע זמנו של רב הונא בר נתן להיות בעל הסמכות העליונה והבלעדית של היהודים ("תורה וגדולה במקום אחד"), ובחייו של רב אשי היה ראש הגולה כפוף לו, ועל כן אי אפשר לאחר את זמן פטירתו של רב אשי. זו הגישה המקובלת, אולם יש מן החוקרים שניסו להסביר שרב הונא בר נתן היה ראש הישיבה אחרי רב אשי, אלא שהבנה זו סותרת את הנאמר באיגרת רב שרירא גאון. לפי השערה אחרת נפטר רב הונא בר נתן בתוך ימי רב אשי ולא אחריו, ו"בר נתן" שמוזכר לגבי פטירת רב אשי אינו רב הונא אלא מרימר, שהיה ראש ישיבת סורא אחרי רב אשי, ולפי דעה זו היה אחיו של רב הונא בר נתן. לפי הגישה המקובלת, שהובאה לעיל, אכן האריך רב הונא בר נתן ימים, ואמנם לפי הנאמר בספר כריתות (שנכתב בידי רבי שמשון מקינון, מבעלי התוספות), נפטר רב הונא בשנת ד'ר"ב (442), כ-15 שנה אחרי רב אשי, שלפי איגרת רב שרירא גאון נפטר בשנת ד'קפ"ז (427 לערך)‏[13].

מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבריו המובאים בתלמוד כוללים בעיקר משא ומתן תלמודי-הלכתי עם רבותיו ועם חכמי דורו, והערות למהלך התלמודי בסוגיות שונות‏[14]. מאמרים אחדים שמסר מובאים בתלמוד, וביניהם:

  • כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מ"צא"‏[15].
  • אמר לו רב הונא בר נתן לרב אשי: מאי דכתיב (=מהו פירוש הפסוק): "קינה ודימונה ועדעדה"‏[16]? אמר לו (רב אשי): מתוותא דארץ ישראל קחשיב (=ערי ארץ ישראל מונה הפסוק). אמר לו (רב הונא): אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב (=וכי אני אינני יודע שאת ערי ארץ ישראל הוא מונה)? אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא (על דרך המדרש): כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם - שוכן עדי עד עושה לו דין. אמר לו (רב אשי): אלא מעתה, "צקלג ומדמנה וסנסנה"‏[17] - הכי נמי (מה תדרוש כאן)?! אמר לו (רב הונא): אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא, הוה אמר בה טעמא (לו היה כאן רב גביהא, היה אומר דרשה על הפסוק)‏[18].
  • אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן: הכי אמר אמימר: האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל, מגבינן ביה ממשעבדי. בתרגום: שטר פרסי, הכתוב בשפה הפרסית, וחתומים עליו עדים יהודיים - מגבים בו מנכסים משועבדים (מקרקעות שהיו ביד הלווה בשעת ההלוואה, ואחר כך מכרם לאחרים; כדין שטר חוב רגיל).
  • רב הונא בריה דרב נתן נקלע לביתו של רב נחמן בר יצחק. אמרו לו: מה שמך? אמר להם: רב הונא. אמרו: יישב אדוני על המיטה. ישב. נתנו לו כוס, קיבל אותו בחד זימנא (ולא סירב בתחילה דרך נימוס), ושתה אותו בשתי פעמים (בשתי לגימות), ולא היסב פניו מהם (אלא שתה לעיניהם). אמרו לו: מדוע קראת לעצמך רב הונא? אמר להם: בעל השם אני (=מקטנותי כך קוראין לי 'רב הונא' - רש"י). מדוע כשאמרו לך לשבת על המיטה ישבת (ולא ישבת על גבי קרקע ולא על גבי ספסל, כנהוג)? אמר להם: כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מ'צא'. מדוע כשנתנו לך כוס קיבלת אותו בפעם אחת? אמר להם: מסרבין לקטן (מלקבל דבריו עד שיפציר בו), ואין מסרבין לגדול (ומפאת כבודכם לא סירבתי). מהו הטעם לכך ששתית את הכוס בשתי לגימות? אמר להם: ששנינו בברייתא: השותה כוסו בבת אחת - הרי זה גרגרן, שניים - דרך ארץ, שלושה - מגסי הרוח. מדוע לא החזרת פניך? אמר להם: "כלה הופכת פניה" שנינו (=במשנה נאמר על הכלה, שרשאית היא לאכול את קרבן הפסח בהסבת הפנים, אם היא מתביישת לאכול באופן רגיל בחברת משפחת בעלה; אבל האיש אינו מתבייש לאכול ולשתות כרגיל בלא הסבת פנים)‏[19].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אצל רבא: תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף י"ב, עמוד א'. רב פפא: תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י"ז, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ"ג, עמוד ב' ועוד. אמימר: תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ט, עמוד ב' ועוד. רב פפא ביקר בביתו: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ב, עמוד א'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ו, עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ע', עמוד ב' ועוד.
  4. ^ בבלי, גיטין יט ע"ב; בבא בתרא עד ע"ב; ועוד.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב, עמוד ב'.
  6. ^ ראו בבלי, כתובות סא סוף ע"א.
  7. ^ שמות פרק יט, פסוק ו.
  8. ^ ישעיהו פרק מט, פסוק כג.
  9. ^ בבלי, זבחים יט ע"א ועל פי פירוש רש"י.
  10. ^ מהדורת לוין עמ' 90-91, בתרגום לעברית.
  11. ^ בבלי, גיטין נט ע"א.
  12. ^ בבלי, מועד קטן כח ע"א.
  13. ^ ראו מפרשים לבבלי, מועד קטן כח ע"א וגיטין נט ע"א; וראו גם "תולדות תנאים ואמוראים" לרב אהרן היימאן (כרך א) ואטלס עץ חיים של הרב רפאל הלפרין (כרך ד), ערך רב הונא בר נתן.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ב, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י"ז, עמוד ב' ועוד.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ו, עמוד ב'. רש"י מציין שזו ברייתא במסכת דרך ארץ, מן המסכתות הקטנות; והלשון שם היא: "הנכנס לבית, כל מה שיגזור עליו בעל הבית יעשה".
  16. ^ יהושע פרק טו, פסוק כב.
  17. ^ יהושע פרק טו, פסוק לא.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ז', עמוד א'.
  19. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ו, עמוד ב', ורש"י שם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]