רב יוסף בריה דרבא
| תקופת הפעילות | דור שביעי לאמוראי בבלי |
|---|---|
| השתייכות | ישיבת פומבדיתא |
| רבותיו | רב יוסף |
| בני דורו | רבינא |
  | |
רב יוסף בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, בנו של רבא, ראש ישיבת פומבדיתא.
על רבותיו נמנו רב יוסף אצלו למד במשך שש שנים. מסופר, שכאשר התארס עם בת זוגו, סוכם בין הצדדים כי ילך ללמוד מיד אחר האירוסין בבית רב יוסף שש שנים. לאחר שלוש שנים החליט לחזור לעירו בערב יום הכיפורים, כדי לראות את אשתו (האירוסין הוא כינוי לקידושין שנערכו בנפרד מהנישואין), אך אביו רבא, יצא מולו בכלי זין, כיוצא למלחמה, והביע את תרעומתו הרבה על מעשה זה, שמראה כי אינו שקוע דיו בלימוד התורה, עד שזכר מאשתו. המריבה נמשכה, עד ששניהם לא הספיקו לאכול את הסעודה המפסקת לפני יום הכיפורים[1].
אביו היה מסייעו להבין שמועות קשות להבנה של רב יוסף. כך למשל הוא שאל את רב יוסף האם ההלכה כרבי יהודה הנשיא שחזקה נקבעת בשתי פעמים, או כרבן שמעון בן גמליאל שחזקה נקבעת בשלוש פעמים, רב יוסף השיב לו על שניהם בחיוב. רב יוסף בריה דרבא שלא הבין את התשובה הסותרת לכאורה, פנה לאביו שהסביר לו כי ההלכה כרבן שמעון בן גמליאל בדיני שור המועד ובווסתות, ואילו כרבי יהודה הנשיא בדיני אשה קטלנית[2].
לשאלותיו של רב יוסף, הוא סיפר מהנהגותיו של אביו, כמו למשל שלא היה הולך אפילו פסיעה בלי ציצית, גם אם נקרעה לו באמצע הליכתו במדריגות[3].
הוא סייע לאביו בפסיקות מסובכות, כך למשל עזר לאביו בבדיקה טכנית קשה בהלכות טרפות[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב'. לפי גרסתו של מחבר ערכי תנאים ואמוראים, לפנינו: "רב יוסף בריה דרבה"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף כ"ח, עמוד א'.
