רב יצחק (פירוז שבור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב יצחק היה גאון ישיבת פירוז־שבור שבבבל בתקופת המעבר שבין הסבוראים לגאונים. ישיבת פירוז־שבור התקיימה מספר דורות כישיבה שלישית בבבל, במקביל לישיבת פומבדיתא ולישיבת סורא, רב יצחק היה ראש הישיבה האחרון בפירוז־שבור. בשעת כיבוש בבל בידי המוסלמים בראשותו של עלי אבן אבי טאלב יצא רב יצחק לקבל את פניו בלוויית קהל יהודי גדול.

ראש הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל העיר פירוז שבור, הסמוכה לנהרדעא, עברה ישיבת פומבדיתא בתקופת הסבוראים. לאחר חידוש הלימוד בפומבדיתא בידי רב חנן מאישקיא, בשנת ד'שמ"ט (589), המשיכה הישיבה להתקיים בפירוז־שבור מספר דורות. בראשות הישיבה עמדו רב מרי בר רב דימי, רב חיננאי מבי גיהרא, ולאחריהם - רב יצחק. התמנה לעמוד בראש הישיבה בערך בשנת ד'שצ"ו (636). לאחר פטירתו הצטרפו החכמים שנותרו בישיבה לישיבת פומבדיתא והישיבה בפירוז־שבור נסגרה. עם ביסוסן מחדש של שתי הישיבות הגדולות בסורא ובפומבדיתא, ובעקבות היחס החיובי של השלטון החדש ליהודים, לא ראו חכמי הדור עוד צורך בקיומה של ישיבה שלישית, והוחלט לסוגרה[1].

יש מי שכתב שרב יצחק היה ראש ישיבה בפומבדיתא, ו"פירוז שבור" שכתוב באיגרת רב שרירא גאון מתייחס לישיבת פומבדיתא עצמה, שנקראה גם בשם זה[2].

רב יצחק מפירוז שבור היה תלמידו של רב חנן מאישקיא[3].

כיבוש בבל בידי המוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר למעלה מ-400 שנה של שלטון האימפריה הסאסאנית בבבל, בא הכיבוש המוסלמיי ושם לו סוף. במסגרת מסע הכיבושים של האימפריה המוסלמית הגיע הצבא המוסלמי, בראשותו של עלי אבן אבו טאלב, לבבל וסיפח אותה לשטחי האימפריה. בשנת ד'ת"ח (658) בערך, יצא ראש ישיבת פירוז־שבור, רב יצחק, לקבל את פניו של מנהיג הצבא הכובש. על כך מסופר באיגרת רב שרירא גאון[4]:

ואחרי רב מרי סורגו מלך בנהרדעא מר רב חיננאי מן בי גיהרא, ובימיו יצא מחמד לעולם. ואמרו שהיה בסורא אותו העת רב חיננאי, ורב חנא גאון פומבדיתא, ומר רב יצחק גאון, והוא שהיה בפרוז-שבור עת שכבשה עלי בן אבוטאלב, ויצא מר יצחק מן פרוז-שבור לקראתו והקביל פניו בסבר פנים יפות, והיה בפרוז שבור היום ההוא תשעים אלף מישראל, וקיבלם עלי בן אבוטאלב בסבר פנים יפות.

ואילו רבי אברהם אבן דאוד, בספר "ספר הקבלה", כתב:

הדור הרביעי[5] - רב יצחק. בימיו גברה מלכות ישמעאל על מלכות פרס ונעקרה מלכות פרס מן העולם. ובא לבבל עלי אבן אבו טאלב מלך ישמעאל, ואחר שגברו עליה מלכות ישמעאל כמה שנים, כי בימי עמד בן אלכטאב מלך ישמעאל נעקרה מלכות פרס, והלכו נשיו ובנותיו של יזגדר מלך פרס בשבי, ועמד מלך ישמעאל ונתן בת יזגדר לר' בוסתנאי ראש גלות, וגיירה והייתה לו לאשה. כי בשנת ד' אלפים שע"ד התחיל מחמד מלך ישמעאל לטעון טענותיו. וכשבא עלי אבן אבי טאלב לבבל יצא אליו רב יצחק ראש ישיבה, וכיבדו ונישאו המלך עלי בשנת ד' אלפים ת"כ.

התקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב יצחק[6] נחשב, לפי דעה אחת, המתבססת על איגרת רב שרירא גאון, על חכמי תקופת הגאונים; ולפי דעה אחרת - על חכמי תקופת הסבוראים. הראב"ד, ב"ספר הקבלה", מנה את רב יצחק בדור הרביעי של הסבוראים[7].

לפי דברי ההיסטוריון צבי גרץ, עם כיבוש בבל בידי המוסלמים התחילה תקופת הגאונים, ורב יצחק מפירוז־שבור הוא הגאון הראשון. לדבריו, הכובש, עלי אבן אבו טאלב, גידל את מעמדו של רב יצחק והגדיר אותו כשני במעלה אחרי ראש הגולה. עלי גם ייפה את כוחה של ישיבת סורא בשל חיבתו לרב יצחק[8]. דבריו של גרץ אינם מקובלים על כל החוקרים, שכן הפרטים אינם מבוססים על המקורות[9].

מקורות והערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אוצר הגדולים" ר' נפתלי יעקב הכהן, כרך א, פתח האוצר עמ' יט; פירוש "פתשגן הכתב" על איגרת רב שרירא גאון מאת הרב אהרן היימן; וראו גם "תולדות ישראל", הרב זאב יעבץ.
  2. ^ פרופ' משה גיל, וראו גם "סדר הדורות". אבל ראו "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" (בעריכת ד"ר מרדכי מרגליות).
  3. ^ "סדר הדורות".
  4. ^ בתרגום מארמית לעברית.
  5. ^ של הסבוראים.
  6. ^ באיגרת רב שרירא גאון נקרא "רב יצחק גאון", ובמקורות מאוחרים כונה "רב יצחק מפירוז שבור" (רב יצחק מפרוז שבור).
  7. ^ ראו בערך גאונים#כרונולוגיה.
  8. ^ גרץ, "דברי ימי ישראל" חלק ג.
  9. ^ ראו סיני ב עמוד תע"ב ואילך, במאמרו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הדוחה את דבריו של גרץ.