רב ניסים גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב ניסים גאון
תאריך לידה לועזי 990
תאריך פטירה לועזי 1057 (בגיל 67 בערך)
השתייכות ישיבת קירואן
רבותיו ראשי ישיבת קירואן: אביו רבי יעקב בן ניסים, רבי חושיאל בן אלחנן, רב שמואל הכהן בן חפני גאון[1]
תלמידיו הרי"ף, אבן אלגאסום.
בני דורו רבנו חננאל בן חושיאל, רב האי גאון ורבי שמואל הנגיד
חיבוריו "מפתח מנעולי התלמוד", "מגילת סתרים", "חבור יפה מהישועה", "סדור תפילה", "פירוש על התורה", "ספר המצות" ו"הלכות לולב".

רבי ניסים בר יעקב (סביבות 990 - 1057) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן. חיבר מספר חיבורים על התלמוד הבבלי ועל עניינים תורניים נוספים.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ניסים נולד לאביו רבי יעקב בן ניסים סביב שנת 990 לספירה בקירואן אשר בתוניסיה של ימינו. שם למד תורה אצל אביו אשר ששימש כראש ישיבת קירואן. לאחר פטירת אביו בשנת 1006 לספירה הוא היה רק נער בן 16, ולא היה יכול למלא את מקום אביו כראש הישיבה, ומשום כך הועברה המשרה לרבנו חושיאל (אביו של רבנו חננאל), אז למד תורה מפיו, לצד רבנו חננאל. לאחר מותו של רבנו חושיאל הוא קיבל את משרת ראש הישיבה ועמד בראשה עד למותו.

לא ידועים לנו הרבה פרטים מחייו, עם זאת ידוע שהוא היה אחרון החכמים בקירואן. בתקופתו העיר קירואן נשדדה ונחרבה כליל, והוא עבר למהדיה, שם הוא נפטר ב-1057.

רבינו ניסים היה תלמיד חכם, משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים. בכתביו שהתגלו בגניזת קהיר אנו מוצאים שהוא מצטט אמירות אף מהקוראן.

קשריו עם בני דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינו ניסים עמד בקשר מכתבים עם רב האי גאון ועם רבי שמואל הנגיד, בכך סייע להעביר את ספרות הרבנים מבבל לספרד. הוא זכה להוקרה והכרה מצד גאוני בבל ומצד חכמי ספרד.

הוא ביקר בספרד לעתים קרובות ולימד שם בישיבה.

העניקו לו ראשי ישיבות בבל את התואר ״ראש בי רבנן.״[2]

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי"ף למד אצלו, וכן ידוע על תלמיד בשם אבן אלגאסום שכתב ספר על התפילות.

השיא את בתו לתלמידו רבי יהוסף הנגיד בנו של רבי שמואל הנגיד שחי בגרנדה (ספרד).

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרו מפתח מנעולי התלמוד מיועד להרחבה באותן סוגיות המוזכרות בקצרה בש"ס, הוא הוסיף לכך פירושים של הגאונים וגם מדרשים שאינם ידועים לנו.
  • כמו כן, חיבר את מגילת סתרים שקטעים ממנו התגלו לנו מהגניזה בקהיר. הספר כולל 250 סימנים המסמלים את כל השאלות שנשאל. כולל גם פרשנות בשאלות הלכתיות שבתלמוד, ספר זה תורגם ויצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
  • חבור יפה מהישועה - סיפורים ואגדות שאותם אסף ממקורות תלמודיים, גאונים וממקורות זרים. הספר נכתב במקור בערבית, פורסם במספר מהדורות בעברית.
  • "סדור תפילה",
  • "פירוש על התורה",
  • "ספר המצוות"
  • ו"הלכות לולב".

כתב גם ספר הלכה שלא הגיע לידינו.

רבינו ניסים היה גם משורר, רבי שמואל הנגיד, שהיה משורר גדול, כתב שהשירים של רבינו ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב.

חלק רב מיצירתו הועתק בימיו ולכן גם מה שלא השתמר, ציטוטים מהיצירה שלו נמצאים בכל הספרות שנכתבה בספרד באשכנז, בפרובנס, במצרים ובא"י. בציטוטים שלו מאזכרים את רבנו ניסים כרבנו ניסים גאון למרות שלא היה גאון, כונה כך כדי להבדיל אותו משאר האנשים ששמם ניסים שחיו בספרד.

הוא כתב גם ספר שבו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו. רבנו ניסים לימד בגרנדה (בספרד המוסלמית) תלמוד שם שהה תקופה ארוכה לרגל כלולות בתו, עם תלמידו רבי יהוסף הנגיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הושפע מפרשנות הגאון שנשלחה לישיבת קירואן -הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום
  2. ^ צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים, עמ' 50, תשמ״ט
תקופת חייו של רב ניסים גאון על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן