רב רחומי השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים. לפי אגרת רב שרירא גאון, נפטר בחודש ניסן שנת ד'רס"ו (506).
קדמו לו שני חכמים בשם זה, "רב רחומי": הראשון היה אמורא בן הדור החמישי ותלמידו של אביי, והשני בדור השביעי, אמורא גם הוא, תלמידו של רבינא; לכן מקובל לכנות אותו רב רחומי השלישי.

היה תלמידו של רבה תוספאה[1].

נשא ונתן עם רבה יוסי (שמוזכר כ"רב יוסף" או כ"אבא יוסי"), ראש ישיבת פומבדיתא, ומחלוקת אחת שלהם מובאת פעמיים בתלמוד. המחלוקת היא בעניין פירוש המושג "פתחי שימאי", שמוזכר בעירובין בעניין "צורת הפתח" ובמנחות בפרטי דיני מזוזה. לדעה אחת, "פתחי שימאי" הם פתחים חסרי משקוף מלמעלה; ולדעה השנייה אלו פתחים חסרי מזוזות - שתי דפנות הפתח‏[2].

כמה חוקרים זיהו את רב רחומי עם "רב נחומי" (או רב נחומאי), שמוזכר בתלמוד כמי שחולק על רבה, בהסבר מחלוקת תנאים בנושא עירוב חצרות בלחם וביין[3]. לפי זיהוי זה, מדובר בשני סבוראים. באותו מקור תלמודי קיימות נוסחאות אחרות בספרי הראשונים והאחרונים, כמו: "רב רחומי ורבה בר יוסף", "רבה יוסי ורב רחומאי", "רב ריחומאי ואבא יוסי", "רב רחומאי ורב יוסף" ועוד‏[4].

זיהוי נוסף, הוא עם "ר' נחוניא" שמוזכר במסכת חולין בלימוד הלכה ששאל בארץ ישראל בהלכות טרפות. גם שם מופיעות נוסחאות נוספות בכתבי יד ובספרות התורנית, כמו "רב נחומאי", "רב נחמיה" ועוד. חוקרים מסוימים זיהו אותו עם רב רחומי‏[5].

הערות ומקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אטלס עץ חיים, הרב רפאל הלפרין, מפה כללית המצורפת לכרך ג'.
  2. ^ עירובין יא ע"א, מנחות לג ע"ב.
  3. ^ בבלי, עירובין עא ע"ב.
  4. ^ בהתאמה: הרא"ש סימן יז וכן הגהות הב"ח; ספר העתים עמ' 99; בעל המאור; אור זרוע. ראו "רבנן סבוראי ותלמודם" (רבי בנימין מנשה לוין) עמ' 7; "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (הרב אליהו רחמים זייני) עמ' 19-20; ובספר דקדוקי סופרים. אמנם לזיהוי זה יש גם מתנגדים (ראו בספרו של הרב זייני).
  5. ^ בבלי חולין נה ע"ב, ראו בספר דקדוקי סופרים. "תקופת הסבוראים וספרותה" לרי"א אפרתי עמ' קכג; "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" עמ' 27-28.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רב רחומי, באנציקלופדיה יהודית "דעת" - השלישי שם.