רגישות לקרינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רגישות לקרינה היא שם כולל לטענות על סימפוטומים מידיים בחשיפה רגעית לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת בתדרי רשת החשמל (סביב 50 הרץ) ובתדרי רשת הסלולר (בין 500MHz- 2.5GHz) ושידורי רדיו-מיקרוגל (תחום המיקרוגל מוגדר בין 100KHz ל-300GHz). הטענות מגוונות ושונות מאדם לאדם, וכוללות כאבי ראש, כאבי מפרקים, הפרעות שינה, בעיות זיכרון, קשיים בריכוז, עייפות כרונית, בעיות עור, צלצולים באוזניים, סחרחורות, קשיי נשימה, בעיות שיווי משקל, הפרעות בקצב הלב, מתח שרירים ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר לרוב על סימפטומים שמופיעים בלי קשר ישיר להופעת קרינה אלקטרו־מגנטית, כפי שהודגם במחקרים בעלי סמיות כפולה[1].

יחס הרפואה לרגישים לקרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפואה לא מכירה ברגישות לקרינה ובדרך כלל משייכת את הסימפטומים לסטרס (לחץ נפשי ופיזי) של החולה ומטפלת בסימפטומים על ידי מדכאי מערכת העצבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רגישות לקרינה, מתוך אתר ארגון הבריאות העולמי

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.