רגלת הגינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgרגלת הגינה
Portulaca oleracea.JPG
Portulaca oleracea - רגלת הגינה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
משפחה: רגלתיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Portulaca oleracea

רְגֵלַת הַגִּנָּה (שם מדעי: Portulaca oleracea), מין צמח בשרני וחד שנתי, הנחשב לעתים כעשב שוטה, ‏[1] לרגלה גבעולים ארוכים הנמשכים על-פני הקרקע

ענפיו אדמדמים, שבירים אך בשרניים. עליו מאורכים, אליפטים ומזכירים ביצה בצורתם. הרגלה פורחת בחודשים פברואר-ספטמבר. פרחיו קטנים וצהובים, הפרחים נמצאים בהתפצלויות השריגים. הפרי נפתח בראשו ונראה ככיס המכיל זרעים קטנים (עד מילימטר) בצבע שחור או חום כהה.

רגלת הגינה נפוצה במזרח התיכון, אסיה, צפון אפריקה, ודרום אמריקה.

רגלת הבית בישראל ידועה גם בשמה הערבי "ריג'לה" או בשמה הכורדי "פרפחינא", אזור התפוצה הטבעית של רגלת הגינה, אינו כולל את ישראל. עם זאת, הצמח הופץ בישראל בידי האדם וכיום הוא פושה בה באופן טבעי (מינים פולשים). על מנת לנבוט, דורשת הרגלה אדמה לחה, ומידות גבוהות של אור וחום. בארץ ניתן למצוא אותה באזורים בעלי אקלים - ים-תיכוני, בתות הספר, ערבות, מדבריות ואף החרמון. ‏[1]

תקריב של רגלת גינה בפריחה.

שימושים:

  • הרגלה עשירה באומגה 3, ויטמין C, פלבנואידים וככלל משתמשים בה כעשב מרפא לצרכים רפואיים שונים בארצות רבות בעולם.‏[2]
  • הרגלה משמשת כתוסף לסלטים שונים והיא בעלת טעם חמצמץ קל לאחר טיגון.
  • בעבר יעץ פליניוס הזקן להחזיק בצמח זה כקמע כנגד רוחות רעות.‏[3]
  • ביפן נהוג להגיש את הרגלה ביחד עם שישה עשבים נוספים כחלק מטקס ראש השנה היפני (נאנאקוסה-נו-סקו,七草の節句).

הרגלה מוזכרת בתלמוד בשם "חלוגלוגות" בסיפור המתאר כיצד חכמים לא הבינו מה פירוש מילה זו. אמתו של רבי קראה לצמח ה"פרפחיניה" (כשמה של הרגלה בכורדית) חלוגלגות וכך נודע לחכמים פירוש השם.‏[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דנין, אבינעם, הצומח לחופי הכנרת במיפלסים נמוכים. מתוך: הכנרת ימת החיים של ישראל, י. גל וא. שילר. מינהלת הכנרת והוצאת אריאל. 1987. :עמ' 69-71
  2. ^ Plants Poisonous to Livestock - Cornell University Department of Animal Science
  3. ^ Megaloudi, Fragiska (2005). Wild and Cultivated Vegetables, Herbs and Spices in Greek Antiquity. Environmental Archaeology 10 (1): 73-82
  4. ^ תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב. רש"י ד"ה "פרפחיני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]