רגש קבוצתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קבוצה חברתית מאופיינת במספר תכונות המשותפות לחברי הקבוצה כגון, מטרה, נורמות וזהות קבוצתית. מרכיב נוסף המאגד את הקבוצה ומבדיל אותה מקבוצות אחרות הוא הרגש הקבוצתי. מרכיב זה הוא גם אוסף תכונות רגשיות אינדיבידואליות המתאגדות לכלל רגש משותף וגם תכונה כוללנית המשפיע על רגשות הפרטים בקבוצה. לקבוצה, כמו לפרט, יכולים להיות רגשות, מצבי רוח, והטיות רגשיות מוקדמות (רגשנות). תכונות אלו של הקבוצה משפיעות על הביצוע שלה, הלכידות בה והפרטים החברים בה.

מהו רגש קבוצתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להסתכל על רגש קבוצתי בגישה מלמעלה-למטה (top down) או "הקבוצה כמכלול", כלומר, ישות רגשית כוללת משפיע על גורמים רגשיים של הפרטים בקבוצה. אולם, ישנה גישה אחרת המסתכלת על הנושא מלמטה-למעלה (bottom up) או "הקבוצה כסכום הפרטים שבה", כלומר, סכימה של המצב הרגשי של הפרטים השונים תביא ליצירת אפקט רגשי קבוצתי כולל.‏[1]

גישת "הקבוצה כמכלול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו רואה בתהליכים דינמיים כאחראים ליצירת הרגש הקבוצתי הכוללני אשר משפיע על ההתנהגויות ועל הרגשות של חברי הקבוצה. יש לגישה זו מספר זוויות הסתכלות על השפעת הרגש הכוללני על הפרטים:

  • רגש קבוצתי ככוח חזק המעצב פרטים
חוקרים מוקדמים כגון פרויד[2] ולה-בון‏[3] טענו כי יש השפעה לקהל וקבוצות שגורמת לפרטים "להתנהג, לחשוב ולהרגיש" אחרת מאשר הם היו כאינדיבידואלים. הרגיעה שבהשתייכות לקהל גורמת להקצנה של ההתנהגויות, בנוסף, האחידות ברגשות גורמת לאנשים להיסחף ולהצטרף לאוירת הקבוצה. לכן, הקבוצה גורמת לרגשות בה להיות קיצוניים יותר.‏[1]
  • רגש קבוצתי כנורמות שכופות רגשות וביטוי רגשי
פן נוסף בהסתכלות על רגש קבוצתי כמכלול הוא על הנורמות הקיימות בקבוצה לגבי הבעת הרגש. נורמות קבוצתיות מכתיבות לחברי הקבוצה עד כמה להביע את הרגשות ואפילו איזה רגשות נכון לחוות ולהרגיש. הנורמות מווסתות איזה רגש ראוי (או לפחות רצוי) להרגיש ו/או להביע בסיטואציה נתונה, כך שהמטרות של הקבוצה לא יפגעו או יקודמו. הנורמות עוזרות להפריד בין הרגשות המורגשים (felt emotions) לרגשות המובעים (displayed emotions), דבר בעל ערך במיוחד בסביבות עבודה וארגונים, כפי שהראו חוקרים בתחום הפסיכולוגיה הארגונית.‏[4][5] אם כך, לפי ההסתכלות הזו, הקבוצה גורמת לוויסות ושליטה על הרגשות בה.
  • רגש קבוצתי ככוח מאגד של קבוצות
זווית אחרת מדגישה את החשיבות של משיכה רגשית בין חברי הקבוצה לצורך קיומה. היא מגדירה רגש קבוצתי כרצון של החברים בקבוצה להיות ביחד ומוצאת שקשרים רגשיים הם מעין דבק שמחבר את הקבוצה יחדיו ומשפיע על הלכידות הקבוצתית והדבקות במטרה. גישה זו מתמקדת בצדדים הרגשיים החיוביים של אהבת חברי הקבוצה והמטרות שלה.‏[1]
  • רגש קבוצתי כסממן לשלב ההתפתחותי של הקבוצה
ראייה זו של רגש הקבוצה כמכלול בוחנת את התהליכים הדינמיים של התפתחות הקבוצה, מהקמתה ועד הכחדתה. לאורך הדרך הקבוצה משתנית ביחסים ובתלות ההדדית שבין חבריה, כמו גם בנורמות ובצורת ההתנהלות של הקבוצה. שינויים אלה מלווים בתהליכים רגשיים שמעצבים את התוצר הקבוצתי הסופי. למשל, נקודת האמצע בחיי הקבוצה מאופיינת במתחים ולחץ סביב שאלת היכולת של הקבוצה להשלים את משימותיה. בעקבות לחצים אלה, הקבוצה משנה את פעולותיה והארגון בה, הקבוצה צריכה להתגבר על המשבר הזה. אם קבוצה רותמת את הרגשות בצורה חיובית היא עשויה לצאת חזקה יותר מהם ולהצליח במשימות, לעומת זאת, קבוצה עלולה לשקוע ברגשות השליליים ולהיחלש בעקבות המשבר. ראייה זו בוחנת אם כך את השינויים הרגשיים הזמניים בחיי הקבוצה.‏[1]

גישת "הקבוצה כסכום חלקיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לגישה הקודמת, רואה גישה זו את הרגש הקבוצתי כסכום של מרכיבים רגשיים של הפרטים בקבוצה. המרכיבים הרגשיים הללו, שמביא כל פרט איתו לקבוצה, הם למשל פרה-דיספוזיציה רגשית, מצב רוח, אינטליגנציה רגשית וסנטימנטים כלפי הקבוצה.‏[6] גישה זו מנסה לתאר את הדרך בה התכונות הרגשיות המוקדמות של הפרטים מתחברות לכלל רגש קבוצתי כולל. לשם כך ניתן להתייחס לכמה משתנים:

  • ממוצע הרגשות של חברי הקבוצה
מחקר הראה שעל ידי מיצוע הרגשות המוקדמים של חברי הקבוצה ניתן לנבא את הרגש הכולל ברמת הקבוצה, כמו גם התנהגויות ברמת הקבוצה כגון היעדרויות, התנהגות פרו-חברתית וביצוע.‏[1]
  • מידת השונות הרגשית, או ההומוגניות, בתוך הקבוצה
קבוצות הומוגניות מבחינה רגשית יתנהגו שונה מקבוצות הטרוגניות. עדיין יש ויכוח איזה סוג עדיף. המצדדים בהומוגניות רגשית בקבוצה טוענים כי דמיון (similarity) ומוכרות (familiarity) גורמים תחושת חיבוב (liking), נוחות ורגשות חיוביים, ובעקבות כך גם ביצועים קבוצתיים יותר טובים. ידוע כי אנשים מעדיפים להיות בחברת אנשים הדומים להם מבחינות רבות. מחקר בנושא מצא כי ישנו מתאם חיובי בין ההומוגניות ברגשנות החיובית (Positive Affectivity) של מנהלים לבין ביצועי הארגון, שביעות הרצון ושיתוף הפעולה.‏[7]
מצד שני, לפי הראיה ש"הפכים הם מועילים", הטרוגניות רגשית עשויה להוביל ליותר בדיקות רגשיות ואיזונים שיכולים להוביל לביצועי קבוצה טובים יותר. דבר זה נמצא כנכון בייחוד בקבוצות בהן נדרשת יצירתיות להשלמת המשימה בצורה נאותה. הומוגניות עלולה לגרום לחשיבה קבוצתית (groupthink) ופגיעה בביצוע. יחד עם זה, תנאי הכרחי בקבוצות הטרוגניות הוא שהחברים יקבלו את ההבדלים הרגשיים ויאפשרו לחברים האחרים להביע אותם.‏[1]
  • חבר הקבוצה הכי קיצוני רגשית (מינימום ומקסימום)
גם בקבוצות שרוב חבריהן ממוצעים ברגשות שלהם, מספיק חבר אחד שיהיה קיצוני ברגשות שלו (נמוך או גבוה מאוד) כדי להטות את רגש הקבוצה ולגרום לו להיות יותר קיצוני מאשר הממוצע הפשוט של רגשות החברים. השינוי הרגשי הזה עשוי להיות תוצאה של "הדבקה רגשית", תהליך בו חברים בקבוצה "נדבקים" ברגשות החברים האחרים, או של תהליכים אחרים. חשוב לשים לב לקיצוניים רגשית הללו כיוון שכפי שאומר הפתגם "מספיק תפוח אחד רקוב כדי לקלקל את כל החבית".‏[8]

שילוב גישת "הקבוצה כמכלול" עם גישת "הקבוצה כסכום חלקיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לשלב את שתי הגישות שתוארו להלן בצורה ששומרת על יחסי הפריה הדדית ביניהן. לדוגמה, פרטים מביאים איתם לקבוצה מצבים רגשיים ונורמות הבעה רגשיות. דברים אלו משפיעים על היווצרות נורמות הבעה קבוצתיות שבתורן משפיעות על מצב הרוח, הרגשות וההבעה של הפרטים בקבוצה. אם כך, גישת המלמעלה-למטה וגישת המלמטה-למעלה מתקיימות בצוותא, ביחסי גומלין דינמיים, לאורך שלבי ההתפתחות והחיים של קבוצה.‏[1]

אפיון הרגש הקבוצתי בצורה אמפירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים ערכו השוואות בין דיווחים עצמיים של חברי קבוצה לאלו של צופים חיצוניים. הם הראו כי ניתן לזהות מצבי רוח ורגשות בקבוצה (הן מי ששותף לקבוצה והן מי שמתבונן מהצד) וכי יש הסכמה על איזה רגשות שולטים בקבוצה בין החברים בה ובין הצופים מהצד.‏[9] אם כך, ניתן לקבוע את הרגשות של קבוצה הן על ידי איסוף וסכימה של דיווחים עצמיים של חברי הקבוצה, והן על ידי התבוננות בביטויים רגשיים מהצד. ביטויים אלה הם מילוליים וכן בלתי-מילוליים.

עיצוב הרגש הקבוצתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מראים כי למנהיג הקבוצה, בין אם פורמלי ובין אם לא, יש תפקיד מכריע בעיצוב הרגש של חברי הקבוצה שלו. ההשפעה היא כך שאם המנהיג במצב רגשי שלילי, חברי הקבוצה שלו יהיו במצב רגשי שלילי יותר, יחסית לקבוצה עם מנהיג במצב רגשי חיובי, ולהפך.‏[10] יחד עם זאת, כל חבר בקבוצה יכול לשנות את המצב הרגשי של חבריה, הוא יכול לעשות זאת בדרך של הדבקה רגשית אוטומטית ולא-מודעת, או בדרך מודעת, מכוונת ואינטרסנטית, לצורך קידום עניין אישי שלו.

גורמים נוספים המשפיעים על עיצוב הרגש הקבוצתי הם ההיסטוריה הרגשית של הקבוצה, נורמות ההבעה הרגשיות שלה והנורמות הרחבות יותר של הארגון בו הקבוצה נמצאת לגבי רגשות.‏[6]

רגש קבוצתי והשפעתו על ביצועי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב הרגשי של קבוצה משפיע על תהליכים בה ועל התפוקה שלה. לדוגמה, קבוצה במצב רוח חיובי מפגינה יותר שיתוף פעולה בין חבריה, אולם לעתים היא נוטה להתאמץ פחות מאשר קבוצות במצב רוח שלילי.‏[10] עוד תפקיד שיש לרגשות בקבוצה הוא בקשר שבין קונפליקטים בין-אישיים לקונפליקטים בנוגע למטלה. נהוג לחשוב כי קונפליקטים בנוגע למטלה יכולים להועיל בטווח הארוך, אלא אם כן הם מובילים לקונפליקטים בין-אישיים בתוך הקבוצה, אז הביצועים נפגעים. הגורמים שמפרידים בין קונפליקטים אודות המטלה לקונפליקטים בין-אישיים הם תכונות רגשיות כגון אינטליגנציה רגשית, קשרים רגשיים תוך-קבוצתיים ונורמות לצמצום ומניעת רגשות שליליים. לכן, ממדים של רגשות בקבוצה משפיעים על הביצוע שלה.‏[11]

רגש קבוצתי מפרספקטיבה פסיכו-אבולוציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי גישת הפסיכולוגיה האבולוציונית, לרגש הקבוצתי יש תפקיד בתקשורת בין חברי הקבוצה לבין עצמם. המצב הרגשי של הקבוצה מידע את החברים בה אודות גורמים בסביבה. לדוגמה, אם כולם במצב רגשי שלילי, הכרחי לשנות את התנאים, או אולי לעבוד קשה יותר להשגת המטרות ושיפור המצב. בנוסף, רגש משותף בקבוצות מעלה את התיאום בפעילויות בעזרת חיזוק הקשרים והמחויבות בין הפרטים ולקבוצה.‏[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Barsade S.G. and Gibson D.E. Group Emotion: A View from Top and Bottom. Research on Managing Groups and Teams, vol. 1, p. 81-102
  2. ^ Freud, S. (1922/1959). Group Psychology and the Analysis of the Ego (trans. James Strachey). New York: W. W. Norton
  3. ^ Le Bon, G. 1896. The Crowd: A Study of the Popular Mind. London, UK: Ernest Benn.
  4. ^ Rafaeli, A. & Sutton, R. I. 1987. The expression of emotion as part of the work role. Academy of Management Review, 12(1): 23-37. http://links.jstor.org/sici?sici=0363-7425(198701)12%3A1%3C23%3AEOEAPO%3E2.0.CO%3B2-A
  5. ^ Rafaeli, A. & Sutton, R. I. 1989. The expression of emotion in organizational life. In L. L. Cummings & B. M. Staw (Eds.), Research in Organizational Behavior, Vol. 11: 1-42. Greenwich, CT: JAI Press.
  6. ^ 6.0 6.1 Kelly, J.R. and Barsade, S.G (2001). Mood and Emotions in Small Groups and Work Teams. Organizational Behavior and Human Decision Processes Vol. 86, No. 1, September, pp. 99–130
  7. ^ Barsade, S.G., Ward, A.J, Turner, J.D.F, Sonnenfeld, J.A (2000). To your heart's content: A model of affective diversity in top management teams. Administrative Science Quarterly; 45, 4; pg. 802
  8. ^ Felps, W. and Mitchell, T.R. (2006). How, when, and why bad apples spoil the barrel: Negative group members and dysfunctional groups. http://staff.washington.edu/willf/Bad_Apples_ROB.pdf
  9. ^ Bartel, C.A. and Saavedra, R.(2000) The Collective Construction of Work Group Moods. Administrative Science Quarterly, 45, p.197-231.
  10. ^ 10.0 10.1 Sy T., Cote S., Saavedra R. (2005). The Contagious Leader: Impact of the Leader’s Mood on the Mood of Group Members, Group Affective Tone, and Group Processes. Journal of Applied Psychology, 2005, Vol. 90, No. 2, 295–305
  11. ^ Yang J. & Mossholder K.W.(2004). Decoupling Task and Relationship Conflict: The Role of Intragroup Emotional Processing. Journal of Organizational Behavior; 25, 589–605 http://www3.interscience.wiley.com/cgi-bin/abstract/109087428/ABSTRACT?CRETRY=1&SRETRY=0
  12. ^ Spoor J. R. and Kelly J. R. (2004). The Evolutionary Significance of Affect in Groups: Communication and Group Bonding. Group Processes & Intergroup Relations Vol 7(4) 398–412