רובידיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטרונציום - רובידיום -
 
K
Rb
Cs  
 
 
Rb-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 37
סמל כימי Rb
סדרה כימית מתכת אלקלית
צפיפות 1532 kg/m3
מראה
אפור-לבנבן
Rb5.JPG
תכונות אטומיות
משקל אטומי 85.4678 amu
רדיוס ואן דר ואלס 3.03 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 8, 1
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 312.46K (39.31°C)
טמפרטורת רתיחה 961.15K (688°C)
לחץ אדים 1.56×10-4Pa ב-312.6K
מהירות הקול 1300 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 0.82
קיבול חום סגולי 363 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 7.79 106/m·Ω
מוליכות תרמית 58.2 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 403.0 kJ/mol

רובידיום (Rubidium) הנו יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Rb ומספרו האטומי 37.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובידיום הנו היסוד השני הכי פחות אלקטרושלילי מהמתכות האלקליות. זהו מתכת רכה בצבע לבן-כסוף מתכתי הניתכת קרוב לטמפרטורת החדר (39 מעלות צלזיוס). היסוד פעיל מאוד ודומה בתכונותיו למתכות האלקליות האחרות, ניצת ספונטנית באוויר ומגיב עם מים תוך פליטת מימן. בעירתו בלהבה צהבהבה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיון שניתן ליינן אותו בקלות, הוא שימש במנועים יוניים של רכבי חלל (צסיום וקסנון יעילים יותר למטרה זו). יישומים נוספים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובידיום זוהה בשנת 1861 על ידי רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף במינרל לפידוליט באמצעות שימוש בספקטרוסקופ. ליסוד זה היה שימוש מזערי בתעשייה עד שנות העשרים של המאה ה-20. מבחינה היסטורית, השימוש החשוב ביותר ברובידיום היה במחקר ופיתוח, בעיקר ביישומים כימיים ואלקטרוניים.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובידיום הנו היסוד ה-16 בתפוצתו בקרום כדור הארץ ומופיע במספר מינרלים שונים. המינרל לפידוליט מכיל 1.5% רובידיום והוא המקור העיקרי בהפקתו, בנוסף לכמה מינרלי אשלגן שגם הם מכילים אותו בכמויות גדולות. לרובידיום 4 תחמוצות: Rb2O, Rb2O2, Rb2O3, RbO2.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובידיום מגיב עם מים באלימות ויכול לגרום לשרפה, לכן עדיף לשמור אותו תחת שמן או בסביבה אדישה כימית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]