רובעי אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העיר אשדוד מחולקת לרבעים מנהליים (אזורים). לרוב הרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'). שאר הרבעים נקראים בשמות שמייצגים את תפקידם (כגון הקריה מע"ר - המרכז העירוני הראשי ורובע המרינה הממוקם סמוך למרינה הכחולה). נכון לחודש מאי 2013 אוכלוסיית אשדוד מנתה 240,307 נפש‏[1].

החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של "עיריית אשדוד" בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד לא מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות. בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות המדגישות את החלוקה הברורה של העיר לרבעים. רוב הרבעים הם בצורה מרובעת, ולכן העיר אשדוד נראית כמסודרת בצורת רשת. אשדוד היא העיר היחידה בישראל שתוכננה בתכנון מוקדם ולכן צורתם של רוב הרבעים הקיימים בה כיום נקבעה לפני שנים רבות. אשדוד התפתחה דרומה בשונה מערים אחרות בישראל שהתפתחו צפונה, ולכן רובעיה החדשים ביותר הם בדרום העיר.

כמעט בכל רובע באשדוד ישנו מרכז מסחרי, סניף "דואר ישראל", גני ילדים, בתי ספר יסודיים, בית ספר תיכון, גן ציבורי, מתקני שעשועים, סניף תנועת נוער, מרכז קהילתי (הקרוי בלשון העם "מתנ"ס"), תחנה לבריאות המשפחה ("טיפת חלב"), בתי כנסת, מקווה טהרה, רופאי משפחה ועוד. בהמשך יפורטו המקומות הציבוריים בכל רובע ובהם מקומות ייחודיים שאינם נמצאים בכל הרבעים אך משרתים תושבים מכל רחבי העיר.

הרבעים המרכזיים באשדוד הם רבעים א', ב', ד' ורובע הקריה מכיוון שבהם נמצאים רוב מוסדות הציבור, התרבות והמסחר בעיר.

הרבעים באשדוד לפי סדר הספרות העבריות:

העיר אשדוד במבט אווירי מכיוון הים

רובע א' (רובע מרכזי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע א', הרובע הראשון שנבנה בעיר

רובע א' הוא הרובע הראשון שנבנה בעיר והוא אחד הרבעים המרכזיים באשדוד. הרובע ממוקם בחלק הצפון מערבי של העיר. מקומות ציבוריים ברובע: בניין משרדים שבו שכנו בעבר משרדי העירייה הראשונים (ליתר דיוק - משרדי המועצה המקומית אשדוד) וכיום נמצאים בו לשכת רווחה בין-רובעית ואגף העלייה והקליטה של העירייה, מזרקת המים ברחבת המרכז המסחרי, מרכז קליטה "בית-קנדה", הסתדרות העובדים הכללית, בית הדואר המרכזי, מרכז גישור קהילתי, לשכת מודיעין לתיירות, מועדון השחמט העירוני, אצטדיון הי"א העירוני, פנימיית "נווה גלים", בית העיוור ("בית מינה"), עמותת "אנוש", גן אלישבע, בניין "לה-מימוניה", בתי מלון, "השוק הפתוח" בחוף הים, התיכון/פנימיה מקצועית "אורט ימי", בית האבות "בית הדר", גבעת יונה, בית הספר הדתי-מדעי לעולי ברית המועצות "שובו", בית האמנים, בית ויצו, מועדון חברתי לאזרחים ותיקים "יהלום", מועדון ניצולי השואה "עמי-חי", מכללת גמלאים לדוברי ספרדית, מחנה "אשדוד א" של תנועת המחנות העולים ומתנ"ס "עוזיאל" ובו חדר כושר עירוני. בעבר היו ברובע משרד קצין העיר (הועבר לרחובות), תחנת כיבוי אש, המועצה הדתית, בית הקולנוע "דגון" במרכז המסחרי, בית הקולנוע "אשדוד" בקרבת חוף הים והתחנה המרכזית הראשונה של אשדוד (ברחוב שבי ציון).

רובע ב' (רובע מרכזי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב ז'בוטינסקי ברובע ב'

רובע ב' הוקם בסוף שנות ה-50 והוא אחד הרבעים המרכזיים באשדוד. מקומות ציבוריים ברובע: בניין משרדים שבו שכנו בעבר משרדי העירייה וכיום נמצאת בו לשכת רווחה בין-רובעית, השוק העירוני, המועצה הדתית, אגודת "עזר מציון", אגודת "יד שרה", מכון דיאליזה, הספרייה העירונית ע"ש מאירהוף, המרכז לפיוט ולשירה, האגודה למען הקשיש, מועדון חקלאי וחברתי לקשישים יוצאי אתיופיה "לשם", מועדון "אבני חן", מרכז הנוער העירוני "קופף", פארק בן-גוריון (הכולל אצטדיון רב תכליתי), בית משפט השלום, בית הספר התיכון הראשון שהוקם באשדוד - "מקיף א'" ובו שלוחה של בית הספר הטכני של חיל האויר, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, מרכז מדעים עירוני לילדים ולנוער "אשכול הפיס", בריכה טיפולית "בועות", אגף תפו"ח (תברואה, פיקוח וחנייה) של העירייה המכיל בתוכו גם את המחלקה הווטרינרית העירונית, תחנת כיבוי אש, האוניברסיטה הפתוחה ("מכללת אשדוד"), מועדון נכים, בית לזרוס והאגודה למלחמה בסרטן. בקצה הצפוני של הרובע נמצא מתחם הקניות "סטאר סנטר". בעבר היו ברובע המכללה למנהל ובית הקולנוע "אסתר" במרכז המסחרי.

רובע ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ג' הוקם בשנות ה-60. כמחצית מאוכלוסייתו של רובע זה היא מהמגזר החרדי. מקומות ציבוריים ברובע: ישיבת גרודנא, מפעל היי-טק אלתא שהוא חברת בת של התעשייה האווירית ואולם האימונים וההופעות של הקרקס העירוני "ארנה" (באולם הספורט של ביה"ס "המגינים").

רובע ד' (רובע מרכזי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ד' הוקם בשנות ה-70, בנייתו נמשכה עד לשנות ה-80 והוא אחד הרבעים המרכזיים בעיר. הוא ממוקם בחלקה המערבי של אשדוד. מקומות ציבוריים ברובע: בניין משרדים שבו שכנו בעבר משרדי העירייה וכיום נמצאת בו מחלקת העסקים של העירייה, מכון כושר פרטי (בתוך המרכז המסחרי), "אקרופוליס החדשה", מרכז טיפולי חינוכי "מתי"א", מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן, מועדון גמלאי עיריית אשדוד, הוסטל "בית אקשטיין" לאנשים בעלי קשיי למידה והסתגלות, מועדון הברידג' העירוני, מרכז מחוננים ומצטיינים "מרו"ם" ומתנ"ס ד' ובו מועדון קית"ר ומגרשי טניס עירוניים. בעבר היו ברובע התחנה המרכזית של העיר (במרכז המסחרי), מרפאת "ביקור רופא" אשר שירתה גם את חיילי צה"ל (הועברה לרובע ה' לקניון "לב אשדוד") ותחנת מגן דוד אדום המרחבית (עברה לרובע המיוחד). סמוך לרובע במקום שנהוג היה לקרוא לו בפי תושבי העיר "גבעת הטילים" נבנה הפארק הגדול בעיר ואחד מהגדולים בארץ - "פארק אשדוד ים" ובו אגם מלאכותי עם מזרקה מזמרת, מרחבי דשא גדולים, מגרשי ספורט ומתקני כושר וגן סלעים. כמו כן בפארק קיים האמפי-פארק הגדול בארץ ובו כ-8000 מקומות.

רובע ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ה' הוקם בשנות ה-70. חלקו הדרומי של הרובע נבנה בשנות ה-90. מקומות ציבוריים ברובע: תחנת המשטרה העירונית, מגרש הדרכה לנהיגה, "בית אבות אשדוד", שירות פסיכולוגי חינוכי, בית הספר "מפתן חרמון" לנערים שלא השתלבו במסגרת חינוכית רגילה, אגודת "ניצן", האודיטוריום ע"ש רמי נעים במקיף ד', בית הידע "מבט לעתיד", מרכז שירותים לעיוורים וללקויי ראייה "מרש"ל" וקניון "לב-אשדוד" ובו מרפאת "ביקור רופא" המשרתת גם את חיילי צה"ל, תאגיד המים העירוני "יובלים" ומתחם "שבלול" לנוער, לכושר ולתרבות. הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של משוררים וסופרים ישראלים.

רובע ו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר מעפילי הספינה "אגוז" ברובע ו'

רובע ו' הוקם באמצע שנות ה-60. מקומות ציבוריים ברובע: לשכת רווחה בין-רובעית, מרכז יום לנוער "בית רשת", מועדון ותיקי מלחמת העולם ה-2 "ווטרנים", מועדון "עיסוקי זהב" לקשישים יוצאי אתיופיה, בית העולה העירוני המשמש גם כמוקד מידע לעולי אתיופיה ומכיל גם ספרייה לקוראי רוסית ומתנ"ס "בית-לברון" ובו בריכה עירונית, חדר כושר עירוני, מגרשי טניס עירוניים, הסינמטק העירוני ומכללת גמלאים. בעבר היו ברובע בית הקולנוע "אולימפיה" במרכז המסחרי ומרכז הקליטה "עולים".

רובע ז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ז' הוקם בשנות ה-90. ברובע זה מתגוררת אוכלוסייה חרדית בלבד, ובשל כך בחרה העירייה לקרוא את שמות רחובות הרובע בשמותיהם של תנאים ואמוראים. מקומות ציבוריים ברובע: ישיבות רבות, בתי כנסת רבים, מכללה לנשים חרדיות "מעוף" ומרכז "זרעים" שהוא מרכז ללימודי ארץ ישראל ומצוותיה, אשר עורך פעילויות חווייתיות בתחום הטבע, הצמחייה והמים עבור גננות, מורי בתי הספר והתלמידים. צפונית לרובע ז' קיים אזור תעשייה "אלתא" של התעשייה האווירית לישראל.
רובע ז' פתוח בחלקו הראשוני למכוניות בשבתות ובחגים אך שאר רחובותיו נסגרים לתנועה בזמנים אלו.

רובע ח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ח' הוקם בשנות ה-70. כל שמות הרחובות ברובע זה הינם שמות הקשורים לפרחים. מקומות ציבוריים ברובע: בניין "פלדות" ששימש קודם לכן כמרכז קליטה וכיום הוא בניין דיור ציבורי של "עמיגור", מכון רפואי של בית החולים "אסותא" במרכז "כלניות", מועדון "הדס" לוותיקי מלחמת העולם השנייה המכיל גם את מוזיאון הגבורה היהודית במלחמה מול הנאצים והשואה ומתנ"ס "חרצית" ובו בריכה עירונית וחדר כושר עירוני.

רובע ט'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ט' הוקם בתחילת שנות ה-90. שמות הרחובות ברובע זה הינם שמות של רבנים ושל יישובים שהוקמו עם העליות הראשונות לארץ ישראל. ברובע מתגוררים בצוותא עולים מברית המועצות וותיקים. מקומות ציבוריים ברובע: אולפנה, מרכז ייעוץ לנוער ומשרדי התאחדות עולי ברית המועצות (בתוך המרכז המסחרי).

רובע י'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר הניצחון בין רובע י' ל-י"ג לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית

רובע י' הוקם בתחילת שנות ה-90. ברובע זה מתגוררת בעיקר אוכלוסיית העולים מברית המועצות. רוב שמות הרחובות ברובע זה הינם שמות הקשורים לנביאי עם ישראל ושמות הקשורים לראשית התנועה הציונית. מקומות ציבוריים ברובע: מדרחוב הנביאים, מרכז יום לקשיש "בית אביב", בית כנסת ובית מדרש לעולי ברית המועצות של הארגון "הדור הרביעי", ישיבת ההסדר נוה דקלים, בית העולה העירוני "איתן" ובו גם ספרייה לקוראי רוסית ומתנ"ס "דיונה" ובו אולם מופעים. בעתיד תתווסף לרובע תחנת המשטרה החדשה של אשדוד (שתעבור מרובע ה') אשר תשמש גם כמטה מרחב לכיש של משטרת ישראל.

רובע י"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבעים ט"ו וי"א במבט מדרום

רובע י"א הוקם באמצע שנות ה-70. שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של נחלים בארץ ושמות של הרים בארץ. הרחוב המרכזי ברובע קרוי על שם ים כנרת. מקומות ציבוריים ברובע: מועדון גמלאים "מרגלית" לדוברי רוסית וספרדית, סניף בני עקיבא, מכון כושר פרטי ומתנ"ס "עם-שלום" ובו חדר כושר עירוני לילדים, אולם כדוריד ומגרשי טניס עירוניים.

רובע י"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ב הוקם בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. שמות הרחובות ברובע זה נקראים על שמם של חודשים עבריים ושמותם של שבטי ישראל. ברובע פועל מרכז ייעוץ למניעת אלימות במשפחה.

רובע י"ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ג

רובע י"ג הוקם בתחילת שנות ה-90 ביחד עם הקמת רובע י'. גם ברובע זה מתגוררת בעיקר אוכלוסיית העולים מברית המועצות. רוב שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של המלכים ששלטו בממלכות יהודה וישראל. מקומות ציבוריים ברובע: לשכת רווחה בין-רובעית, מרכז ייעוץ לנוער, בית מדרש של חב"ד "אשל אשדוד" עבור דוברי רוסית, מכון כושר פרטי (בתוך המרכז המסחרי) וקאנטרי קלאב שבנייתו אמורה להסתיים כבר מזה שנים רבות.

רובע י"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ד הוא רובע בהליכי תכנון. בנייתו מוטלת בספק, מכיוון ששטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה.

רובע ט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ט"ו הוא הרובע הגדול באשדוד מבחינת השטח. הרובע בנוי ברובו ממבנים פרטיים דו-קומתיים וכן רבי קומות אחדים. פיתוחו ובנייתו חולקה ל-4 שלבים, השלבים הראשונים נבנו באמצע שנות ה-80 והאחרונים בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. ברובע זה שוכן המבצר העתיק המכונה "המיצדית". לפני כאלף שנה שימשה עמדה זו כמגדל איתות המקשר עם העיר הערבית רמלה על מנת לבדוק האם אויבים מנסים לחדור לארץ מחוף ימה של אשדוד. ברובע ט"ו פועל מחנה (סניף) של תנועת הנוער המחנות העולים.


רובע ט"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע ט"ז הוקם בעשור הראשון של המאה ה-21. על מנת לנצל את שטחו הקטן יחסית (בעקבות שימור הדיונה הגדולה), רובו ככולו בנוי רבי קומות. הרחובות וגני הילדים ברובע זה קרויים על שמם של פירות.

רובע י"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע י"ז הוקם בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. הרובע עדיין בהליכי בנייה, בנוי ברובו מבתים פרטיים. הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של אבני חן.

רבעים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע הקריה (רובע מרכזי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע הקריה (הסיטי) החל להבנות בסוף שנות ה-90 ונכון לשנת 2013 בנייתו כמעט הושלמה. הקריה הוא הרובע המאוכלס ביותר באשדוד עם מעל ל-21,000 תושבים‏[2]. ברובע ישנם שלושה חלקים: הקריה מע"ר צפון, הקריה מע"ר דרום והקריה מגורים. בשנת 2013 החל להבנות חלקו של הרובע הקרוי מע"ר דרום‏[3]. רובע זה מצטרף לרבעים א', ב' ו-ד' ויוצר ביחד איתם את מרכז העיר. מקומות ציבוריים ברובע: בית העירייה, קניון הסיטי ובו התחנה המרכזית, מרכז מסחרי "גן העיר", בית יד לבנים, מרכז לאמנויות "מונארט", אמפי-תיאטרון "מונארט", מוזיאון אשדוד לאמנות, הקונסרבטוריון העירוני "אקדמא", המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד, המרכז הפדגוגי, משרד הפנים, משרד הקליטה, שרות התעסוקה, משרד מס הכנסה, בית הדין הרבני, המרכז להשכלת מבוגרים ובו הקתדרה העממית "אופק" ואולפן עברית לעולים, היכל הספורט העירוני, בית חב"ד הראשי של העיר, בית האבות "נווה שבא", האגודה הישראלית לסוכרת, "מכון מור" וקניון סי-מול ובו משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי ובית הקולנוע "גלובוס מקס".

רובע המרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע המרינה מאכלס אוכלוסייה מבוססת כלכלית בלבד. בנייתו החלה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. מקומות עיקריים ברובע: רציפי חנייה לכלי שיט, המרכז לחינוך ספורט ימי, מועדון שיט, הקונסוליה של רפובליקת ליבריה ותחנות איסוף של אוניות הלוקחות נוסעים לשיט תיירותי בים.

הרובע המיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת מד"א ברובע המיוחד בעיר
נמל אשדוד

הרובע המיוחד מכיל כיום את תחנת מד"א של אשדוד ובעתיד צפוי להכיל את בית החולים הראשון באשדוד שבנייתו תסתיים בשנת 2017‏[4], ומתחם אקדמי המורכב ממס' מכללות אקדמיות. הוא ממוקם דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י'.

אזורי תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אזורי התעשייה לרובעי המגורים בעיר ישנה הפרדה מוחלטת, כחלק מתכנונה המקורי של אשדוד על מנת למנוע זיהום אוויר בעיר.

  • אזור התעשייה הקלה - באזור התעשייה הקלה ממוקמים מרכזי תעשיות קלות, מוסכי רכב, המטווח העירוני, החווה לחינוך חקלאי, מכללת "עמל 1" וחברת הכבלים "הוט". סמוך לאזור תעשייה זה נמצא אזור תעשייה קטן המוכר בשם "מפעלי חבל יבנה". אזור זה איננו נמצא בשטחה המוניציפלי של עיריית אשדוד אלא בשטחה המוניציפלי של המועצה האזורית חבל יבנה.
  • אזור התעשייה הכבדה - באזור התעשייה הכבדה ממוקמים מרכזי תעשיות כבדות, סוכנויות רכב, מפעל חברת "טבע", מכללת "עמל", חברת "בזק", משרדי חברת החשמל, מחסני חברת החשמל, בניין "גולדן טאוור" ("בית האופרה") ובו עמותת מט"י - מרכז לטיפוח יזמות עסקית, המכללה למנהל, חנויות גדולות של מזון, מוצרי חשמל, רהיטים ומוצרי בית, מסעדות ובניין "הפורום" שבו משרד מע"מ, משרד המכס, תחנת משטרת תנועה וחנויות מעטות.
  • אזור התעשייה הצפוני - באזור התעשייה הצפוני ממוקמים מפעלי תעשיות כגון: פז בית זיקוק אשדוד, "יהודה פלדות", "אגן כימיקלים", "קונטרם", "פי-גלילות", "מקסימה" ועוד וגם חניון המשאיות העירוני.
  • נמל אשדוד - נמל אשדוד נמצא בחלק הצפון-מערבי של העיר. בו ממוקמים רציפים עבור קבלת/שליחת סחורה, רציף נוסעים לספינות תיירים, "עורף הנמל", בסיס אשדוד של חיל הים ותחנת הכוח אשכול.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתקרבים לרבע מיליון נפש אתר עיריית אשדוד, 27 במאי 2013
  2. ^ משרד הפנים מעדכן את מספר התושבים באשדוד - כמעט רבע מיליון תושבים באשדוד באתר אשדודנט, 27 במאי 2013
  3. ^ ‫יאיר הרוש, מע"ר דרום - המתחם החם של אשדוד, באתר mynet‏, 20 בינואר 2013‬
  4. ^ ‫דליה מזורי, נחתם ההסכם להקמת בית חולים באשדוד, באתר nrg‏, 29 במאי 2012‬