רובעי רומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רובעי רומא כיום

רובעי רומאאיטלקית: Rioni di Roma - "ריוני די רומא", מלטינית: "regio - "אזור") הם 22 האזורים האדמיניסטרטיביים להם מחולקת העיר רומא בירת איטליה. חלוקת רומא לרבעים החלה בעת העתיקה, במאה הרביעית לפנה"ס. חלוקה נוספת בוצעה בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס, והעיר חולקה שוב בימי הביניים ובעת החדשה.

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רובעי רומא בתקופת אוגוסטוס

החלוקה הראשונה של רומא לרבעים אדמיניסטרטיביים בוצעה במאה הרביעית לפנה"ס על ידי סרוויוס טוליוס. בחלוקה זו, חולקה העיר לארבעה רבעים שנקראו regiones (וביחיד: regio - "רג'יו").

בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס, בשל גידולה של העיר, חולקה העיר ל-14 רבעים, מהם 12 בצידו המזרחי של הנהר, ורובע טרסטוורהלטינית: Transtiberim) בצידו המערבי של הנהר.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נפילתה של האימפריה הרומית ירדה אף העיר רומא מגדולתה. הביזות התכופות על ידי השבטים הברברים הביאו לנפילת כלכלת העיר ולקיטון אוכלוסייתה. הפיחות המשמעותי באוכלוסייה הביא למצב בו התייתרה חלוקת העיר לרבעים. במהלך המאה ה-12, בשלהי ימי הביניים החלה שוב אוכלוסיית העיר לגדול, והעיר חולקה ל-12 רבעים, אולם הדבר בוצע מטעמים של מנהג ונוחות התושבים (אשר קראו לרבעים השונים בשמם) ולא לאור החלטה מנהלתית כלשהי. רבעים אלה נקראו "רג'יו" כמו בתקופה הרומית, אולם גבולותיהם היו שונים. במהלך המאה ה-13, חולקה העיר רשמית ל-13 רבעים. גבולות הרבעים לא הוגדרו במפורש, מאחר שהתושבים התגוררו בסמוך למרכז של כל רובע ורובע, ובשטחי הפריפריה בין הרבעים לא התגוררו תושבים.

העת החדשה (חלוקה אדמיניסטרטיבית מאז הרנסאנס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תקופת הרנסאנס גדלה העיר בשטחה ובתושביה, דבר שדרש שהעיר תעבור רה-ארגון מנהלתי. בשנת 1586 האפיפיור סיקסטוס החמישי הוסיף רובע נוסף לעיר (רובע בורגו).

בשנת 1747 החליט האפיפיור בנדיקטוס ה-14 לארגן מחדש את העיר מבחינה מנהלתית, ארגון שנדרש בשל העובדה שגבולות הרבעים לא הוסדרו. האפיפיור מינה את הרוזן ברנרדיני לחלק מחדש את העיר - חלוקה שנותרה בתוקפה עד שנת 1921. העיר חולקה ל- 12 רבעים (בסוגריים שם הרובע המקביל כיום):

  1. טרמה (Terme) (חלק מרובע מונטי של ימינו);
  2. סובורה (Suburra) (חלק מרובע מונטי של ימינו);
  3. קווירינלה (Quirinale) (חלק מרובע טרווי של ימינו);
  4. פינצ'יו (Pincio) (כיום קולונה);
  5. מרטה (Marte) (כיום קאמפו מרציו);
  6. ברוטו (Bruto) (כיום פונטה);
  7. פומפאו (Pompeo) (כיום רגולה ופאריונה);
  8. פלמיניו (Flaminio) (כיום סנט'אאוסטאקיו);
  9. פנתאון (Pantheon) (כיום הרבעים פיניה וסנטאנג'לו);
  10. קמפידוליו (Campidoglio) (כיום קמפיטלי וריפה);
  11. ג'יאניקולו (Gianicolo) (כיום טרסטוורה);
  12. ותיקנו (Vaticano) (כיום קריית הוותיקן ובורגו);

לאחר כיבוש העיר על ידי נפוליאון בונפרטה חולקה העיר לשמונה רבעים שנקראו "ג'וסטיזי" (באיטלקית: Giustizie - "שופטים"):

  1. מונטי (Monti);
  2. טרווי (Trevi);
  3. קולונה (Colonna) וקמפו מרציו (Campo Marzio);
  4. פונטה (Ponte) ובורגו (Borgo);
  5. פאריונה (Parione) ורגולה (Regola);
  6. סנט'אאוסטאקיו (Sant'Eustachio) ופיגנה (Pigna);
  7. קמפיטלי (Campitelli), סנטאנג'לו (Sant'Angelo) וריפה (Ripa);
  8. טרסטוורה.

נפוליאון היה הראשון למעשה שהסדיר את הגבולות שבין הרבעים. לאחר תבוסתו של נפוליאון, הושבה החלוקה של ברנרדיני.

רובעי רומא כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת ממלכת איטליה, במסגרת ארגון של כל חלקי הממלכה והפיכת רומא לבירתה, בוצע ארגון מחדש של העיר רומא - ארגון שנדרש לאור הגידול הרב באוכלוסיית העיר בשלהי המאה ה-19, וגדילתה מעבר לחומות אורליאנוס. בשנת 1874 נוסף רובע מספר 15 לעיר (רובע אסקווילינו, שחלקו נלקח מרובע מונטי).

גידול העיר בשטחה ובאוכולוסייתה הביא לחלוקה מחודשת לרבעים בשנת 1921 - במסגרת חלוקה זה מספר הרבעים הוגדל ל-22.

בשל גדילתה של העיר, בוצעה רפורמה נוספת בשנת 1972, במסגרתה חולקה העיר רבתי ל-20 רבעים שנקראו "צ'ירקוסקריזיוני" (circoscrizioni), ובהמשך שונה שמם ל"מוניצ'יפי" (municipi). מרבית רובעי המקוריים של העיר (למעט שלושת הרבעים בגדתו המערבית של נהר הטיבר) שייכים כיום למוניצ'יפי I.

רבעי רומא וסמליהם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובעי רומא

I - מונטי  ·  II - טרווי  ·  III - קולונה  ·  IV - קמפו מרציו  ·  V - פונטה  ·  VI - פאריונה  ·  VII - רגולה  ·  VIII - סנט'אאוסטאקיו  ·  IX - פיניה  ·  X - קמפיטלי  ·  XI - סנטאנג'לו ·  XII - ריפה  ·  XIII - טרסטוורה  ·  XIV - בורגו  ·  XV - אסקווילינו  ·  XVI - לודוויזי  ·  XVII - סאלוסטיאנו  ·  XVIII - קאסטרו פרטוריו  ·  XIX - צ'ליו  ·  XX - טסטאצ'יו  ·  XXI - סן סבא  ·  XXII - פראטי