רוברטו אבונדנסיירי
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
19 באוגוסט 1972 (בן 51) בוקט, סנטה פה, ארגנטינה  | |||
| שם מלא | רוברטו קרלוס אבונדנסיירי | |||
| גובה | 1.86 מטר | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
רוברטו קרלוס אבונדנסיירי (בספרדית: Roberto Carlos Abbondanzieri; נולד ב- 19 באוגוסט 1972 בבוקט, פרובינציית סנטה פה, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת השוער באינטרנסיונל ובנבחרת ארגנטינה. הוא מכונה "פאטו" (Pato) - הברווז.
קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבונדנסיירי החל את הקריירה שלו בקבוצת רוסאריו סנטרל ושימש כשוער הראשון של הקבוצה במשך שנתיים. לאחר מכן הוא נרכש על ידי בוקה ג'וניורס ושימש במשך שנים כשוער השני של הקבוצה. רק לאחר פציעתו של השוער הראשון של הקבוצה, הקלומביאני אוסקר קורדובה, במהלך האפרטורה 1999 הפך אבונדנסיירי לשוער הבכיר של בוקה אך לרוע מזלו הוא נפצע גם כן. אבונדנסיירי נאלץ לחכות 3 שנים נוספות בטרם קיבל הזדמנות נוספת להפוך לשוער הבכיר של הקבוצה לאחר שקורדובה נמכר לפרוג'יה האיטלקית.
יחד עם בוקה זכה אבונדנסיירי ב-6 אליפויות, 3 גביעי ליברטדורס ובשני גביעים ביניבשתיים. הוא נודע בזכות יכולתו להדוף כדורי עונשין מ-11 מ' והיה האחראי להפעלתה ולזכייתה של בוקה בליברטדורס.
בקיץ 2006 חתם אבונדנסיירי על חוזה בקבוצת חטאפה הספרדית, הוא סיים את העונה (שיחק 36 משחקי ליגה) עם מספר הספיגות הנמוך ביותר מבין שוערי הליגה וזכה בפרס ריקרדו זאמורה - הפרס שמוענק לשוער המצטיין. יחד איתו משחק בקבוצה גם אוסקר אוסטארי שנחשב ליורשו בנבחרת ארגנטינה.
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבונדנסיירי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת ביוני 2004 בגיל 32 ומאז נחשב לשוער הבכיר של ארגנטינה. הוא היה בסגל הנבחרת לקופה אמריקה ב-2004 ובמונדיאל 2006 שנערך בגרמניה. אבונדנסיירי היה מהמצטיינים של ארגנטינה במונדיאל. הוא נפצע במהלך משחק רבע הגמר מול גרמניה ונאלץ לנטוש את המגרש.
עד הופעתו במונדיאל 2006 ספג אבונדנסיירי ביקורת על כך שאינו מציג יכולת טובה בנבחרת ובכך שהיה אשם במספר שערים שספגה הנבחרת. ביקורת זו התחלפה במחמאות לאור הופעתו במשחקים בהם הצטיין.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוקה ג'וניורס
- ליגת העל הארגנטינאית:
- גביע ליברטדורס: 2000, 2001, 2003
- הגביע הביניבשתי: 2000, 2003
- גביע סודאמריקנה: 2004, 2005
- רקופה סודאמריקנה: 2005
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2004 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קירוגה • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 זאנטי • 9 פיגרואה • 10 ד'אלסנדרו • 11 טבס • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 רודריגס • 15 פרננדס • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 ק. גונסאלס • 19 דלגאדו • 20 מדינה • 21 רוסאלס • 22 קולוצ'יני • מאמן: ביילסה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2007 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה |
| |