רוברט בנטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט בנטון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 בספטמבר 1932 (בן 91)
וואקסהאצ'י, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט בנטוןאנגלית: Robert Benton; נולד ב-29 בספטמבר 1932) הוא במאי ותסריטאי אמריקאי, זוכה שלושה פרסי אוסקר ופרס גלובוס הזהב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנטון נולד בוואקסאצ'י, טקסס ולמד באוניברסיטת קולומביה. הוא החל את דרכו בתעשיית הקולנוע כתסריטאי של הלהיט הקופתי "בוני וקלייד" (1967), סרט שקיבל 10 מועמדויות לפרס האוסקר, כולל לתסריט המקורי של בנטון. לאחר מכן, כתב בנטון את התסריט לסרטו של ג'וזף ל. מנקייביץ' "איש נוכל היה", בו כיכבו קירק דאגלס והנרי פונדה ולקומדיה "מה נשמע, דוק?", בכיכובה של ברברה סטרייסנד. לאחריהם פנה לבימוי.

סרטו הראשון כבמאי היה המערבון "חבר מרעים" (1972), בכיכובו של ג'ף ברידג'ס, הסרט קיבל ביקורות פושרות, אך זו הייתה הפתיחה לקריירת בימוי מוצלחת ביותר. חמש שנים אחר כך ביים את סרט הפשע "הלייט שואו", עליו היה מועמד לאוסקר על התסריט. ב-1979 ביים את סרטו הידוע מכל, "קרמר נגד קרמר", דרמה משפחתית שעסקה באב חד הורי, אותו גילם דסטין הופמן, הנאלץ לגדל את בנו בן השש לאחר שאשתו (מריל סטריפ) נטשה אותו. הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית רבה, והיה חלק מהגל השני של הפמיניזם. הסרט זכה בחמישה פרסי אוסקר, בהם שניים לבנטון עצמו - בימוי ותסריט. סרטו הבא היה המותחן "ליל הדממה" (1982) בו כיכבה פעם נוספת מריל סטריפ.

שנתיים אחר כך ביים את הדרמה "מקום בלב", עליו זכה בפרס האוסקר על התסריט. בסרט, בנטון העלה זכרונות מילדותו בטקסס בימי השפל הכלכלי של שנות השלושים, ובו גילמה סאלי פילד אישה המתייצבת באומץ נגד המצוקות הכלכליות. סרט זה המשיך את הקו הפמיניסטי בו נקט בנטון ב"קרמר נגד קרמר". לאחר מכן ביים את הקומדיות "נאדין", שהתרחשה אף היא בטקסס, ו"לא פראייר של אף אחד", בו כיכב פול ניומן, עליו קיבל מועמדות לאוסקר לתסריט המעובד. כמו כן ביים שתי דרמות פשע "בילי בתגייט", בו עסק במעלליו של הגנגסטר הידוע לשמצה ו"סודות אפלים", שהיה מחווה לסרטי הבילוש הקלאסיים ולפילם נואר. לאחרונה ביים את דרמת המתח "הכתם האנושי" (2003), עיבוד לרומן הנודע של פיליפ רות.

כתסריטאי, התמקד בנטון מאז אמצע שנות השבעים בכתיבה לסרטים אותם ביים פרט לשובר הקופות "סופרמן" (1978), בו היה שותף לכתיבה גם הסופר מריו פוזו ולקומדיית הפשע "קרח דק" (2005), אותה גם הפיק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
1978: מייקל צ'ימינו (צייד הצבאים)
פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע
1979: רוברט בנטון (קרמר נגד קרמר)
הבא:
1980: רוברט רדפורד (אנשים פשוטים)