רוברט לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוברט לויןאנגלית: Robert D. Levin, נולד ב-13 באוקטובר 1947) הוא נגן, מלחין ומוזיקולוג יהודי-אמריקאי, המנהל האמנותי של פסטיבל המוזיקה של סרסוטה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בניו יורק. את לימודי הפסנתר החל בגיל חמש ובגיל 12 נסע לפריז ללמוד אצל נדיה בולאנז'ה, לימודים שהיו לו גילוי וחוויה. לאחר מכן למד באוניברסיטת הרווארד וסיים את לימודיו שם בהצטיינות ב-1968, בכתיבת תזה שכותרתה "היצירות הלא-גמורות של וולפגנג אמדאוס מוצרט". במקביל ללימודיו בהרווארד למד לוין פסנתר, עוגב, סולפג' קונטרפונקט, הלחנה וניצוח. בין מוריו היו ז'אן קאסאדסי, קליפורד קרזון, רובר קאסאדסי ונדיה בולאנז'ה, שטפאן וולפה ואליעזר דה קרוולהו.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודיו בהרווארד נענה לוין להזמנת רודולף סרקין להיות לראש המחלקה לתאוריה במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה. מפי סרקין נודע לו, כי מאחורי ההזמנה יוצאת הדופן לצעיר בן 20 שאך זה סיים את לימודיו עמדה המלצתה של נדיה בולאנז'ה, שבהמשך אף ביקשה שיחליף אותה בתפקידה, זמן קצר לפני מותה.‏[1] בהמשך התמנה לפרופסור חבר למוזיקה ומתאם תאוריה ב"סאני פרצ'ייז", וב-1975 היה לפרופסור מן המניין.בשנים 1986 עד 1993 כיהן כפרופסור לפסנתר בבית הספר הגבוה למוזיקה בפרייבורג שבגרמניה. ב-1993 התמנה לפרופסור למוזיקה באלמה מאטר שלו, אוניברסיטת הרווארד, משרה בה הוא מכהן גם בהווה.

הקריירה האקדמית של לוין משלבת לימוד והדרכה בביצוע מוזיקה - בעיקר נגינה בכלי מקלדת אך גם ניצוח - עם הוראת תאוריית המוזיקה, בדגש על תולדות המוזיקה הקלאסית.

תרומות בתחום ההלחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין השלים ושיחזר מספר יצירות קלאסיות, בייחוד יצירות לא-גמורות מאת מוצרט, וכן משל באך. מלאכת ההשלמה שלו ליצירות לא-גמורות של מוצרט, בהן הרקוויאם ברה מינור והמיסה הגדולה בדו מינור, נחשבת לגדול בהישגיו. ברקוויאם של מוצרט בנה מחדש את הפוגה על "אמן" מתוך סקיצות של מוצרט עצמו. ג'ון אליוט גרדינר הזמין אותו לחבר חלקים תזמורתיים חסרים לחמישה פרקים מתוך קנטטות של יוהאן סבסטיאן באך, כמו Ach! ich sehe, itzt, da ich zur Hochzeit gehe, רי"ב 162 ובהמשך לכך באו עוד יצירות חשובות, אם כי פחותות בהיקפן.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה כנגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגן, נודע לוין ביותר בסולן בקונצ'רטי מן התקופה הקלאסית, ובעיקר ב"מומחיותו" בטיפול ביצירות מוצרט. הוא נודע בנסיונותיו להשיב לקדמותם נהלי ביצוע מתקופת המלחין, כגון אלתור קדנצות.

רוברט לוין ישב בחבר השופטים בתחרות רובינשטיין בשנת 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעם בן זאב, "תו הזהב", גלריה, הארץ, 24 במאי 2011