רוברט מוזס
 | |
| לידה |
18 בדצמבר 1888 ניו הייבן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביולי 1981 (בגיל 92) ווסט איסליפ, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלואן |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
אדריכלות, תכנון ערים ואזורים |
| פרסים והוקרה |
מדליית פגסלי (1936) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הופסטרה |
  | |
רוברט מוזס (באנגלית: Robert Moses; 18 בדצמבר 1888 – 29 ביולי 1981) היה מתכנן עירוני יהודי־אמריקאי, שנחשב 'מתכנן־על' שהשפיע על התפתחות העיר ניו יורק ופרבריה באמצע המאה ה־20.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזס נולד למשפחה יהודית ממוצא גרמני בניו הייבן שבקונטיקט. אביו, עמנואל מוזס, היה בעל חנות כולבו ואיש נדל"ן. כשהיה מוזס בן תשע עברה המשפחה למנהטן. הוא למד באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת אוקספורד וקיבל דוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת קולומביה. מוזס נכנס לשירות הציבורי בימי כהונתו של אל סמית' כמושל מדינת ניו יורק.
מוזס היה חבר ויו"ר בכמה רשויות ציבוריות שעסקו בתכנון ובפיתוח בעיר ניו יורק. חזונו התכנוני היה מבוסס ברובו על השימוש ברכב פרטי. בהתאמה הוא יצר רשת אוטוסטרדות המחברות את העיר ניו יורק למרחבים הסובבים, ובכך עזר להתפתחות הפרברים המודרניים ברחבי המדינה.
בשנת 1938 הוא התחיל תכנון של מקלט חיות הבר של מפרץ ג'מייקה.
המיזמים הגדולים שבראשם עמד היו זרז לפיתוח האזור לאחר השפל הגדול בארצות הברית. לזכותו ניתן לזקוף פרויקטים שהשפיעו על העיר ניו יורק, ובהם הקמת גשרים המחברים את האי מנהטן לשכונות השכנות, הקמת הירידים העולמיים בשנים 1939 ו־1964, והקמת מטה האומות המאוחדות. מטרתו בבניית האוטוסטרדות הייתה למנוע כניסה של אוטובוסים לחוף ג'ונס ובכך למנוע מאפרו־אמריקאים וממיעוטים אחרים להגיע לחוף, שאותו ייעד מוזס ללבנים ולעשירים בלבד.
לאחר שנים שבהן שלט מוזס בעולם התכנון בניו יורק, הוא החל לרדת מגדולתו כאשר פעל לקידום תוכנית להקמת אוטוסטרדה במרכז מנהטן. תושבים רבים אשר התוכנית להקמת האוטוסטרדה הייתה פוגעת במרקם שכונתם הקימו אופוזיציה כנגד התוכנית. בראש הקבוצה המתנגדת עמדה העירונאית ג'יין ג'ייקובס. הפרדה לפי גזע כבר הייתה אסורה בזמנים אלו, מה שהוביל להצלחתם של המתנגדים ולירידת קרנו של מוזס ויצר אנטגוניזם רב-נגד עבודתו.
תפקידים ומשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרדים והתארים המקצועיים הרבים נתנו לו כוח רב־תחומי לא רגיל לעצב את הפיתוח האורבני באזורי מטרופולין ניו יורק. מידע זה נלקח מפרויקט שימור הארכיון של מדינת ניו יורק:
- ועדת הפארקים של מדינת לונג איילנד (נשיא, 1924–1963)
- מועצת הפארקים של מדינת ניו יורק (יושב ראש, 1924–1963)
- ממשלת מדינת ניו יורק (מזכיר המדינה, 1927–1928)
- הנהלת הפארקים של מדינת בת'פייג' (נשיא, 1933–1963)
- ועדת החירום לעבודות ציבוריות (יושב ראש, 1933–1934)
- הנהלת כביש החוף המהיר ג'ונס (נשיא, 1933–1963)
- משרד הפארקים של העיר ניו יורק (נציב, 1934–1960)
- הנהלת מנהרת וגשר טריבו (יושב ראש, 1934–1981)
- מחלקת התכנון של עיריית ניו יורק (מנהל, 1946–1960)
- מנהלת האנרגיה של מדינת ניו יורק (יושב ראש, 1954–1962)
- יריד העולם של ניו יורק (נשיא, 1960–1966)
- משרד מושל מדינת ניו יורק (יועץ מיוחד, 1974–1975)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Caro, Robert A., The Power Broker: Robert Moses and the fall of New York, New York: Knopf, 1974. hardcover: ISBN 0-394-48076-7, Vintage paperback: ISBN 0-394-72024-5
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איתי הורוביץ, העיר ניו יורק בין ג'יין ג'ייקובס לרוברט מוזס, מחשבות של אדריכל
- רוברט מוזס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רוברט מוזס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
