רוברט מרפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט מרפי מתקבל על ידי קולונל אמריקאי בנמל התעופה בברלין עם הגיעו לועידת פוטסדם

רוברט דניאל מרפיאנגלית - Robert Daniel Murphy; ‏ 28 באוקטובר 1894 - 9 בינואר 1978) היה דיפלומט אמריקאי.

מרפי נולד במילווקי שבוויסקונסין, ארצות הברית. בשנת 1917 החל בקריירה דיפלומטית, ומאז ועד מלחמת העולם השנייה שירת בנציגויות ארצות הברית, כאיש השירות הדיפלומטי מן השורה, בתפקידים שונים ובמדינות שונות, כשהוא מתמחה בנושאים הקשורים בצרפת.

לאחר תבוסת צרפת במערכה על צרפת, והקמת ממשל צרפת של וישי, זומן מרפי אל הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט והוטל עליו תפקיד סודי ורגיש. הוא נדרש לבחון את האפשרויות לקבל את שיתוף הפעולה של גורמי ממשל וישי במושבות צרפת בצפון אפריקה לטובת מטרות בעלות הברית. מרפי נשלח אל וישי ואל צפון אפריקה ויצר שם קשרים טובים. בפברואר 1941 אף הצליח להביא לכריתת הסכם סחר בין ממשל וישי ובין ארצות הברית, שכונה "הבנות מרפי - וייגאן" (על שם שר המלחמה הווישאי, מקסים וייגאן), שאיפשר העברת סחורות וכוח אדם אמריקאים בצפון אפריקה, בניגוד למדיניות בעלות הברית שחייבה חרם על משטר וישי.‏[1]

בינתיים יצר מרפי קשרים עם בכירי צבא וישי בצפון אפריקה, ובמיוחד עם הגנרל אלפונס ז'ואן, מפקד כוחות צבא וישי בצפון אפריקה. עם התקרבות נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה, המכונה מבצע לפיד, הוסמך מרפי ליצור קשרים עם אנשי וישי, ואף לספר להם מראש על מועד הנחיתות. לדרישתם של אנשי צבא וישי, זימן מרפי פגישה חשאית על סיפונה של צוללת בריטית, בין אנשי וישי ובהם הגנרל שארל מאס, מפקד צבא וישי באלג'יריה ובין הגנרל מארק קלארק, מראשי המתכננים של הנחיתות המיועדות. הפגישה נערכה לחוף העיר שרשל שבאלג'יריה, ב-21 באוקטובר 1942, ובה הצליחו אנשי בעלות הברית לקבל את אמונם של אנשי וישי, ואת הבטחתם לשיתוף פעולה.

ב-7 בנובמבר 1942, ערב הפלישה, שידרו תחנות הרדיו החשאיות את הסיסמה "רוברט מגיע" וכך ידעו האנשים שבסוד הקשר בצפון אפריקה כי הפלישות קרבות.‏[2] מרפי בישר לגנרל ז'ואן על דבר הפגישה הקרובה. לרוע המזל, שהה אז האדמירל דרלאן, סגנו של המרשל פטן בביקור פרטי באלג'יר. עם הידיעה על הנחיתות עצרה משטרת וישי, בהוראת דרלאן, את ז'ואן, מרפי, וסגנו קנת. רק לאחר שכוחות וישי גילו התנגדות סמלית, ולאחר שכנועים רבים מצד ז'ואן, הורה דרלאן לז'ואן להיכנע, ולשתף פעולה עם בעלות הברית.‏[3]

בעיני רבים נתפסה תמיכת בעלות הברית באדמירל דרלאן כמפקד הכוחות הצרפתים, שבאה לאחר נחיתות "לפיד" והסבה אל הצד אישים שזוהו מלכתחילה עם מטרת בעלות הברית כגנרלים שארל דה גול ואנרי ז'ירו, כמעין בגידה, ומתן פרס למי שאינו ראוי לכך. בזיכרונותיו הסביר מרפי כי המטרה העליונה הייתה למנוע התנגדות אנשי וישי לנחיתות "לפיד" שהייתה עלולה לגרום לאבידות קשות לכוח הפולש, וכי דה גול "ראה בהחזרת עטרת צרפת ליושנה משימה גדולה בחשיבותה מהשגת הניצחון".‏[4]

גם לאחר המלחמה המשיך מרפי בתפקידים חשובים בשירות החוץ האמריקאי. ב-1944 נתן דעתו לזכויות הגישה לעיר ברלין וניסה לפעול לכך שאלו תובטחנה בכתב. דעתו של הממשל האמריקאי הייתה כי ניתן לסמוך על מילתה של ברית המועצות בעניין זה, ודעתו של מרפי לא התקבלה.‏[5]

לאחר המלחמה שימש מרפי כיועץ לגנרל דווייט אייזנהאואר בשטחי הכיבוש בגרמניה, כשגריר ביפן ובבלגיה ובתפקידים דיפלומטיים במוסדות האו"ם. בשנת 1958 בעת משבר לבנון, נשלח כיועצו המיוחד של הנשיא אייזנהאואר למזרח התיכון. בשנת 1959 פרש מן השירות הדיפלומטי לעסקים פרטיים, אך המשיך לייעץ לנשיאים אייזנהאואר, ג'ון פ. קנדי ולינדון ג'ונסון.

בשנת 1978 מת. הוא זכה להנצחה בבול של שירות הדואר של ארצות הברית שהונפק בשנת 2006, בגיליון מזכרת שהנציח אישים בולטים בשירות החוץ האמריקאי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוברט מרפי אתר angelfire
  2. ^ שארל דה גול, מאבק לחרות, כרך שני, הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 46
  3. ^ וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, כרך רביעי, ציר הגורל, הוצאת עם הספר, תשכ"א, עמ' 505
  4. ^ רוברט מרפי - האיש שפעל מאחורי הקלעים, דבר, 27 במרץ 1964
  5. ^ רוברט מרפי - האיש שפעל מאחורי הקלעים, דבר, 27 במרץ 1964