רוברט קוביצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רוברט קוביצה
Robert Kubica 2010 Malaysia.jpg
לאום Flag of Poland.svg פולין
תאריך לידה 7 בדצמבר 1984
מקום לידה קרקוב שבפולין
קריירת פורמולה 1
אליפויות 0
מרוצי גרנד פרי 76
ניצחונות 1
פודיומים 12
נקודות בקריירה 273
זינוקים מפול פוזישן 1
הקפות מהירות 1
קבוצות סאובר (2006-2009)
רנו (2010)

רוברט ג'וזף ("בוב") קוביצה (נולד ב-7 בדצמבר 1984 בקרקוב, פולין) הוא נהג המרוצים הפולני הראשון שהתחרה בסבב הפורמולה 1. בשנים 2006-2009 נהג עבור קבוצת סאובר לאחר שהפך מנהג ניסוי לנהג מרוצים. ביוני 2008 ניצח קוביצה לראשונה בגרנד פרי הקנדי והפך לנהג ה-99 שניצח במרוץ של אליפות העולם. ב-6 בפברואר 2011, נפצע קוביצה באורח קשה במרוץ ראלי שהתקיים באיטליה, שבו נטל חלק להנאתו האישית. קוביצה צפוי להחלים מפגיעותיו, אך עתידו בסבב הפורמולה 1 מוטל בספק.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הפורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבתו של קוביצה למכוניות החלה כשהיה בן ארבע, כאשר גילה רכב שטח קטן בעל מנוע 4 כוח סוס. לאחר שיחות ארוכות עם הוריו, קנה אביו, ארתור, את המכונית וקוביצה הצעיר בילה שעות רבות בנהיגה. כאשר התבגר, הזדקק כמובן לציוד טוב יותר, לכן קנה לו אביו קארט. עם זאת, קוביצה היה צעיר מכדי להתחרות באליפות הקארטינג הפולנית מאחר שהיה מתחת לגיל עשר. כאשר נכנס לאליפות, הוא זכה בשישה תארים תוך שלוש שנים. כעבור שלוש עונות, החליט קוביצה לעבור לליגה תחרותית יותר באיטליה, וב-1998 הפך למנצח הזר הראשון באליפות הקארטינג האיטלקית הבינלאומית לנוער.

כמו כן, סיים קוביצה במקום השני באליפות הקארטינג האירופית לנוער וזכה בגביע מונקו לנוער שהתקיים על חלק ממסלול פורמולה 1. שנה לאחר מכן, הגן על תוארו באיטליה וכן השתתף באליפות הקארטינג הגרמנית הבינלאומית. הוא זכה בגביע מונקו לנוער בפעם השנייה ברציפות, וגם בגביע מרגוטי ובמרוצי אלף מאסטרס. שנת 2000 הייתה שנתו האחרונה בקארטינג, ובה זכה קוביצה במקום הרביעי באליפות אירופה ובאליפות העולם.

פורמולה לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוביצה פתח בקריירה מקצועית כשהיה בן 16 כנהג מבחן לעונת 2000 במרוצי פורמולה רנו 2000 יורוקאפ, סדרת מירוצים אירופית של פורמולה רנו. בעונת 2001 החל להתחרות כנהג מרוצים בסבב. בעונתו הראשונה הוא סיים במקום ה-14, הצליח לזכות פעם אחת בפול פוזישן ואף התקבל כחבר בתוכנית פיתוח הנהגים של רנו. ב-2002 סיים במקום השביעי, ובפורמולה רנו 2000 האיטלקי סיים במקום השני בזכות ניצחונות בארבעה מרוצים. בסוף אותה שנה לקח קוביצה חלק במרוץ פורמולה רנו 2000 הברזילאי שהתקיים במסלול אינטרלגוס. הופעה חד-פעמית זו הסתיימה בניצחון מוחץ.

ב-2003 הצטרף קוביצה ל-Formula 3 Euro Series, סדרת מרוצים אירופית חדשה בקטגוריית פורמולה 3, אולם המעבר התעכב עקב תאונת דרכים שבה שבר קוביצה את זרועו, וברגים עשויים טיטניום הוחדרו לתוכה. בבכורה שלו, שהתקיימה במסלול נוריסרינג שבגרמניה, ניצח קוביצה במרוץ כשהוא נוהג עם מגן פלסטיק ושמונה עשר ברגים בזרועו. את העונה סיים הפולני במקום ה-12. בסוף השנה, ניצח קוביצה במרוץ רחוב שנערך בסרדיניה וסיים במקום החמישי במרוצים שהתקיימו במקאו ובקוריאה. הוא נפרד מהעונה השנייה שלו בסדרת הפורמולה 3, שהעביר בקבוצת מרצדס, במקום השביעי. בנובמבר 2004, זכה קוביצה בפול פוזישן בגרנד פרי של מקאו ואף שבר את שיא ההקפה המהירה ביותר, אולם סיים במקום השני.

לאחר שנה הוכתר קוביצה כאלוף סדרת רנו העולמית עם קבוצת אפסילון אסקודי, וזכה למבחני פורמולה 1 עם רנו.

פורמולה 1 (2006-הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

BMW סאובר (2006-2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 הפך קוביצה לנהג רזרבי רשמי בקבוצת BMW סאובר. התוצאות שהשיג במבחניו, יחד עם דבריו של מריו טייסן, מנהל הקבוצה, יצרו השערות שלפיהן יהיה קוביצה הנהג הפולני הראשון בפורמולה 1. באוגוסט, חברו לקבוצה, ז'אק וילנב התלונן על כאבי ראש לאחר שעבר תאונה בגרנד פרי הגרמני, והוערך כבלתי כשיר להתחרות. קוביצה נבחר להחליפו בגרנד פרי ההונגרי. הוא סיים תשיעי במקצה הדירוג, לפני חברו לקבוצה ניק היידפלד, שהיה מנוסה יותר. קוביצה סיים את המרוץ במקום השביעי, אך נפסל משום שמכוניתו הייתה מתחת למשקל המותר. וילנב החליט לעזוב את קבוצת סאובר זמן קצר לאחר המרוץ, ומקומו של קוביצה הובטח עד תום העונה.

הנהג הפולני חווה אכזבה נוספת בגרנד פרי הטורקי, כאשר סיים במקום ה-12 בלבד בגלל טעות בבחירת הצמיגים. היידפלד, שעבר תאונה בפנייה הראשונה, סיים מקום אחד מתחתיו. במרוץ השלישי, שהתקיים באיטליה, סיים קוביצה במקום השלישי וזכה להיות הפולני הראשון שניצב על הפודיום במרוץ פורמולה 1, וכן הנהג הראשון מאז אלכסנדר וורץ שסיים על הפודיום תוך שלושה מרוצים בלבד בסבב זה. בסין, סיים קוביצה במקום ה-13, לאחר טעות נוספת בבחירת הצמיגים. הוא ירד למקום ה-17 לאחר שיצא מהמסלול בפנייה הראשונה, אך הצליח להגיע אל המקום החמישי בטרם עצר ברחבת הטיפולים. קוביצה היה הראשון שהחליף את צמיגי האינטרמדייט בצמיגים יבשים כשהמסלול הרטוב החל להתייבש. אולם החלטה זו הייתה פזיזה, משום שההקפה הבאה הייתה איטית ביותר ואילו המסלול נותר חלקלק, לכן נאלץ קוביצה להחליף שוב את הצמיגים ואיבד זמן יקר.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוביצה נהג היטב בעונת 2007, וסיים באזור הנקודות בקביעות. בגרנד פרי הקנדי, עבר קוביצה תאונה רצינית כאשר הגיע אל פניית הרפין (פנייה חדה בזווית של 180 מעלות) בהקפה ה-27. מכוניתו יצרה מגע עם הטויוטה של יארנו טרולי ופגעה בבליטה על הדשא שהרימה את חרטום המכונית לאוויר ומנעה מקוביצה לבלום או לנווט. לאחר מכן, התגלגלה המכונית על פני המסלול, פגעה בקיר שמחוץ לפנייה ונחתה על צדה. מהירות של 300 קמ"ש נמדדה בעת התאונה. קוביצה הוצא מן המכונית כשמכונית הבטיחות פעלה, ונלקח אל המרכז הרפואי של המסלול, שם הוגדר מצבו כ"יציב", אף על פי שלא היה עדיין שום מידע באשר לפגיעות פנימיות. זמן קצר לאחר מכן, אמר מנהלו האישי דניאלה מורלי שקוביצה היה בהכרה ודיבר. בתחילה פורסם שרגלו של קוביצה עלולה להיות שבורה, אולם מריו טייסן אישר את האמירה לפיה פציעותיו של קוביצה היו קלות בלבד. דיווחים שהגיעו מבית-החולים באותו ערב, אישרו שקוביצה סבל מזעזוע מוח קל ומנקע בקרסול. קוביצה שוחרר למחרת, לאחר שנותר תחת השגחה במשך הלילה. ב-14 ביוני הודיעו כי קוביצה לא ישתתף בגרנד פרי האמריקני, כאמצעי זהירות. הוא הוחלף על ידי סבסטיאן וטל. לאחר המרוץ שהחמיץ, הוא חזר להתחרות בצרפת, שם סיים במקום הרביעי וזכה בפרס "נהג היום". במרוץ הבא, שהתקיים בבריטניה, סיים שוב במקום הרביעי

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית הראשונה עונת 2008, דורג קוביצה וסיים במקומות גבוהים, ואף זכה בפול פוזישן הראשון (שלו ושל BMW סאובר) בגרנד פרי של בחריין. הוא סיים שני במרוצים שנערכו במלזיה ובמונקו. ב-8 ביוני 2008, בגרנד פרי הקנדי, ניצח קוביצה בפעם הראשונה במרוץ פורמולה 1. הוא זינק מן המקום השני ועקף את לואיס המילטון בעת העצירה הראשונה ברחבת הטיפולים, לאחר שצוותו השלים עצירה מהירה יותר. כאשר עזבו קוביצה ורייקונן את רחבת הטיפולים והמתינו שהרמזור האדום יתחלף ביציאה, הגיח המילטון מאחוריהם, החמיץ את הרמזור והתנגש במכונית של רייקונן, מנטרל את שניהם. קוביצה חזר למרוץ במקום טוב לניצחון. הוא עקף את היידפלד והשיג את 24 השניות הדרושות כדי להבטיח שיישאר המוביל גם לאחר העצירה השנייה. המכוניות של BMW סיימו על הפודיום בשני המקומות הראשונים. קוביצה התבדח לאחר המרוץ, ואמר שעליו להודות להמילטון מפני ש"בחר" להתנגש ברייקונן ולא בו. הניצחון הפך את קוביצה למוביל באליפות הנהגים. במחצית השנייה של העונה, היו תוצאותיו של קוביצה טובות פחות. הוא סיים חמישי בצרפת, אמר שהמרוץ היה אבוד והתלונן על בעיות אווירודינמיות עם המכונית. תוצאתו הטובה ביותר באותה תקופה נמדדה ביפן, שם דורג במקום השישי. בתחילה, בלמו כמה נהגים מאוחר מדי בפנייה הראשונה. קוביצה לקח קו פנימי ועקף מכוניות ספורות עד אשר הפך לנהג המוביל. הוא הוביל במשך 16 הקפות, אולם הפסיד את מקומו לפרננדו אלונסו כשעצר ברחבת הטיפולים. קוביצה סיים שני לאחר שנאבק ברייקונן המהיר יותר. מלבד זאת, עמד קוביצה על הפודיום במרוץ רחוב בוולנסיה וגם במרוץ גשום במונזה שבאיטליה. את אליפות הנהגים חתם במקום הרביעי.

רנו (מ-2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]