רוג'ר בניסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוג'ר בניסטר

רוג'ר גילברט בניסטר (Roger Gilbert Bannister; נולד ב-23 במרץ 1929), הוא אתלט בריטי הידוע בעיקר כאדם הראשון שרץ מרחק של מייל אחד בפחות מארבע דקות. לאחר הישג מפורסם זה, פרש מאתלטיקה כדי להקדיש עצמו ללימודי רפואה והיה לנוירולוג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר בניסטר נולד בהארואו שבמידלסקס למשפחה בת מעמד הפועלים. בילדותו היה נחוש להצטיין בלימודיו כדי שיוכל ללמוד רפואה ואכן זכה במלגה ללימודים באוקספורד. עיסוקו באתלטיקה היה בראשיתו על בסיס חובבני ונשען יותר על כשרון מאשר על השקעה. גם בשנים המאוחרות יותר, כשכבר היה רץ ברמה עולמית והתאמן יותר ברצינות, עדיין התאפיין כרץ שהסתפק בקילומטרז' נמוך של אימונים ביחס ליריביו.

לקראת אולימפיאדת לונדון (1948) כבר יצא שמעו ככשרון עולה בריצה למרחקים בינוניים, והוא נתבקש להתחרות, אולם העדיף שלא לעשות כן, בהעדיפו להמשיך להתאמן ולקבוע יעד אולימפי רחוק יותר - אולימפיאדת הלסינקי (1952). בארבע השנים שבתווך שיפר בהדרגה את שיאו למרחק האולימפי (1,500 מטרים, או "המייל המטרי") כמו גם למרחק הבריטי המסורתי של מייל אחד (כ-1,609 מטרים). כגודל ציפיותיו מהלסינקי כך היה גם גודל האכזבה שלו וממנו, כשסיים לבסוף במקום הרביעי בלבד במרוץ ה-1,500 וללא מדליה אולימפית. הממסד הספורטיבי הבריטי לא הסתפק בשיא הלאומי שקבע במרוץ והאשים את שיטות האימון הלא מספקות שלו בכשלונו. בניסטר עצמו שקל לפרוש, אך לבסוף החליט במקום זאת להתרכז במטרה חדשה: שבירת המחסום ה"עגול" של 4 דקות למייל.

בשנים שלאחר משחקי הלסינקי המשיך בניסטר להתאמן במקביל ללימודי הרפואה והסתפק באימון יומי בן 45 דקות בלבד. לקראת קיץ 1954 החל להתקרב למטרתו, אולם בניסטר לא היה היחיד שרדף אחרי מחסום ארבע הדקות: הרץ האוסטרלי ג'ון לאנדי (לימים מושל מדינת ויקטוריה), ניסה גם הוא את כוחו באותה משימה ובאותה העת. בניסטר היה מודע לכך שמרוצו אינו נגד השעון בלבד, אלא גם נגד היריב מהצד השני של העולם.

ב-6 במאי 1954 השתתף בניסטר במרוץ באוקספורד לעיני 3,000 צופים, בניסיון להקדים את לאנדי לאבן הדרך הנכספת. המרוץ שודר בשידור חי ברדיו הממלכתי הבריטי ושני רצים בריטים נועדו מראש לסייע לו על ידי קביעת קצב מהיר והובלת המרוץ עד שלביו האחרונים. ה"קוצבים" עשו את חלקם, כשהצליחו למשוך את בניסטר לקצב מהיר וגם לסיים בעצמם את המרוץ (שאם לא כן, הייתה הטקטיקה נחשבת לבלתי ספורטיבית). גם בניסטר לא אכזב וסיים בזמן שיא של 3:59.4 דקות. שיאו ההיסטורי החזיק מעמד רק עד ה-21 ביוני 1954, עת נשבר על ידי לאנדי. אולם שום שיא של לאנדי או כל אחד אחר כבר לא יכול היה לקחת מבניסטר את התואר "האיש הראשון מתחת לארבע דקות".

ב-7 באוגוסט 1954 נפגשו לראשונה לאנדי ובניסטר במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו בונקובר. לקראת סיום המרוץ האט המוביל לאנדי כשהביט אחורה, בניסיון לאתר את בניסטר מבין הדולקים אחריו. שעטת סיום של בניסטר אפשרה לו לעקוף את לאנדי ולזכות באליפות חבר העמים. ללאנדי, שסיים שלישי, נותרה רוח טובה דיה כדי להתלוצץ שאמנם אשת לוט הביטה לאחור והפכה לנציב מלח, אולם הוא "הראשון בהיסטוריה שהביט אחורה והפך לברונזה".

כשלושה שבועות לאחר מכן הוסיף בניסטר לארון הגביעים שלו זהב ב-1,500 מטרים מאליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בברן. בסוף אותה שנה מלאת אירועים פרש מאתלטיקה, על מנת להתרכז ברפואה במשרה מלאה. מגזין הספורט האמריקאי "ספורטס אילוסטרייטד" בחר בו כספורטאי השנה לשנת 1955. הוא המשיך לרוץ כדי לשמור על כושר עד ששבר את קרסולו בתאונת דרכים בשנת 1975.

הקריירה של בניסטר כרופא שילבה עבודת מחקר עם פרקטיקה. הוא אף המשיך להיות מעורב בספורט ועמד בראש ארגונים ספורטיביים, בין השאר "מועצת הספורט" הבריטית שהנהיגה בניצוחו את בדיקות הסמים הראשונות לספורטאים, על מנת לגלות ולמנוע שימוש בסטרואידים אנאבוליים.

הממלכה הבריטית כיבדה אותו באבירות בשנת 1975, עשרים שנה לאחר הישגו הגדול. ביובל החמישים הוטבע לכבודו מטבע מיוחד של 50 פני, על גבו מופיעות רגליו של אצן ושעון עצר. הוא נותר אייקון ספורטיבי במולדתו ומחוצה לה, על אף שהחזיק בשיא העולם לזמן הקצר ביותר (ראו [1]), ולא זכה במדליה אולימפית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוג'ר בניסטר בוויקישיתוף