רוג'ר דויד קורנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוג'ר דויד קורנברג
Roger D. Kornberg
נולד ב-1947
רוג'ר קורנברג
תרומות עיקריות
מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי

רוג'ר דויד קורנברג (Roger D. Kornberg; נולד ב-24 באפריל 1947 בסנט לואיס שבמיזורי) הוא מדען יהודי אמריקאי לביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006 "על מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי", כלומר התהליך באמצעותו DNA הופך לRNA. אביו, הביוכימאי ארתור קורנברג, שהיה גם הוא פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1959.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר הוא הבן הבכור משלושה, להוריו ארתור וסילבי קורנברג, שהייתה אף היא ביוכימאית שעבדה עם בעלה. קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1967 ודוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1972. השלים תקופת פוסט-דוקטורט במעבדות מכון המחקר הרפואי לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. בשנת 1976 הצטרף לסגל המרצים של בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, במחלקה לכימיה ביולוגית. קורנברג חזר לאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1978 כפרופסור במחלקה לביולוגיה מבנית. הוא כיהן כראש המחלקה בין השנים 19841992. הוא משמש כפרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60, עבד קורנברג עם הארדן מקקונל, עמו גילה את תנועת ה"פליפ-פלופ" ואת התנועה הלאטרלית של הפוספוליפידים בממברנה ביולוגית. בשנות ה-70, כשעשה את הבתר-דוקטורט, עבד קורנברג עם אהרון קלוג, וגילה שהנוקלאוזום הוא הבסיס לאריזת הכרומוזומים של איקריוטיים.

רוג'ר קורנברג היה הראשון ליצור תמונה ממשית של הדרך שבה תהליך השעתוק עובד ברמה המולקולרית בקבוצה חשובה של אורגניזמים הקרויים איקריוטיים (אורגניזמים שלתאיהם גרעין מוגדר היטב). יונקים, ובהם המין האנושי, נכללים בקבוצה זו, כמו גם שמרים. תהליך השעתוק הוא תהליך מרכזי בביוכימיה בפרט ובביולוגיה בכלל ומהווה נדבך בדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית. בתהליך זה נוצר RNA שמתורגם לחלבון, שמשמש לתפקידים ביולוגיים רבים בתא.

קורנברג, בעבודותיו על שמרים, הצליח ליצור תמונות מולקולריות מפורטות של RNA פולימראז II בפעולה ב-2001 באמצעות קרני X. הממצאים תרמו להבנת הפעולה של הקומפלקס, וכך את השגיאות שיש בתהליך, שגיאות הגורמות למחלות שונות ובהן סרטן ומומים ומחלות מולדות רבות.

קורנברג הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית והאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנת 1997 הוא זכה בפרס הארווי של הטכניון בחיפה, ובשנת 2006 בפרס נובל לכימיה על מחקריו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הצעיר של רוג'ר קורנברג, תומאס ביל קורנברג, גילה DNA פולימראז II ו-III בשנת 1970 ומשמש היום כביוכימאי באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. בשנת 1959, אביהם, ארתור קורנברג זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו על ההליך שבו מידע עובר ממולקולת DNA אחת לאחרת. משפחת קורנברג היא השישית בהיסטוריה של פרס נובל שבה אב ובן זוכים בפרס.

קורנברג נשוי מספטמבר 1984 לגנטיקאית הישראלית יהלי לורך (כיום פרופסור מחקר לביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד), בתו של ההיסטוריון והדיפלומט נתנאל לורך, שאותה פגש בעת השתלמותה באוניברסיטת סטנפורד. קורנברג ואשתו עורכים מדי קיץ מחקרים במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
איב שאובין
רוברט גרבס
ריצ'רד שרוק
פרס נובל לכימיה
2006
הבא:
גרהרד ארטל