רוג'ר ווטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אי דיוקים רבים, ניסוחים לא אנציקלופדיים, מחסור במקורות, חוסר איזון בין חלקי הקריירה של ווטרס.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רוג'ר ווטרס
רוג'ר ווטרס
מידע כללי
שם לידה ג'ורג' רוג'ר ווטרס
תאריך לידה 6 בספטמבר 1943
מקום לידה בוקהאם הגדולה, סארי, אנגליה
שנות פעילות 1964 - היום
סוגה רוק מתקדם, רוק פסיכדלי, ארט רוק, הארד רוק, אופרה
עיסוק זמר, מלחין, מוזיקאי, מפיק מוזיקלי
חברת תקליטים קפיטול רקורדס, קולומביה רקורדס, סוני רקורדס, Harvest

ג'ורג' רוג'ר ווטרסאנגלית: George Roger Waters; נולד ב-6 בספטמבר 1943, סארי, אנגליה), הוא זמר, מלחין ומוזיקאי רוק בריטי, אשר התפרסם בעיקר בזכות היותו סולן להקת הרוק המתקדם פינק פלויד (לאחר עזיבת סולן ומייסד הלהקה סיד בארט ב-1968). הוא כתב את רוב המילים לשירי הלהקה, והיה לדמות הדומיננטית בה עד לעזיבתו ב-1985.

בתקופה שלאחר עזיבתו הוציא ווטרס חמישה אלבומי סולו מקוריים. בנוסף הוציא את האלבום "החומה - הופעה חיה בברלין", שהוקלט בהופעה היסטורית שערך בעיר לאחר נפילת חומת ברלין.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטרס נולד ב-6 בספטמבר 1943, למרי (1913-2009) ואריק פלצ'ר ווטרס (1913-1944). אימו הייתה מורה ומאוחר יותר מנהלת בית ספר.‏[1] אביו, שנולד למשפחה ממעמד הפועלים, היה מורה ופעיל במפלגה הקומוניסטית הבריטית. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה סירב אביו להתגייס לצבא מטעמי מצפון, ושירת כנהג אמבולנס בתקופת הבליץ. מאוחר יותר, שינה את עמדותיו, והיה לקצין בגדוד הרובאים המלכותי השמיני של הצבא הבריטי. הוא הוכרז כנעדר וכחלל שמקום קבורתו לא נודע ב-18 בפברואר 1944, במהלך הנחיתה באנציו באיטליה, כאשר ווטרס היה בן שמונה חודשים.

בעקבות מות האב, עברה אשתו עם ווטרס ואחיו הגדול לקיימברידג', בה בילה ווטרס את ילדותו.

פעילותו במסגרת פינק פלויד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיו, נפגש ווטרס עם סיד בארט, מי שהפך בהמשך לסולן הראשון והגיטריסט של להקת פינק פלויד. הוא עבר ללונדון ללמוד ארכיטקטורה ב-"ריג'נט סטריט פוליטכניק" (Regent Street Polytechnic), שם הקים להקה עם המתופף ניק מייסון ונגן-הקלידים ריצ'רד רייט; ווטרס שר אף הוא בלהקה, וניגן בגיטרה-בס. בארט הצטרף אליהם ויחד הם הקימו את פינק פלויד.

למרות שבארט היה הכותב והמלחין המרכזי של הלהקה בתחילתה, ווטרס כתב והשתתף בכתיבה של שלושה שירים בתקליט הראשון של הלהקה, The Piper at the Gates of Dawn, שיצא לראשונה בספטמבר 1967.

במהלך העבודה על האלבום השני, A Saucerful of Secrets (יולי 1968), הוחלף בארט בדייוויד גילמור, וווטרס התחיל להשתלב יותר כסולן, תוך שהוא תורם שלושה שירים ויצירה אחת לתקליט. ווטרס גם כתב את השירים, למעט אחד, בפסקול שהלהקה יצרה לסרט More (יולי 1969). יצירות הסולו הראשונות של ווטרס באו לידי ביטוי באלבום Ummagumma (נובמבר 1969), שני תקליטים שהרכיבו אלבום אחד מחומרים שהוקלטו חי באולפן ואלבום שני שבו כל חבר בלהקה ניגן קטעי סולו משלו.

יחד עם רון גיסין, כתב ווטרס פסקול לסרט "The Body" (דצמבר 1970), שהיה העבודה הראשונה שלו מחוץ ללהקה. הוא גם כתב שמונה מתוך עשרת השירים והמנגינות באלבום Obscured by Clouds (יוני 1972) שהיה פסקול לסרט "The Valley".

ב-1972 פינק פלויד החלו להצליח, ובהמשך הגיעו לשיא הצלחתם עם האלבום The Dark Side of The Moon (מרץ 1973), אחד מהאלבומים המוצלחים ביותר בהיסטוריית הרוק; ווטרס כתב את כולו והלחין את רובו. מאז לקח ווטרס חלק עיקרי באלבומי פינק פלויד: הוא כתב את כל השירים והשתתף בהלחנה של Wish You Were Here (ספטמבר 1975), כתב את רוב שירי האלבומים Animals (פברואר 1977) ו-The Wall (נובמבר 1979) (ווטרס היה הכותב היחיד של הסינגל הבולט באלבום, "Another Brick in the Wall Part II"), וכתב את כל הרצועות באלבום The Final Cut (מרץ 1983).

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטרס החל לפתח בהמשך את קריירת הסולו שלו, כאשר הוציא אלבום סולו ראשון - The Pros and Cons of Hitchhiking (אפריל 1984), שהגיע למעמד אלבום זהב.

בשנת 1985 פרש ווטרס מפינק פלויד, ובעקבות זאת היא התפרקה. פינק פלויד (ללא ווטרס) התאחדה ב-1987, והוציאה שני אלבומי אולפן. לאחר הוצאת האלבום Radio K.A.O.S (יוני 1987), יצא ווטרס לסיבוב הופעות לקידום האלבום. בינתיים דייוויד גילמור החליט לאחד את פינק פלויד, יחד עם רייט ומייסון. ווטרס תבע את השלושה, בניסיון להוציא צו-מניעה על השימוש בשם 'פינק פלויד' בלעדיו, אך הפסיד במשפט, ופינק פלויד, ללא ווטרס, יצאה לסיבוב הופעות מוצלח, שאף הוקלט ושוחרר כאלבום הופעה (בשם Delicate Sound Of Thunder).

בעקבות נפילת החומה בברלין בשנת 1990, החל ווטרס לארגן מופע בכיכובם של זמרים רבים, על מנת לבצע גרסה מיוחדת של המופע 'החומה' בברלין ב-21 ביולי באותה השנה. המופע הוקלט והוסרט לאלבום ולסרט The Wall: Live in Berlin (ספטמבר 1990).

ווטרס הוציא את אלבום הסולו השלישי שלו, Amused to Death (ספטמבר 1992), אך לא יצא למסע הופעות, למרות שהופיע בקונצרט התרמה ב-1993. בשנות התשעים עסק בעיקר בעבודה על אופרה העוסקת במהפכה הצרפתית בשם Ca Ira, באנגלית ובצרפתית.

ביולי ובאוגוסט 1999 הופיע בארצות הברית לראשונה מזה 12 שנים. בעקבות ההצלחה נדרש לסיבוב הופעות נוסף ביוני-יולי 2000, ושני הקונצרטים היוו בסיס לאלבום הכפול In the Flesh Live. ווטרס לא הוציא מאז אלבומים, אם כי באביב 2002 יצאו מספר אוספים של סינגלים.

בקיץ 2005 הסכים ווטרס לקיים איחוד חד-פעמי של פינק פלויד לכבוד מופע Live 8 בהייד פארק, לונדון. סר בוב גלדוף הצליח לשכנע אותו לפגוש את גילמור, רייט ומייסון על הבמה לראשונה מזה 24 שנים לצורך איחוד חד פעמי. על אף הספקולציות והשמועות על איחוד מחודש ויציאה לסיבוב הופעות גדול של פינק פלויד, הודיע גילמור בראיונות שנערכו לכבוד צאת אלבומו החדש, כי אין בכוונתו לחזור להופיע עם פינק פלויד בעתיד.

לקראת סוף 2005 יצאה לאור האופרה Ca Ira שכתב ווטרס במשך שנים רבות, העוסקת במהפכה הצרפתית. זהו הפרויקט המורכב ביותר שעסק בו ווטרס מאז "החומה", אך הוא שייך לעולם המוזיקה הקלאסית, ולא לתחום הרוק והפופ.

ב-12 במאי 2011, התארח גילמור בהופעת "החומה" של ווטרס בלונדון וביצע איתו 2 שירים.

The Dark Side of The Moon Live 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2006 הודיע ווטרס על כוונתו לצאת לסיבוב הופעות אירופאי הכולל 17 הופעות ברחבי היבשת, ביניהן הופעה אחת בישראל, שבו ביצע את "The Dark Side of the Moon" במלואו. המופע כלל בימוי משוכלל שתוכנן על ידי מארק פישר (ארכיטקט הבמה של מופעי החומה), שכלל בובות גדולות, פרוז'קטורים ענקיים ומערכת סאונד קוואדרופונית. ההופעות חולקו לשני חלקים: הראשון היה אוסף שירים של פינק פלויד ומקריירת הסולו של ווטרס; השני, ביצוע האלבום הצד האפל של הירח בנוסף להדרן.

שירתו של ווטרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשה הקשורה למופע היא שירתו של ווטרס. אנשים רבים תהו האם שירתו של רוג'ר מבוצעת באופן חי. מבקרים רבים שמו לב לניגוד בין תנועות שפתיו לבין הצלילים שנשמעו. השירים היחידים שבהם צוינה הפרשה הזו הם Have A Cigar, Sheep ו-The Fletcher Memorial Home.

הטלוויזיה הפורטוגזית שידרה את המופע שנערך בליסבון. בשורה "in the corner of some foreign field" מתוך The Gunner's Dream, ווטרס שכח לחקות את שירתו. הוא הסתכל על הגיטרה שלו בבירור בפה סגור, כאשר קולו נשמע חזק.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר ווטרס, 2006

כחלק מסיבוב הופעות באירופה, הכולל 17 הופעות ברחבי היבשת, הופיע ווטרס בישראל ב-22 ביוני 2006.‏[2] במסגרת ההופעה שלוותה במערכת שמע קוואדרופונית היקפית (לראשונה בישראל) ובסרטוני וידאו. במופע נוגנו מיטב הלהיטים מהתקופה הפוריה של פינק פלויד ומקריירת הסולו של ווטרס, כמו כן ביצוע מורחב לאלבום The Dark Side of The Moon. ההופעה נערכה בשדה חומוס שהוכשר במיוחד למטרה זו, בצמוד לכפר נווה שלום, למרגלות מנזר לטרון מול 54,000 איש.‏[3] המופע תוכנן להתקיים במקור בפארק הירקון, אך ווטרס החליט לשנות את מיקום המופע בהתאם לאמירה הפוליטית אותה הוא ביקש להעביר לגבי דו-קיום, פיוס ושלום. ווטרס אף יצא במהלך ההופעה בקריאה נגד גדר ההפרדה.

ככלל, יצירתו של ווטרס נשענת לרוב על טקסטים בעלי אג'נדה פוליטית מובהקת והוא אף מביא זאת לידי ביטוי בהופעות שהוא עורך, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא המופע בשנת 1990 בברלין של "החומה".

ב-2011, התראיין ווטרס לאלג'זירה, וקרא לחרם תרבותי על ישראל ולהסרת גדר ההפרדה.‏[4] במרץ 2013 ווטרס קרא שוב להטיל חרם על ישראל, בציינו כי "ישראל מנהלת משטר אפרטהייד".‏[5] באוגוסט 2013 פרסם מכתב שקורא לאמנים נוספים לחבור אליו לחרם אמנותי על ישראל.

בסיבוב הופעותיו ביולי 2013 באירופה הועלה מיצג שבו נראה בלון ענק דמוי חזיר שחור ועליו מתנוסס סמל מגן דוד בצבע אדום, יחד עם סמלים נוספים, כגון סמל הפטיש והמגל וסמל הדולר האמריקאי.‏[6] מיצג זה פורש כאנטישמי‏[7]. ווטרס הגיב במכתב פומבי בדף הפייסבוק של מופעו, והסתייג מהפירוש.‏[8]

בדצמבר 2013 שלח מכתב לזמרת סינדי לאופר ובו ביקש ממנה לא להופיע בישראל ולהחרים את המדינה. בראיון באותו חודש ייחס לישראל כיבוש, טיהור אתני ואפרטהייד, והשווה את עמדת רבני הימין בישראל לזו של גרמניה הנאצית בשנות ה-30.‏[9] בהמשך מתח ביקורת על השחקנית סקרלט ג'והנסון, על שהחליטה להמשיך לשמש פרזנטורית של חברת סודה סטרים הישראלית, שלה מפעל במישור אדומים, מעבר לקו הירוק, ועל הזמר ניל יאנג, על הסכמתו להופיע בישראל.‏[10]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]