רוג'ר קורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוג'ר קורמן, 2012

רוג'ר ויליאם קורמןאנגלית: Roger William Corman; נולד ב-5 באפריל 1926), מכונה לעתים "מלך הסרטים מסוג ב'", הוא קולנוען אמריקני פורה, שהתמחה בבימוי ובהפקת סרטים דלי תקציב, שחלקם נחשב כיום לאיכותי. קורמן חנך מספר רב של קולנוענים ובמאי קולנוע מפורסמים. הוא זכה בפרס אוסקר של כבוד על מפעלו הקולנועי.‏[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצא ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורמן נולד בדטרויט, מישיגן. אביו, ויליאם קורמן, היה מהנדס. אחיו, ג'ין קורמן, היה אף הוא למפיק סרטים, ולעתים שיתף פעולה עם רוג'ר. בצעירותו למד הנדסת מכונות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד בתעשיית הסרטים. ב-1954 החל בקריירה של מפיק ותסריטאי ובשנת 1955 ביים את סרטו הראשון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות בהן עמדה פעילותו בשיאה, היה קורמן יוצר כשבעה סרטים בשנה. סרטו המהיר ביותר היה "חנות קטנה ומטריפה" (1960) שעליו נאמר כי צולם בשני ימים ולילה אחד. סרטיו היו לרוב סרטי אימה וסרטי ניצול זולים, בעלי איכות ירודה במתכוון, המכונים בארצות הברית "סרטים סוג ב'" (B movies). קורמן ייצר סרטים אלו בפס נע, תוך שמירה הדוקה על מגבלות התקציב, ולוח זמנים צפוף, שכלל צילום כל סרט בפחות משבועיים.

בין יצירותיו הנחשבות, שעדיין משודרות בסינמטקים ובערוצי טלוויזיה כ-TCM, נמצא מחזור סרטים שיצר עבור חברת ההפקה "American International Pictures", בין השנים 1960 ל-1964, על פי סיפורי אדגר אלן פו, בשיתוף פעולה עם התסריטאי ריצ'רד מאתסון, רובם בכיכוב וינסנט פרייס.

בשנת 1970 ייסד קורמן חברת הפקה משלו בשם "New World Pictures", שיצרה סרטי פולחן רבים, ובמקביל דאגה להפצתם בארצות הברית של סרטי איכות של במאים אירופים נחשבים כפרנסואה טריפו ופדריקו פליני. ב-1983 מכר קורמן את החברה, ולאחריה ייסד את חברת "Concorde Pictures", ואת חברת "New Horizons". יצירתו האחרונה כבמאי בתקופתו הפעילה הייתה סרט הטיסה "פון ריכטהופן ובראון" (Von Richthofen & Brown), משנת 1971, ולאחר מכן שב לבימוי רק פעם אחת נוספת, בסרט "פרנקנשטיין יצא לחופשי" (Frankenstein Unbound) בשנת 1990. במהלך שנות פעילותו הפיק למעלה מ-300 סרטים וביים למעלה מ-50 סרטים. בשנת 1990 פרסם אוטוביוגרפיה שכותרתה "כיצד יצרתי 100 סרטים בהוליווד ולא איבדתי אגורה" (How I Made a Hundred Movies in Hollywood and Never Lost a Dime).

קורמן כחונך קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאים רבים, מהידועים בתולדות הוליווד, החלו את הקריירה שלהם בהדרכתו של קורמן ובסיועו. שחקנים נודעים רבים קיבלו את הזדמנות המשחק שלהם בסרטיו. הליך ההסרטה אצל קולמן היה בית ספר מצוין לקולנוע, ודור החניכים שגידל קורמן יצר כמה מהסרטים הידועים והאהובים ביותר בתולדות תעשיית הקולנוע בארצות הברית. חלק מהבמאים ידועים במיוחד בשל הפקות יוקרה שנעשו בתקציב ענק, כגון פרנסיס פורד קופולה הידוע בשל ההסתבכויות הפיננסיות הכרוכות בהפקת סרטיו, החורגים לעתים מזומנות מן התקציב שנועד להם, או ג'יימס קמרון יוצרו של טיטאניק הנחשב לסרט היקר ביותר שנוצר אי פעם.

בין הבמאים שחנך קורמן נמצאים פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רון הווארד, פיטר בוגדנוביץ', ג'ונתן דמי, ג'ו דאנטה, ג'יימס קמרון, וג'ון סיילס. רבים מהם הודו בפומבי לקורמן על תקופת החניכה, והודו בהשפעתו על יצירתם. כך, למשל, במהדורת ה-DVD של "שליחות קטלנית" מתייחס קמרון לעבודתו אצל קורמן כ"לימודים בבית הספר לקולנוע של קורמן". רבים מהיוצרים העניקו לקורמן הופעות אורח בסרטיהם, כמחווה. בין היתר מופיע קורמן בסצינות קצרות ב"הסנדק חלק שני", של קופולה, "שתיקת הכבשים" של דמי ואפולו 13 של הווארד.

בין השחקנים שקיבלו את הזדמנויות המשחק הראשונות שלהם בסרטיו של קורמן נמצאים ג'ק ניקולסון, פיטר פונדה, ברוס דרן, דניס הופר, טליה שייר, דייוויד קאראדין ורוברט דה נירו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]