רודודנדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgרודודנדרון
Rhododendron-by-eiffel-public-domain-20040617.jpg
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטים
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אברשאים
משפחה: אברשיים
סוג: רודודנדרון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rhododendron
‏(ליניאוס, 1758)

רודודנדרון, ידוע גם כשושנת האלפים (שם מדעי: Rhododendron) הוא סוג צמחים ממשפחת אברשיים הכולל יותר מ-1000 מיני צמחים, רובם בעלי פרחים בולטים. הסוג כולל גם שורה של צמחים פופולריים בקרב גננים הידועים כאזליאה. אחד ממיני הרודודנדרון משמש כפרח הלאומי של נפאל.

רודודנדרון הוא סוג מעניין במגוון הגדלים אליהם מגיעים המינים שבו, משיחים ועצים קטנים עד לעצים גדולים מאוד ,כשהקטן בין 10-20 סנטימטרים והגדול יכול להגיע לגובה של כ-50 מטרים. עלי הצמחים מסודרים בספירלה על הגבעול ואורכם נע בין סנטימטר בודד לכ-50, ובמקרים חריגים הוא אף יכול להגיע למטר. מיני הרודודנדרון יכולים להיות ירוקי עד או נשירים. הצד התחתון בחלק מהעלים מכוסה ב"קשקשים" (lepidote) או ב"שערות" (indumentum). מינים רבים ידועים בפרחים גדולים הצומחים בקבוצות על הצמח.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרודודנדרון למיניו נפוץ ברוב חצי הכדור הצפוני, למעט אזורים מעוטי משקעים, ובחצי הכדור הדרומי בדרום מזרח אסיה ובצפון אוסטרליה. מגוון רחב של מינים נמצא באזור הרי ההימלאיה, ובאזורים נוספים בהרי הודו וסין, קוריאה, יפן וטאיוון. בנוסף, קיים מספר גדול של מינים טרופיים בדרום-מזרח אסיה ובצפון אוסטרליה. מספר מועט יחסית של מינים נמצא צפון אמריקה ובאירופה. רודודנדרון לא גדל כלל בדרום אמריקה ובאפריקה.

בעבר נאספו פרחי רודודנדרון בטבע כדי להישתל בגנים, אולם כיום, במקומות רבים בעולם, מגדלים פרחי רודודנדרון לגינון באופן מסחרי.

חלוקה לתת-סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שהשם רודודנדרון כולל מינים רבים ישנה חלוקה משנית ענפה לתתי-סוגים, מינים ותתי-מינים. מקובל לחלק את מיני הרודודנדרון לארבעה תתי-סוגים גדולים ולארבעה קטנים:

  • תת-סוג Rhododendron (רודודנדרון): מינים אלו מתאפיינים בעלים קטנים או מכוסים קשקשים בתחתיתם. בתת-סוג זה כמה מאות מינים. לרוב מוכללים מיני הרודודנדרון הטרופיים (כ-300 מינים) בתת-סוג זה, אך יש המחשיבים אותם כתת-סוג נוסף.
  • תת-סוג Hymenanthes (הימנאנתס): מינים אלו מתאפיינים בעלים גדולים או שאינם מכוסים קשקשים בתחתיתם. בתת-סוג זה כ-140 מינים.
  • תת-סוג Pentanthera (פנטנתרה): אזליאה נשירה. כ-25 מינים.
  • תת-סוג Tsutsusi (צוצוסי): אזליאה ירוקת-עד. כ-15 מינים.
  • תת-סוג Azaleastrum (אזליאסטרום): חמישה מינים.
  • תת-סוג Candidastrum (קאנדידאסטרום): מין אחד - Rhododendron albiflorum.
  • תת-סוג Mumeazalea (מומאזליאה): מין אחד - Rhododendron semibarbatum.
  • תת-סוג Therorhodion (תרורודיום): מין אחד - Rhododendron camtschaticum.
רודודנדרון פונטי

מחקרים גנטיים שנעשו לאחרונה הובילו לחלוקה מחודשת לתתי-סוגים, לביטול הסוג Ledum ולהכללתו בתוך תת-הסוג "רודודנדרון". כיום מוצעים שינויים מרחיקי לכת אף יותר‏[1][2], בכללם איחוד תת-הסוג הימנאנתס לתת-הסוג פנטנתרה.

מיני הרודודנדרון מוכלאים בינם לבין עצמם פעמים רבות על ידי בני-אדם במטרה ליצור פרחים יפים ומתאימים יותר לגינון. לעתים אף קורות הכלאות טבעיות בין המינים במקומות בהם צומחים כמה במקביל. קיימים מעל 28,000 זנים תרבותיים שיוצרו בשיטות כאלה.

חלק מהמינים מהווים מינים פולשים בארצות שהובאו אליהן כצמחי תרבות ומתרבים על חשבון הפלורה המקורית. לדוגמה, המין רודודנרון פונטי (Rhododendron ponticum) שמוצאו בטורקיה, מהווה בבריטניה מין פולש שקשה להדבירו מכיוון ששורשיו יכולים להצמיח גבעולים חדשים.

רעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממיני הרודודנדרון רעילים לבהמות מרעה. מינים אלה מכילים את הרעלן גראיאנוטוקסין באבקניהם ובצופם. בני-אדם שיאכלו דבש המופק מפרחים אלה יסבלו מהזיות ומשלשולים, ובמקרים קיצוניים - מוות. פעמיים במהלך ההיסטוריה פלשו צבאות זרים לאזור פונטוס, בו גדלים מינים רעילים אלו. בשני המקרים, האוכלוסייה המקומית מיקמה כוורות דבורים קטלניות במקומות נוחים, והניחה לחיילים הרעבים לשדוד את הדבש, ובכך להביא לסיום הפלישה. את אחד המקרים מתאר ההיסטוריון האתונאי קסנופון. כאחד-עשר מקרי הרעלה, הדומים במאפייניהם לאלו המתועדים על ידי קסנופון, אירעו באיסטנבול בשנות ה-80[3].

המינים החשודים ברעילות הם רודודנרון פונטי ורודודנדרון לוטאום (Rhododendron luteum), שניהם נפוצים באסיה הקטנה. מינים אלה רעילים במיוחד לסוסים, חיות מסוימות מתות בתוך שעות מזמן עיכול הצמח. בעלי חיים נוטים שלא לאכול צמחים אלה כאשר קיים מזון חלופי בסביבה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goetsch, L. A., Eckert, A. J. & Hall, B. D. (2005). The molecular systematics of Rhododendron (Ericaceae): A Phylogeny based upon RPB2 gene sequences. Sys. Bot. 30(3): 616-626.
  2. ^ סיכום ממצאי המחקר של Goetsch-Eckert-Hall
  3. ^ Nurhayat Sütlüpmar, Afife Mat and Yurdagül Satganoglu Poisoning by toxic honey in Turkey. Archives of Toxicology. Volume 67, Number 2, pages 148-150, February, 1993

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]