רודוכרוזיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רודוכרוזיט
The Searchlight Rhodochrosite Crystal.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי MnCO3
מערך קריסטלוגרפי טריגונלי
צורת הגביש מעוינון או סקלנוהדרון, וגם דמוי אשכול,כדורי, זקיפי וגרגרי. גבישים תאומים היא תופעה מקובלת ברודוכרוזיט.
צבע אדום עד ורוד, לעתים נדירות, לבן, צהוב וחום.
ברק זגוגי עד דמוי שרף
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה.
פצילות מושלמת בשלושה כיוונים היוצרות מעוינון.
שבירה בלתי שווה.
קשיות 4-3.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.7-3.5
שרטוט לבן
מידע נוסף תוסס בחומצת מלח מהולה קרה. אינו פלואורסצנטי.
מינרלים נלווים קלציט, רודוניט, פלואוריט, קוורץ, ומנגניט.
ורוד הוא הצבע הנפוץ ביותר של הרודוכרוזיט. דוגמה מאזור סילברטון שבקולורדו

רודוכרוזיט (וגם רודוקרוסיט) הוא מינרל קרבונטי הבנוי ממנגן (Mn) ופחמה (קרבונט CO3). צורת הגבישים של הרודוכרוזיט היא מעוינון, ובמקרים נדירים יותר - סקלנוהדרון. בצורתו הטהורה (והנדירה) צבעו אדום-ורד, אבל לדגימות הבלתי טהורות והנפוצות יותר יש גוונים מוורוד ועד חום בהיר. לעתים טועים בין הרודוכרוזיט לרודוניט שהוא סיליקט של מנגן, אבל הרודוכרוזיט רך הרבה יותר. גם לקלציט, שבו חלק מאטומי הסידן הוחלפו באטומי מנגן, יש גוון ורוד היכול להטעות בינו לבין הרודוכרוזיט, אבל הקלציט הוא פלואורסצנטי בעוד הרודוכרוזיט נעדר תכונה זו.

רודוכרוזיט יוצר שורה איזומורפית עם פחמת הברזל (סידריט). סידן (ולפעמים גם מגנזיום ואבץ) מחליף לעתים קרובות את המנגן במבנה, דבר הגורם לגוונים בהירים יותר של אדום וורוד, תלוי בדרגת ההחלפה. מסיבה זו הצבע הנפוץ ביותר של הרודוכרוזיט הוא ורוד.

רודוכרוזיט נוצר יחד עם מינרלים נוספים של מנגן בעורקים הידרותרמיים במרבץ עפרה בטמפרטורה נמוכה כמו במכרות הכסף של רומניה, שם נתגלה לראשונה. במקרים נדירים כמו במכרה N'Chwanging ב-Hotazel שבדרום אפריקה נוצר הרודוכרוזיט בתהליכי שקיעה ואז הגביש מופיע בצורת הסקלנוהדרון הנדירה. בקפיליטס (Capillitas) שבארגנטינה כורים סוג מיוחד של רודוכרוזיט מפוספּס. קאטאמרקה (Catamarca) הוא מכרה כסף ישן מתקופת האינקה, שממנו כורים דוגמיות מרהיבות וייחודיות של רודוכרוזיט זקיפי. חתך לרוחב של המינרל מגלה טבעות קונצנטריות בהירות וכהות של שכבות הצבועות בגוונים של אדום ורד. נוהגים לגלף תכשיטים מאבנים אלו.

השימוש העיקרי ברודוכרוזיט הוא כמחצב של מנגן, שהוא רכיב חשוב בייצור של פלדה בלתי מחלידה זולה ובסגסוגות אלומיניום מסוימות. בסוגים המפוספסים האיכותיים יותר נעשה שימוש כאבני קישוט ולגילוף פסלונים וחרוזים. האבן רכה יחסית ומצטיינת בפצילות מושלמת, ולכן קשה מאוד לחתוך אותה ולכן כמעט שלא משתמשים בה לשיבוץ בתכשיטים.

התיאור הראשון של הרודוכרוזיט הוא מ-1813, בהתייחס לדגימה מקַבְניק (Cavnic) שבמחוז מרמורש, כיום ברומניה. מקור השם הוא מיוונית "רודון" – ורד ו"כרומה" – צבע, כלומר "בצבע הורד".

מדינת קולורדו שבארצות הברית הכריזה רשמית על הרודוכרוזיט כ"מינרל המדינה" בשנת 2002, בהתבסס על הצעה שהועלתה בבית הספר התיכון בעיירה ביילי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלמרות שהמינרל נפוץ בכל העולם, גבישים אדומים גדולים מצויים במספר מועט של מקומות בעולם וכמה מהדוגמאות המשובחות ביותר נמצאו במכרה "סוויט הום" (Sweet Home – בית מתוק) שבסמוך ליישוב אלמה (Alma) שבקולורדו.

האינקה האמינו כי הרודוכרוזיט הוא דמם של שליטיהם הקודמים שהפך לאבן. משום כך האבן קרויה לעתים "רוסה דל אינקה" (Rosa del Inca – שושנת האינקה).

רודוכרוזיט וכריית כסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחמת המנגן היא תרכובת הרסנית לתהליך האמלגמציה המגדיל את ריכוז הכסף שבעפרות הכסף, ולכן עד שדוגמיות איכותיות של המינרל הפכו למבוקשות ביותר נהגו הכורים להיפטר מהרודוכרוזיט ולהשליכו לאשפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מלך אלמה" הוא גביש הרודוכרוזיט הגדול ביותר שנמצא עד כה. הגביש נמצא במכרה "סוויט הום" בסמוך לאלמה שבמדינת קולורדו. הגביש מוצג במוזיאון הטבע והמדע של דנבר