רודזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום רודזיה הדרומית, רודזיה הצפונית וניאסלנד באפריקה
דגל רודזיה
בול מרודזיה הדרומית לציון ביקור המלך ג'ורג' השישי ואשתו בשנת 1947

רודזיה (Rhodesia) הייתה קולוניה בריטית בדרום יבשת אפריקה, בשטחים המהווים היום את המדינות זמביה וזימבבואה. רודזיה נקראה על שם מייסדה, הבריטי ססיל רודז. הקולוניה כללה שטחים נרחבים משני עברי נהר הזמבזי, אשר נקראו עד 1964 רודזיה הצפונית ו-רודזיה הדרומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הקולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1889 סחט המתיישב הבריטי ססיל רודז זכויות כריה מן המלך לובנגולו. הזיכיון אפשר לחברה הדרום אפריקנית הבריטית British South Africa Company) BSAC) לכרות זהב ומינרלים אחרים, ולנהל את השטח שברבות הימים יהפוך לרודזיה. בשנת 1895 קבוצת מתיישבים לבנים מדרום אפריקה, תחת הנהגת ה BSAC החלו בהתיישבות במחוז משונלנד (Mashonaland) ובכריית מחצבים. בשנים 1896-1897 פרצו מרידות בקרב שבטי השונה והנ'גבלה שדוכאו ביד קשה ובכוח רב, מרידות אלו נודעו בהמשך כמלחמת העצמאות הראשונה (הצ'ניורנגה הראשונה). המרידה הונהגה על ידי שאמאנים צ'יפים מקומיים, שהוצאו להורג עם תבוסתם.

רודזיה נוהלה על ידי חברת BSAC עד שנת 1922. במשאל שנערך בשנה זאת בקרב המתיישבים הלבנים נדחתה ההצעה לספח את האזור לדרום אפריקה, ובמקום זאת קיבלה רודזיה החל מ-1923 מעמד של דומיניון בריטי בעל שלטון עצמי. רודזיה הדרומית נשלטה באמצעות ממשלה נבחרת מקומית, כאשר הסייגים להשתתפות בתהליך הפוליטי היו של השכלה, הכנסה, או רכוש. סייגים אלו הבטיחו את שלטון הלבנים, וקובעו בין השאר בחוקה שאושרה על ידי בריטניה (באמצעות נציגה - המושל) ב-1961. בשנת 1953 התאחדה רודזיה הדרומית עם רודזיה הצפונית ועם ניאזאלנד(אנ') ליצירת הפדרציה של רודזיה וניאזאלנד, אך הממשלות המקומיות שמרו על מעמדן בתוך הפדרציה, שבירתה הייתה סולסברי. הפדרציה התמוטטה בשנה 1963, כחלק מתהליך הדה-קולוניזציה של האימפריה הבריטית. רודזיה הצפונית קיבלה עצמאות מבריטניה בשנת 1964, הפכה להיות זמביה, וניאזאלנד הפכה להיות מלאווי.

עצמאות לבנה ובידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל רפובליקת רודזיה

ב-1964 נערכה ברודזיה הדרומית מערכת בחירות אחרונה תחת שלטון בריטניה ובה זכתה מפלגת החזית הרודזית בהנהגת איאן סמית' בכל מושבי הפרלמנט שהוקצו ללבנים - 50 מתוך 65. ממשלתו של איאן סמית' הייתה ממשלה חוקית מתוקף החוק הרודזי והמושל הבריטי, אך כאשר ממשלת הלייבור בבריטניה ניסתה לכפות על ממשלת רודזיה הסכמה לביטול הסייגים על ההשתתפות בבחירות ממשלת רודזיה ראתה בכך איום על ההיתכנות של קיום מערכת פוליטית מתורבתת. דרום רודזיה (שבהמשך נקראה רפובליקת רודזיה) דרשה מבריטניה עצמאות, אך הדרישה נדחתה כל עוד לא הועבר השלטון לאוכלוסייה המקומית. בתגובה לכך הכריזה באופן חד צדדי ממשלתו של איאן סמית על עצמאות מבריטניה ב-11 בנובמבר 1965. למרות שבריטניה ראתה בהכרזה מרד, לא נעשו ניסיונות לפזר את ממשלתה העצמאית של רודזיה. בירת המדינה הייתה סולסברי (הארארה של היום).

רודזיה העצמאית החלה את דרכה לפי המודל של ממלכות חבר העמים הבריטי (כדוגמת קנדה ואוסטרליה) - מדינה שבראשה עומדת אליזבת השנייה מלכת בריטניה, וראתה את עצמה זכאית לבחור את נציג המלכה כפי שעושות ממלכות אחרות בחבר העמים. מאחר שלונדון החזיקה מושל ברודזיה עד 1967, שנתיים אחרי הכרזת העצמאות, שינתה ממשלת רודזיה את החוקה על מנת ליצור "פקיד המייצג את הכתר".

עם כישלון המשא ומתן ב-1968 הובאה רודזיה בפני מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, שם הטילה בריטניה וטו נגד החלטה להטיל עליה סנקציות כלכליות. הדגל הירוק-לבן הפך לדגלה של רודזיה באותה שנה, כאשר המדינה עדיין ראתה את עצמה בראי המודל הקנדי-אוסטרלי. הדגל כלל את סמל המדינה כפי שניתן לה עם הפיכתה לדומיניון עם שלטון עצמי ב-1923 בתוך פס לבן, ושני פסים ירוקים, ייצוג של מפלי ויקטוריה. שנתיים לאחר מכן, ב-1970 רודזיה הוכרזה רפובליקה בניסיון לשפר את מעמדה הדיפלומטי, משום שאליזבת השנייה שמרה על ניטראליות בשאלת רודזיה - מחד, לא הכירה במתן התואר "מלכת רודזיה" ומאידך לא נשאה מסרים בגנות העצמאות, אף שממשלת הלייבור בראשות הרולד וילסון ביקשה ממנה להטיל את כובד משקלה נגד ממשלתו של איאן סמית. מעמדו של נשיא רודזיה היה של ראש מדינה טקסי, בדומה למעמדה של המלכה טרם הכרזה הרפובליקה.

למרות הכרזת סמית על היותה של רודזיה רפובליקה כדי לנתק כל קשר עם הממלכה הבריטית, נותרה רודזיה מבודדת מבחינה בינלאומית בגלל מדיניותה המפלה נגד הרוב השחור. החוקה הרודזית, שכללה סייגים סוציו-אקונומיים לזכות ההצבעה, העמידה את המדינה במצב שבו, ככל שמספר השחורים שהגיעו לסייגי ההצבעה הלך וגדל היא נדרשה להגירה לבנה גדלה והולכת (עד כדי 5% בשנה) כדי לשמור על הסטטוס קוו הפוליטי. ב-1972 קיים סמית' שיחות עם אדוארד הית', ראש הממשלה השמרני של בריטניה, וניסה לשכנעו לבטל את הסנקציות על רודזיה בתמורה לתהליך הדרגתי בו ככל שיעלה שיעור התרומה השחור למס הכנסה כך יוקצו מחדש המושבים בפרלמנט, עד שממצב של 60 מושבים לבנים ו-15 שחורים יגיע המצב בהדרגה לכדי 60 מושבים שחורים ו-15 לבנים.

המאבק לעצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק לעצמאות התנהל על ידי שתי תנועות מחתרת, כנגד המשטר הלבן של רודזיה. המחתרת הראשונה, 'האיחוד העממי של זימבבואה האפריקנית' -ZAPU- בראשות ג'ושוע נקומו והמחתרת השנייה 'האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית' -ZANU- בראשות רוברט מוגבה. המחתרות ניהלו מלחמת גרילה ואילצו את משטרו הלבן של סמית' לנהל עימן משא ומתן. בעקבות ועידה בלונדון בשנים 1979-1980, הוחלט על בחירות כלליות ברודזיה. בפברואר 1980, נערכו לראשונה בחירות חופשיות כלליות במדינה ומפלגת 'האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית' בראשות מוגבה זכתה בבחירות. לאחר הבחירות שונה שמה של המדינה לזימבבואה, והוחלפו הדגל והסמל הלאומיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]