רודריגו דוטרטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודריגו דוטרטה
Rodrigo "Rody" Roa Duterte
דוטרטה, 2017
דוטרטה, 2017
לידה 28 במרץ 1945 (בן 79)
מאסין
מדינה הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים
השכלה
מפלגה PDP-Laban
בת זוג

נישואין: אליזבט צימרמן (1973–1998)

בת-זוג: סיאלטו אוונסנה
president.gov.ph
נשיא הפיליפינים ה־16
30 ביוני 2016 – 30 ביוני 2022
(6 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוטרטה לצד נשיא סין שי ג'ינפינג

רודריגו "רודי" רואה דוטרטה[1] (בפיליפינית: Rodrigo "Rody" Roa Duterte; נולד ב-28 במרץ 1945) הוא פוליטיקאי פיליפיני שכיהן כנשיא הפיליפינים בין 30 ביוני 2016 ל-30 ביוני 2022. קודם לכן היה ראש עיריית דבאו סיטי במשך שבע כהונות, שנפרסו על פני יותר מ-22 שנים וזכה לפופולריות בקרב רוב גדול מבני הפיליפינים בשל הצלחת מדיניות ה"אפס סובלנות" שלו נגד פושעים, בגינה אף קיבל את הכינוי "המעניש" ממגזין Time. הפך את דבאו סיטי מ"בירת הרצח של הפיליפינים", למה שארגוני תיירות מכנים כעת "העיר השלווה ביותר בדרום-מזרח אסיה", ומה שאתר numbeo.com מדרג כ"המקום הרביעי הבטוח ביותר בעולם"[2][3][4]. עם זאת, מדיניותו, גם נקשרה לקבוצות אלימות, הנחשבות אחראיות על הוצאה להורג ללא משפט ורצח של סוחרי סמים, פושעים וחברי כנופיות אחרים.

עוד לפני שהתמודד לנשיאות מדינתו הועלה שמו פעמים רבות כמועמד אפשרי, אולם הוא דחה את כל הבקשות בתואנה ש"שיטת הממשל פגומה" וכן בשל התנגדות המשפחה. ב-21 בנובמבר 2015 נעתר לבסוף, הודיע על מועמדותו לבחירות שהתקיימו בחודש מאי 2016 וזכה בתפקיד.

דוטרטה לא יכול היה, לפי חוקת הפיליפינים להתמודד לכהונה נוספת בבחירות 2022 לנשיאות, אולם בספטמבר 2021 הוא הודיע שהוא לא ירוץ גם לתפקיד סגן הנשיא ובכך הוא בעצם פרש מהחיים הפוליטיים[5].

בשנת 2017 נבחר על ידי הטיים מגזין כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם[6].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את לימודי התיכון עשה דוטרטה ב"אקדמיה של הצלב הקדוש" בדיגוס (כיום דיגוס היא מחוז בתוך דבאו), לאחר שנפלט פעמיים מבתי ספר קודמים עקב "מעשים לא ראויים". הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאוניברסיטה של הפיליפינים במנילה (UP Manila או UPM) ובמשפטים ממכללת סאן-בדה, אותה סיים בשנת 1972. דוטרטה הודה באופן פומבי כי ירה בסטודנט שלעג לו במהלך הלימודים, ואף שלא הותר לו להשתתף במצעד הסיום, קיבל את התואר.

שנה לאחר סיום לימודיו נישא לאליזבת צימרמן, יהודייה. במהלך נישואיהם הביאו לעולם שלושה ילדים, וביניהם שרה דוטרטה קארפיו, ראשת העיר דבאו סיטי כיום ופאולו דוטרטה.

דוטרטה הוא עורך דין במקצועו. עבד כיועץ מיוחד במחלקת התביעות העירונית בדבאו סיטי בשנים 1977–1979, כעוזר שלישי לתובע הראשי בשנים 1981–1983 ועוזר שני בשנים 1983–1986.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשות העיר דבאו סיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המהפכה הפיליפינית ב-1986, דוטרטה מונה לסגן ראש עיריית בפועל. בשנת 1988 התמודד בבחירות לראשות העיר וזכה. לאחר הזכייה שירת כראש עיריית כעשר שנים וקבע תקדימים בכך שמינה סגנים המייצגים את המיעוטים דוגמת בני הלוּמאד (נוצרים קתוליים, פרוטסטנטים) והמורו (מוסלמים סונים). מהלך המינוי של סגנים מייצגים לקבוצות אתניות של דוטרטה, הפך מודל לחיקוי בערים אחרות בפיליפינים.

בשנת 1995, לאחר שפלור קונטמפלסיון, פיליפינית, הוצאה להורג בסינגפור באשמת שני מקרי רצח, דוטרטה כראש עיריית של דבאו סיטי, שרף את דגל סינגפור והוביל צעדת מחאה קולנית של כ-1,000 מעובדי העירייה.

בשנת 1998, לאחר שלא יכול להתמודד שוב על תפקיד ראש עיריית בשל מגבלות החקיקה הפיליפינית, התמודד על תפקיד לבית הנציגים וזכה בתפקיד חבר קונגרס של המחוז הראשון של דבאו סיטי. הוא רץ שוב לראשות העיר בשנת 2001 וזכה בכהונה הרביעית שלו. הוא נבחר שוב לתפקיד בשנים 2004 ו-2007.

דבאו סיטי, תחת דוטרטה, זכתה בתואר "National Literacy Hall of Fame Award" על כך שהייתה שלוש פעמים מקום ראשון במדד "Outstanding Local Government Unit" (תרגום: יחידה ממשלתית מקומית מצטיינת), עבור הקטגוריה "ערים אורבניות ביותר". בשנת 2013, דבאי סיטי שלחה משלחות סיוע רפואי וחילוץ לנפגעי טייפון יולנדה. סיוע כספי ניתן גם לנפגע רעידת האדמה בבוהול וסבו.

למרות הצהרותיו בפומבי בעד יד קשה ואלימה, כולל רצח מחוץ לחוק של סוחרי סמים, דוטרטה השתמש בכספי עירייה כדי להקים מכון גמילה וטיפול למכורים לסמים הנותן שירותים 24 שעות ביממה. בשנת 2003 הצהיר כי הוא יתן קצבה חודשית של ₱2,000 למכורים שיפנו אליו אישית ויתחייבו להיפטר מהרגלי צריכת הסמים שלהם.

במהלך כהונתו היה פעיל רבות בביקור במחנות צבאיים של צבא העם החדש ובנסיונותיו לקדם פתרונות בדרך של הידברות ודיפלומטיה.

בשנת 2010 נבחר לתפקיד סגן ראש עיריית, ובכך החליף את בתו, שרה דוטרטה-קפריו, שמונתה בעצמה לראשת העיר במקומו. ארבע פעמים קיבל הצעה להיות שר הפנים – מהנשיאים פידל ראמוס, ג'וזף אסטראדה, גלוריה מקפגל ארויו ובניגנו אקינו, אולם הוא דחה את כל ההצעות. באפריל 2014 דחה מינוי לפרס "ראש עיריית העולמי" שניתן על ידי גוף בינלאומי לראשי עיר מצטיינים באומרו כי "פשוט עשיתי את עבודתי". בין הפרסים הנוספים שדחה דוטרטה נמצאים פרס מהארגון "American Cancer Society" ופרס על פעילות נגד עישון, מסינגפור.

הבחירות לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בבחירות לנשיאות הפיליפינים גבר על המועמדים מרים דפנסור-סנטיגו, גרייס פו (אנ'), ג'ג'ומר ביניי (אנ') ומאר רוקסאס (אנ').

כנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד החוקים שהעביר בתחילת נשיאותו התיר לכוחות הביטחון להרוג סוחרי סמים ומשתמשים. בעקבות החוק נהרגו מאות בני אדם בחודש יולי 2016[7]. בין החודשים יולי 2016 ואוקטובר 2017, המשטרה בפיליפינים דיווחה על 3,967 הרוגים שלטענתה קשורים לסמים כחלק מפעילותה נגד סמים[8]. בין ההרוגים גם ראש עיריית אוזמיז, שהואשם על ידי דוטרטה במעורבות בסחר בסמים[9], ואשתו. על פי דו"ח של ארגון Human Rights Watch, בין השנים 2016–2017 נהרגו כ-12,000 בני אדם כתוצאה ממדיניותו של דוטרטה נגד סמים, רובם עניים וחלקם ילדים[10]. בית הדין הפלילי הבינלאומי פתח בחקירה ראשונית על מלחמת הסמים של דוטרטה ב-2018, מה שגרם לדוטרטה לגרום לפרישת הפיליפינים מבית הדין בתגובה.

ב-23 במאי 2017 נקבע כי האי הדרומי של המדינה, מינדנאו, יהיה תחת משטר צבאי שאושר על ידי הפרלמנט במסגרת המאמצים לדכא קבוצה איסלאמית בדלנית, שלטענת הממשלה פעלה בתיאום עם גורמי דאעש[11]. בהמשך הוקם באי המחוז האוטונומי בנגסמורו בניסיון לסיים את הסכסוך בדרום הפיליפינים[12][13].

ב-2 בספטמבר 2018, הגיע לביקור בן מספר ימים בישראל, בפעם הראשונה בה נשיא מכהן של הפיליפינים מגיע לביקור בה מאז נוסדו הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות ב-1957.

נטען שהוא פוגע בחופש העיתונות. ערוץ ABS-CBN סירב לשדר ב-2016 את תשדירי הקמפיין של הנשיא, ואחרי איומים רבים לא חודש הרישיון שלו על ידי הפרלמנט[14]. דוטרטה יצא נגד "פיליפין דיילי אינקוויירר", אחד העיתונים המובילים במדינה, בין היתר משום שהוא פרסם רשימות של קורבנות מלחמת הסמים. המשפחה שהעיתון היה בבעלותה הכריזה ביולי 2017 כי היא מוכרת אותו לאיש עסקים עשיר – וחבר של דוטרטה[15]. ב-2019 נאסר על כתבי האתר "ראפלר" לסקר את בית הנשיא למשך שנה שלמה[16].

כלכלת הפיליפינים צמחה עד 2019[17]. מגפת הקורונה בפיליפינים השפיעה על בריאות התושבים וכלכלת המדינה[18].

ביטויים ופרשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2016, עקב השוואות שעשו מבקריו בינו לבין קנצלר גרמניה לשעבר, אדולף היטלר, אמר דוטרטה כי היה שמח לחסל 3 מיליון צרכני סמים, כשם שעשה היטלר ליהודים[19]. פרסום התגובה של דוטרטה (ללא ההשוואות הקודמות) גרר גינויים רבים בעולם. לאחר מכן התנצל דוטרטה על אמירתו ואמר שלא הייתה לו שום כוונה להשוות עצמו להיטלר, אלא שעקב ההשוואה רצה להשיב למבקריו[20].

ב-2015, שנה לפני שנבחר לנשיא, אמר שגם הומואים נבראו על ידי אלוהים ולכן הדת צריכה להכיר בהומוסקסואליות, כי "נישואים חד מיניים זה טוב. לכולם מגיע להיות מאושרים", אך לאחר שהפך לנשיא, ב-2016, קרא לשגריר ארצות הברית בפיליפינים: "הומו בן זונה", וב-2017 אמר כי "אנחנו קתולים. ויש קוד אזרחי שבו אתה יכול להתחתן רק עם אישה, ואישה יכולה להתחתן רק עם גבר. זה החוק בפיליפינים". בשנת 2019 טען שהמתמודד בבחירות נגדו הוא הומו, וסיפר שאף הוא היה הומו אך הוא "נרפא בזכות נשים יפיפיות"[21].

דוטרטה הודה בעבר בשימוש באלימות. במקרה אחד אמר שהשליך ממטוס אדם שנחשד בסמים[22]. במקרה אחר, אמר שכנער דקר אדם כי "הסתכל עליו באופן שלא מצא חן בעיניו"[23]. הוא סיפר גם שכראש עיר נהג להסתובב עם אופנוע ברחובות והרג חשודים בשביל להוות דוגמה למשטרה המקומית לגישתו[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: רודריגו דוטרטה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רודריגו דוטרטה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Personal Data from i-site.ph.
  2. ^ "The Punisher". TIME.com. 19 ביולי 2002. נבדק ב-15 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "The Punisher: 'I am 100 per cent terrorist'". NewsComAu. 30 ביוני 2014. נבדק ב-15 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "The Punisher - Eye For an Eye". אורכב מ-המקור ב-2016-03-10. נבדק ב-15 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ מפנה מקום לבתו: דוטרטה הכריז כי לא יתמודד בבחירות, באתר וואלה!‏, 2 באוקטובר 2021
  6. ^ César Gaviria, Rodrigo Duterte: The World’s 100 Most Influential People, Time, ‏1-8 במאי 2017
  7. ^ בהוראת הנשיא: 420 נהרגו בפיליפינים בחודש האחרון בחשד לשימוש או סחר בסמים, באתר nana10‏, 3 באוגוסט 2016
  8. ^ United States Department of State, PHILIPPINES 2017 HUMAN RIGHTS REPORT, https://www.state.gov/
  9. ^ News, ABS-CBN. "FULL TRANSCRIPT: Duterte's exposé vs drug-tagged officials". ABS-CBN News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-08-24.
  10. ^ "World Report 2018: Rights Trends in Philippines". Human Rights Watch (באנגלית). 2017-12-20. נבדק ב-2018-08-24.
  11. ^ חן ארד, ‏שיר הדוּטֶרטה, באתר ‏מאקו‏, 3 באוגוסט 2017
  12. ^ משאל היסטורי בפיליפינים על אוטונומיה למוסלמים, באתר ynet, 21 בינואר 2019
  13. ^ חשד לפיגוע איסלאמיסטי: 27 נרצחו בכנסייה בפיליפינים, באתר ynet, 27 בינואר 2019
  14. ^ ערוץ החדשות המוביל בפיליפינים, שהרגיז את דוטרטה, הושבת בשידור חי, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2020
  15. ^ אתר למנויים בלבד ביזנסוויק, ככה מחסלים יריבים בפייסבוק, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2018
  16. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏עשרות עיתונאים נרצחו בפיליפינים. אישה אחת זכתה עבורם בפרס נובל, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2021
  17. ^ אתר למנויים בלבד אלימות ומנהיג שנוי במחלוקת לא מפריעים לכלכלת הפיליפינים לצמוח, באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2019
  18. ^ "UPDATE 2-Philippine c.bank keeps rate at record low as economic outlook dims". Reuters (באנגלית). 2021-09-23. נבדק ב-2021-10-08.
  19. ^ אי-פי‏, נשיא הפיליפינים: אשמח להשמיד מיליוני מסוממים כמו שהיטלר הרג יהודים, באתר וואלה!‏, 30 בספטמבר 2016
  20. ^ רויטרס‏, נשיא הפיליפינים התנצל: "לא התכוונתי לזלזל ברצח 6 מיליון יהודים", באתר וואלה!‏, 03 באוקטובר 2016
  21. ^ ynet, נשיא הפיליפינים דוטרטה: הייתי הומו אבל החלמתי, באתר ynet, 1 ביוני 2019
  22. ^ נשיא הפיליפינים: השלכתי אדם ממסוק ואעשה זאת שוב, באתר ynet, 29 בדצמבר 2016
  23. ^ נשיא הפיליפינים: דקרתי אדם למוות כנער, באתר ynet, 10 בנובמבר 2017
  24. ^ נשיא הפיליפינים: הרגתי פושעים כדי לשמש דוגמה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רודריגו_דוטרטה&oldid=37801746"