רוואבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוואבי
روابي
רוואבי, 2013מבט אל השכונות הראשונות
מדינה / טריטוריה Flag of Palestine.svg  הרשות הפלסטינית
שטח שטח A
נפה נפת רמאללה ואל-בירה
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

0‏  (נכון ל-2014)
קואורדינטות 32°00′36″N 35°11′06″E / 32.01°N 35.185°E / 32.01; 35.185קואורדינטות: 32°00′36″N 35°11′06″E / 32.01°N 35.185°E / 32.01; 35.185
אזור זמן UTC +2
מיקום רוואבי
רוואבי
רוואבי

רוואביערבית: روابي; מילולית: "גבעות") היא עיר הנמצאת בשלב בנייה מתקדם, באזור השומרון ברשות הפלסטינית. זו העיר המתוכננת הראשונה שאי-פעם נבנתה ברשות הפלסטינית.

העיר נמצאת כתשעה קילומטרים צפון-מערבית מרמאללה, בשטח A הנושק לשטחי B ו-C, בקרבה להתנחלות עטרת. העיר עתידה להשתרע על פני שטח של 6300 דונם. בשלב הראשון, צפויה להתגורר בה אוכלוסייה בת כ-25,000 איש בכ-6,000 יחידות דיור, עם יעד אוכלוסיה סופי של 40,000 ‏[1]. העיר מיועדת למעמד הבינוני-גבוה של החברה הפלסטינית. העיר תכלול בתי ספר, גני ילדים, בתי מלון, מרכזי מסחר, מקומות בילוי, בתי קפה ופארקים. כ-60% משטח העיר מתוכננים להיות שטחים ירוקים, וכמו כן מתוכננת בה חממת היי-טק. העיר אמורה לספק עד 5,000 מקומות תעסוקה‏[2].

היזם העומד מאחורי פרויקט הקמת העיר הוא איש העסקים בשאר אל-מסרי, בן למשפחה אמידה משכם, בסיוע מימון קטארי. התאגיד 'ביתי' שהוקם לצורך הפרוייקט נמצא בבעלות משותפת של אלמצרי וחברת ההשקעות הקטארית הממשלתית (קטארי דיאר), המחזיקה במרבית המניות ‏[3]. על פי עדותו של אל-מסרי, עלות בנייתה של העיר תהיה למעלה ממיליארד דולר, מתוכם הוא גייס 700 מליון בביקור אחד בקטאר‏[4].

אכלוס העיר מתעכב תקופה ארוכה עקב מחלוקת בין ישראל לרשות הפלסטינית, שבגללה מונעת ישראל את חיבור העיר לרשת המים.‏[5]

ההתנגדות לבניית העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בטרם הוחל בבניית העיר, טענו בכירים בשב"כ ובמוסד, שמיקומה של העיר מהווה איום אפשרי של ירי רקטות על נתב"ג הסמוך. העיתונאי נחום ברנע טוען, שהבכירים האלה ראו בבחירת המקום של העיר מזימה מכוונת של גורמים פלסטינים, כדי להוציא לפועל את האיום‏[4]. באופן מעשי, נבחר מיקומה של העיר מתוך שלושה אתרים שהציע המנהל האזרחי, תחת הנחייתו של שר הביטחון אהוד ברק.

יזמי הפרויקט טענו בשנת 2010 שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הטיל מגבלות רבות על הבניה, במסווה של דאגה לאיכות הסביבה‏[6]. ארדן עצמו הודיע כי ישראל תפסיק לסייע בהקמת העיר‏[7].

העיר מעוררת מחלוקת גם בקרב האוכלוסיה הפלסטינית. בקרב תומכיה, היא מוצגת כ"מודיעין הפלסטינית", ונתפסת כספינת הדגל של בינוי האומה ‏[8]. כפרוייקט הפיתוח הפרטי הגדול ביותר ברשות כיום, היא מוצגת כקטר כלכלי שייצר אלפי מקומות עבודה חדשים, המעמיד בשורה חדשה של איכות חיים עירונית ומודרנית לחברה הפלסטינית ומקור לגאווה לאומית‏[9]. מנגד, מבקריה רואים בה "התנחלות פלסטינית". הם מצביעים על היותה מתחם מגורים אקסלוסיבי ומנותק מסביבתו, המדיר את מרבית האוכלוסיה הפלסטינית, ומתוכנן ברוח 'הקהילות הסגורות' (אנ'), תופעה בה העשירים מתבצרים במתחמים מובדלים מפני העניים ‏[10]. בהיותה עיר בבעלות פרטית מלאה, וכשבכוונת התאגיד 'ביתי' הקטארי-פלסטיני להחזיק ולנהל את נכסי הנדלן המרכזיים בעיר, מפנים המבקרים גם שאלות לגבי ניהול החיים העירוניים, המרחב הציבורי וטיב הדמוקרטיה העירונית ‏[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוואבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הבית של הפרויקט
  2. ^ אליאור לוי, העיר הפלסטינית לפני אכלוס: 'למדו ממודיעין', באתר ynet‏, 18 בפברואר 2014.
  3. ^ עלון הפרוייקט
  4. ^ 4.0 4.1 "העיר האשכנזית הראשונה" מאת נחום ברנע, "ידיעות אחרונות" 17 במאי 2013
  5. ^ אריאל כהנא, מים לראוובי? סילבן שלום נגד המינהל האזרחי, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2015
  6. ^ היזם אל מסרי, התבטא באירוניה בראיון עם נחום ברנע: "הודות לשר, אנחנו נהיה העיר הכי אקולוגית בעולם."
  7. ^ מתי טוכפלד, ‏סיוע? רק אם הוא ידידותי לסביבה, באתר ישראל היום, 12 באוגוסט 2010.
  8. ^ חגי עמית, ובינתיים ליד רמאללה: עיר פלסטינית חדשה למעמד הבינוני כבר בהקמה, באתר דה מארקר, 23 ביולי 2011
  9. ^ אתר הבית של הפרוייקט
  10. ^ שירה וילקוף, הניסוי של רוואבי: דיסנילנד צרכני בחסות הכיבוש, באתר שיחה מקומית, 20 בספטמבר 2014
  11. ^ שם