רוואז לר'ידזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוואז לר'ידזה
რევაზ ლაღიძე
לידה 10 ביולי 1921
בר'דתי, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1981 (בגיל 60)
טביליסי, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פנתאון דידובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רֵוואז לַר'ידזֵהגאורגית: რევაზ ლაღიძე‏, 10 ביולי 192116 באוקטובר 1981) היה מלחין גאורגי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוואז לר'ידזה נולד בשנת 1921 בכפר אובצ'ה שבחבל אימרתי, כאשר גאורגיה הייתה חלק מברית המועצות; בשנת 1939 הוא סיים את לימודיו בבית הספר המוזיקלי מס' 4 של טביליסי (במגמת פסנתר). בשנים 1945-1941 לר'ידזה ניגן בתזמורת הסימפונית הגאורגית, ואילו בשנים 1949-1945 בתזמורת הרדיו הגאורגי.

בשנת 1948 לר'ידזה סיים את לימודיו בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי (במגמת הלחנה, בהדרכתו של המלחין אנדריה בלנצ'יוודזה).

משנת 1962 ניהל את הקתדרה למוזיקה במכון הפדגוגי של טביליסי ע"ש פושקין, ואילו משנת 1964 הוא לימד בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי.

לר'ידזה זכה בחייו בתארים ובפרסים הבאים: פעיל אמנות נכבד של גאורגיה הסובייטית (1958), אמן העם של גאורגיה הסובייטית (1961), פרס הקומסומול הגאורגי (1967) ופרס שותא רוסתוולי של גאורגיה הסובייטית (1975).

רוואז לר'ידזה מת בשנת 1981 בטביליסי ונקבר פנתאון דידובה שבעיר.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוואז לר'ידזה הלחין את הפואמה הסימפונית "למען המולדת" (1949), את המוזיקה עבור ההצגות המוזיקליות-קומיות "חברים" (1951) ו"איש הנבוט" (1957), את התמונה הסימפונית "היאבקות" (1952), מספר יצירות לפסנתר (כמו "טוֹקַטַה") ולצ'לו ("פואמה", "אלגיה" ואחרות).

לר'ידזה הלחין את הקנטטות עבור מקהלת גברים "שיר על המולדת", "בלדה על הגפן", "אודה על מסחתי", "בלדת העמק" ועוד; הוא כתב את המוזיקה גם לקנטטה עבור מקהלה מעורבת ותזמורת סימפונית "ורדזיה ממתינה לי" (1966, לפי שירהּ של י' אַבַּשידזֵה מהמחרוזת "על עקבותיו של רוסתוולי").

לר'ידזה הלחין את המוזיקה עבור האופרה "לֵלַה", שהועלתה בבית האופרה של טביליסי בשנת 1973; היצירה זיכתה אותו בפרס שותא רוסתוולי של גאורגיה הסובייטית.

חלק ניכר מיצירתו של לר'ידזה הוקדש לכתיבת מוזיקה עבור שירים; בשנת 1959 הוא הלחין את מילות "השיר על טביליסי" מאת פֵּטרֵה גרוזינסקי - לכבוד חגיגות ה-1500 שנים להקמתה של העיר. בשנת 1974 חברת ההקלטות הסובייטית "מלודיה" הוציאה אלבום כפול של הלהקה הגאורגית "אוֹרֵרַה", ובו "השיר על טביליסי" - שהפך ללהיט ברחבי ברית המועצות ולאחד השירים הגאורגיים המפורסמים ביותר. מיכֵאיל קווַליאשווילי תרגם את הטקסט של השיר לרוסית, ובגרסה זו הוא מבוצע פעמים רבות מחוץ לגאורגיה.

לר'ידזה כתב מוזיקה עבור למעלה מ-40 הצגות תיאטרון, יותר מ-30 סרטי קולנוע, שני סרטי תעודה ושני סרטים מצוירים.

בין סרטי הקולנוע, שלר'ידזה הלחין עבורם, בולטים: "העֶלֶם מְסַבּוּדַרַה" (1957), "שן הכריש", "נינוֹ", "פרח על שלג" (שלושתם ב-1959), "השיר הקטוע" (1960 - סרט גאורגי-צ'כי), "אנשים טובי לב", "סיפורו של העלוב" (שניהם ב-1961), "הבלדה החבסורית" (1965), "החיים כהרף עין" (1971, הדיבוב הרוסי הופץ בשם "חום ידייך"), "ביקור לילי" (1974 - לפי הרומן "הביקור אצל מינוטאורוס" מאת האחים ארקדי וגאורגי ויינר); חלק משיריו של לרי'ידזה נשמעו לראשונה בסרטי הקולנוע, שהוא הלחין עבורם את המוזיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוואז לר'ידזה בוויקישיתוף