רוויה (כימיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכימיה, למושג רוויה חמש משמעויות שונות:

  1. בכימיה פיזיקלית, רוויה היא הנקודה בה לא ניתן להמיס יותר חומר בתמיסה מסוימת - כל חומר נוסף לא יתמוסס, אלא ישקע. נקודה זו של ריכוז מרבי, נקודת הרוויה, תלויה בזהות הממס, זהות המומס, ובטמפרטורה. אם שינוי בתנאים (כמו קירור) גורם לכך שריכוז החומר בתמיסה גדול מריכוז הרוויה, החומר יכול לשקוע כמוצק, או עשויה להתקבל תמיסה על רוויה.
  2. בכימיה פיזיקלית, כאשר בוחנים תהליכים על פני שטח, רוויה היא המידה בה אתר קשירה תפוס על ידי מולקולות. לדוגמה, בתהליך ספיחה של גז על פני שטח, הרוויה היא אחוז אתרי הקישור התפוסים על ידי מולקולות הגז.
  3. בכימיה אורגנית, לתרכובת רוויה אין קשרים כפולים או משולשים. בפחמימנים רווים קוויים, לכל אטום פחמן קשורים שני אטומי מימן, פרט לאטומי הקצה, שלכל אחד מהם קשורים שלושה אטומי מימן. לגז מתאן רק אטום פחמן בודד, ולכן קשורים אליו ארבעה אטומי מימן; גם הוא תרכובת רוויה. בפחמימנים פשוטים, אלקאנים הם רווים, ואלקנים ואלקינים לא-רווים. דרגת אי-הרוויה מציינת את כמות המימן שהתרכובת יכולה לקשור - לכן לאלקאנים תהיה דרגת אי-רוויה אפס, ולאלקנים ואלקינים תהיה גבוהה מאפס (לפי מספר הקשרים הכפולים והמשולשים). המושג משמש באופן דומה לחומצות שומן, ומכאן המושג שומן רווי או שומן לא-רווי. בשמנים צמחיים רבים קיימות חומצות שומן בעלות קשר כפול בודד ("חד-רוויה") או מספר קשרים כפולים ("רב-רוויה").
  4. בכימיה אורגנומתכתית, לקומפלקס לא-רווי פחות מ-18 אלקטרונים, ולכן הוא פגיע לתגובת סיפוח מחמצנת או קישור של ליגנד נוסף. אי-רוויה מאפיינת זרזים רבים, כיוון שבמצב זה יכול הזרז לקשור את הסובסטרט - החומר עליו הוא פועל.
  5. בביוכימיה, המושג רוויה מתייחס לאחוז האתרים הפעילים התפוסים בחלבון בזמן נתון.