רווקה פלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רווקה פלוס
Single Plus Poster 2.jpg
כרזת הסרט
בימוי: דובר קוסאשווילי
הפקה:

מרק רוזנבאום

מיכאל רוזנבאום
תסריט: דובר קוסאשווילי
שחקנים ראשיים:

יעל טוקר
רובי פורת-שובל
מוטי גלעדי
מיקי לאון

מיכל ינאי
מוזיקה: יוסף ברדנשווילי
חברת הפצה: טרנספקס הפקות
הקרנת בכורה: 2012
משך הקרנה: 90 דקות
שפת הסרט: עברית
תקציב: 2,500,000 ש"ח‏[1]
הכנסות: 722,950 ש"ח‏[1]
דף הסרט ב-IMDb
יעל טוקר

"רווקה פלוס" הוא סרט קולנוע ישראלי, מאת דובר קוסאשווילי ובבימויו, שיצא לאקרנים בשנת 2012.

הסרט הוא סאטירה על הכמיהה לילד בישראל, גיבורת הסרט היא זהבה לוי, עוזרת גננת, שאמהּ לוחצת עליה להרות, כדי ללדת לה נכד, וזהבה שנענית לדרישה זו ופוגשת ללא הצלחה גברים אחדים במטרה להרות. לבסוף, היא מסכימה להיות אם פונדקאית לזוג המבקש זאת ממנה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהבה לוי (יעל טוקר) היא עוזרת גננת ירושלמית בת 34. אמהּ, רחל לוי (רובי פורת-שובל) כמהה לנכד, ולכן היא מציגה בפני זהבה, בסיועו של ידידהּ, הרופא זאב שוחט (מוטי גלעדי), כאילו חלתה בסרטן הלבלב, ומכריזה שלא תיטול את התרופות הנחוצות לשם טיפול במחלה עד שזהבה, הרווקה, תיכנס להריון. זהבה נכנעת לאולטימטום, אך אינה מסתייעת בתרומת זרע, אלא נפגשת עם גברים אחדים, מהם המוכרים לה ומהם כבליינד דייט, על מנת להרות מאחד מהם. גברים אלה מנחילים לה אכזבה, ואחד מהם אף אונס אותה ושובר שתיים משיניה.

זהבה פוגשת זוג, מיכה (מיקי לאון) ודליה (מיכל ינאי), המחפש אם פונדקאית שתהרה למיכה, ונענית להצעה זו. היא שוכבת עם מיכה פעמים אחדות, עד להגשמת המטרה המיוחלת - היא נכנסת להריון. במהלך ההריון מתברר לזהבה שאמהּ רימתה אותה, וכלל אינה חולה. היא מתלבטת האם להמשיך בעסקה או להפסיק את ההריון, ובסופו של דבר יולדת בת, כשבני הזוג מיכה ודליה מלווים אותה בלידה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקר זכתה עבור תפקידה בסרט בפרס תא מבקרי הקולנוע בישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה לשחקנית הטובה ביותר, לשנת 2012. [3]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים וגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות הדומיננטיות בסרט זה הן נשים: זהבה לוי, גיבורת הסרט, רחל אמהּ, שתי שכנותיה, בתיה וכרמלה, הגננת, ונשים נוספות. הגברים המעטים שבסרט מעוררים דחייה: בני הזוג הסוטים שזהבה פוגשת ("במהלך מבחני הכניסה למיטתה ואל גופה נתקלת זהבה בטיפוסים גועליים במיוחד, המייצגים נאמנה את הפרופיל הגברי", תיאר אותם מבקר הקולנוע מאיר שניצר[6]), ד"ר שוחט הנוכל ועוד. בזוג העיקרי שבסרט, מיכה ודליה, דליה היא המנהלת את מיזם ההפריה של זהבה, ומיכה הוא רק שליחהּ ההכרחי להגשמת מטרה זו.

המפגש בין נשים לגברים בסרט זה רחוק מלהלהיב. נטע אלכסנדר מצאה בסרט "כמה מסצנות הסקס המדכאות ביותר שנראו בקולנוע הישראלי".‏[7]

התסריטאית דיתה גרי, שצפתה בהקרנה מוקדמת של הסרט לחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, עזבה את ההקרנה בזעם והסבירה: "הסרט פגע עמוקות ברגשותיי כאישה כאם וכיוצרת".‏[8] צפי סער הציגה עמדה אחרת, לפיה זהו סרט פמיניסטי, "לא רק שהסרט אינו משפיל נשים, בעיני הוא שם במרכז את החוויה שלהן, את היותן חשופות לפגיעה סקסיסטית מסוגים שונים, את המחיר הכבד שהן משלמות, את הכוחות החזקים המתאחדים כדי להפעיל עליהן דיכוי מסוגים שונים, את ניסיונות ההשתקה שלהן, האלימים לפעמים, ואת המאבקים שעליהן לנהל בלי הפסקה."‏[9] דעה דומה הביע מיקי לאון, המגלם בסרט את מיכה: "'רווקה פלוס', לדעתי, בכלל לא סרט שמבזה את האשה. הגברים שם יוצאים הרבה יותר מגוחכים, הרבה יותר בזויים. זה סרט שלועג לכל אותם לחצים שמופעלים על נשים שנמצאות במצב הזה של זהבה, לא לנשים."‏[4]

הכמיהה לילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז עלילת הסרט נמצאת הצגה גרוטסקית של הכמיהה לילד:

  • כמיהתה של רחל לוי לנכד, כמיהה שלמענה היא מפעילה סחיטה רגשית, המבוססת על הונאה, על בתהּ זהבה.
  • כמיהתם של בני הזוג מיכה ודליה לילד, אותה הם מממשים באמצעות זהבה כאם פונדקאית, המופרית בסדרה של יחסי מין שהיא מקיימת עם מיכה, בפיקוחה של דליה. כאשר מגיע ההריון המיוחל, כל בני משפחתם של מיכה ודליה שותפים לשמחה.

אל מול אלה, לזהבה עצמה אין כל עניין בילד משלה, אלא רק בהריון שיגרום לאמהּ לקחת את התרופות שהיא זקוקה להן לכאורה. הפתרון של הריון כאם פונדקאית נותן מענה מושלם: מחד הריון ומאידך אין צורך לטפל בילד.

חוסר העניין בילד, לאחר שנולד, מאפיין עוד שתי דמויות בסרט:

  • אב גרוש לילד בגן הילדים, שמעולם לא הגיע לבקרו בגן, וכאשר הוא מגיע לבסוף, הוא מתעלם כליל מהילד.
  • אם לילד בגן הילדים, המבקשת דרך קבע שישמרו עליו בגן עד שש בערב. זהבה, הנאלצת עקב כך להישאר בגן הרבה מעבר לשעות הפעילות המקובלות, מציעה לאם באירוניה למסור את ילדהּ לאימוץ.

כרזת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת הסרט מציגה את זהבה לוי (שאותה מגלמת יעל טוקר), בחולצה שאותה לבשה בסצנת האונס. בגרסה מוקדמת של הכרזה‏[10] הוחלפה האות ו"ו שבמילה "פלוס" על ידי תכשיר לבדיקת הריון, שלו מקום חשוב בסרט, כחלק מבקרת ההפריה של זהבה על ידי מיכה. בגרסה הרשמית של הכרזה, שליוותה את הקרנתו בישראל, הוחלפה האות ו"ו שבמילה "פלוס" על ידי תא זרע, שהוא משאת נפשן של הביציות של זהבה.

תמונתה של זהבה לוי עברה שינוי בדרכה מהסרט לכרזה. בעוד שבסרט רואים היטב את שיער בית השחי של זהבה, הפורשׂת ידיה, הכרזה עברה עיבוד תמונה, שבו הפך בית השחי לחלק לחלוטין.‏[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מתן שירם, דרוש קהל: אכזבה מהכנסות הסרטים הישראליים ב-2012, באתר גלובס, 8 בפברואר 2013
  2. ^ הילו גלזר, גרסת הדובר: האם דובר קוסאשווילי שונא נשים?, באתר nrg מעריב, 24 ביולי 2012
  3. ^ פרסי תא המבקרים בפסטיבל חיפה, באתר וואלה!, 4 באוקטובר 2012
  4. ^ 4.0 4.1 יוני בינרט, למיקי לאון נתפס הגב מסצנות הסקס ב"רווקה פלוס", באתר Xnet‏, 27 באוגוסט 2012
  5. ^ חגית גינזבורג, מיכל ינאי: "הילדים שלי לא יראו את 'רווקה פלוס' עד גיל 18" - ראיון, באתר וואלה!, 22 באוגוסט 2012
  6. ^ מאיר שניצררווקה מבחירה: האם "רווקה פלוס" באמת כל כך גרוע?, באתר nrg מעריב, 25 באוגוסט 2012
  7. ^ נטע אלכסנדר, "רווקה פלוס": מראה מול פרצופה של חברה נואשת, באתר עכבר העיר, 23 באוגוסט 2012
  8. ^ רוני אפרת, סרטו של דובר קוסאשווילי מעורר סערה בעולם הקולנוע הישראלי, באתר וואלה!, 19 ביוני 2012
  9. ^ צפי סער, "רווקה פלוס" של דובר קוסאשווילי: מי פה חלאה?, באתר הארץ, 29 ביולי 2012
  10. ^ הכרזה באתר וואלה!
  11. ^ יאיר רוה, "רווקה פלוס" מציג: הסרת שיער במדפסת לייזר, באתר "סינמסקופ", 20 באוגוסט 2012