רוז'ה ורז'ה
 | |
| רוז'ה ורז'ה בשנת 1979 | |
| לידה |
7 באפריל 1930 קומנטרי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביוני 2015 (בגיל 85) מוז'ין, צרפת |
  | |
רוז'ה ורז'ה (בצרפתית: Roger Vergé; 7 באפריל 1930 – 5 ביוני 2015) היה שף ומסעדן צרפתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורז'ה נולד בשנת 1930 בקומנטרי שבמרכז צרפת, אמו ודודתו היו בשלניות, בהשפעת דודתו החליט להיות טבח, והחל לעבוד כשוליה במסעדה מקומית. בגיל 20 התלמד במשך חצי שנה במסעדת "לה טור ד'ארז'אן" בפריז, אחריה עבר למלון פלזה אתנה, שהיה באותה עת המלון המוביל בפריז, שם עבד במשך שלוש שנים. שם עבד במטבח של 60 טבחים בכל המחלקות: צליית בשרים, ירקות ודגים והעפיל לתפקיד עושה רטבים, הבישול במטבח היה לפי מתכוניו של אוגוסט אסקופייה. אז תקף אותו יצר הנדודים שלא עזב אותו מאז. הוא עבר למלון מאנסורה בקזבלנקה ונהפך עד מהרה לשף הממונה על צליית הבשר. משם עבר עם צוות המלון לויטל שבמרכז צרפת, משם למלון אואזיס באלג'יר בשנת 1954. עבר לניירובי, בה נשאר עד 1961 והתמחה בהכנת קייטרינג למטוסים. שב לצרפת ועבד כעושה רטבים באוטל דה פארי. בשמונה השנים הבאות עבד בקיץ כשף במסעדה בריביירה ובחורף עבד כשף בג'מייקה. ב-1968 מונה לשף הראשי של משחקי החורף האולימפיים בגרנובל.
ב-1969 רכש ורז'ה אוברז' קטן בטחנת קמח מהמאה ה-16, בסמוך לכפר מוז'ן, זו הפכה למסעדת "מולן דה מוז'ן" (Moulin de Mougins) המפורסמת, המוסד הגסטרונומי הידוע ביותר בריביירה. שנים רבות היה מפעיל את מסעדתו רוב השנה ובחורף היה סוגר אותה ובכל פעם היה עובד בארץ אחרת בעולם. המסעדה נהפכה לאתר בילוי לאנשי קולנוע ואמנים ידועים והיא מעוטרת בחפצי אמנות של רבים מהם כמו סזאר, ארמאן, תיאו טוביאס, שגם מעצבים את התפריטים. שמו של ורז'ה ממתג אביזרי מטבח שונים שנמכרים בחנות במולן. בשיא הצלחתו היו לו חמישה כוכבי מישלן: שלושה ל"מולן דה מוז'ן" ושניים למסעדתו השנייה, "לז אמאנדיה" (Les Amandiers), שבינתיים הפך אותה לביסטרו עממי. בשלהי שנות התשעים הורדה לה מולן דה מוז'ן לכוכב אחד במישלן ו"לז אמאנדיה" הושר מכוכביו. בבעלותו של ורז'ה מסעדה באפקוט סנטר שבדיסניוורלד המערבי, באורלנדו פלורידה, בשיתוף עם פול בוקיז וגסטון לנוטר.
ב-2003 פרש ורז'ה מהמסעדה, החליף אותו אלן לורקה וב-2009 סבאסטיין שאמברו. בשנת 2011 הייתה המסעדה מנוקדת בשני כוכבים במדריך המישלן. ורז'ה נפטר בשנת 2015, בגיל 85, עקב סיבוכים של סוכרת. הוא היה נשוי פעמיים:מנישואיו הראשונים נולדו לו שתי בנות ומנישואיו השניים לדניז רניו נולדה לו בת נוספת. בזמנו הפנוי אסף יצירות של אמנים צרפתים בני זמנו.
במטבחו של ורז'ה השתלמו גדולי השפים של פרובאנס כמו: אלן דיקאס, ז'אק שיבואה, ז'יל גוז'ון וז'אק מקסימן. השתלמו בה כמה מגדולי השפים של ארצות הברית: דניאל בולו, דייוויד בולה ויוברט קלר. מלונדון התלמדו בה ניקו לדניס ואנטון מוסימן, מישראל חיים כהן. ביפן יש אגודה של 50 שפים שכולם עבדו אצלו. במסעדת "לז אמאנדייה" הוא הקים בית ספר לבישול.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ma Cuisine du Soleil (1978)
- Les Fêtes de Mon Moulin (1993),
- Les Légumes de Mon Moulin (1997),
- Les Tables de Mon Moulin (1998),
- Les Fruits de Mon Moulin (1999).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביטל ענבר, התענוגות של פרובאנס, 2000. עמ' 20, 29, 50, 101, 175, 282, 293, 329, 330, 336, 357-346, 362, 363, 393.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביטל ענבר, בילוי בפרובאנס - צרפת(הקישור אינו פעיל), באתר דיסקברי
- מסעדת לה מולן דה מוז'ן באתר dininginfrance