רוזטה (גשושית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוזטה (Rosetta)
Rosetta.jpg

מודל של הגשושית רוזטה
מידע כללי
סוכנות חלל איס"א
יצרן Astrium
תאריך שיגור 2 במרץ 2004
משגר אריאן 5
זיהוי NSSDC 2004-006A
אתר אינטרנט אתר המשימה
משימה
סוג משימה מקפת ונחתת
ביצוע יעף על כדור הארץ, מאדים, 2867 סטניס, 21 לוטטיה ו67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
לוויין של 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
כניסה למסלול ינואר - מאי 2014
גרם שמיים 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
תאריך נחיתה 12 בנובמבר 2014
משך המשימה 10 שנים, 9 חודשים ו־20 ימים חלפו
מידע טכני
משקל בשיגור 3,000 ק"ג
משקל מטע"ד 165 ק"ג + 100 ק"ג (נחתת)
כוח 850 ואט
אורך 2.8 מטרים
רוחב 2.1 מטרים
גובה 2 מטרים
תרשימי מסלולי רוזטה

רוזטה היא גשושית מחקר ששוגרה ב-2 במרץ 2004 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית, כשמטרתה להנחית נחתת מחקר על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו. מטרה זו הושלמה ב-12 בנובמבר 2014, כאשר הנחתת של רוזטה, פיליי, נחתה על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו.

שיגור הרוזטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במרץ 2004 שוגרה הגשושית באמצעות משגר אריאן 5, ממנו נפרדה במסלול סביב כדור הארץ. משימתה ארכה כ-10 שנים, עד ששיגרה את הנחתת, פיליי, אל ליבתו הקפואה של השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו (67P/Churyumov–Gerasimenko).

שיגורה של הרוזטה התעכב בשנה, כיוון שקורקעה אחרי שמשגר אריאן 5 התפוצץ לאחר שיגורו. בעקבות חקירת ההתפוצצות עברה המשימה שינויים, ואף יעדה המקורי של רוזטה, השביט וירטנן, נזנח, בשל אובדן חלון השיגור.

הנחיתה על השביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוגוסט 2014 הפכה רוזטה לגשושית הראשונה שנכנסת למסלול סביב שביט. המצלמה שעל גבי הגשושית מיפתה את ליבתו של השביט במטרה לסייע למדענים לבחור מקום נחיתה מתאים. ב-12 בנובמבר 2014, לאחר מציאת מקום הנחיתה ההולם, שוחררה הנחתת פיליי ממרחק של קילומטר מהשביט. היא התקרבה לפני השטח של השביט במהירות של מטר לשנייה, והייתה אמורה לירות שלושה צלצלים, שיסייעו לה להיאחז בשביט. על המדענים מהמרכז האירופי לפעילות חלל בדרמשטט שבגרמניה הוטלה המשימה של הנחתת פיליי, שגודלה כגודלה של מכונת כביסה, על אזור הדומה בגודלו לשדה תעופה גדול.

ההנחתה של פיליי לא בוצעה כמתוכנן ורק לאחר שני נסיונות נחיתה בלתי מוצלחים, שלאחר כל אחד מהם התרוממה פיליי ונסתה לנחות שוב, נחתה לבסוף הנחתת במקום אחרת מזה שתוכננה לנחות עליו. במקום הנחיתה הסופי קבלה פיליי אור לזמן מועט בהרבה מזה שהייתה מקבלת לפי החישובים בנקודת הנחיתה המקורית, כתוצאה מכך, זמן צבירת האנרגיה מהשמש ירד באחוזים רבים. פחות משלושה ימים מרגע נחיתתה על השביט, איבדה פיליי את היכולת לפעול כתוצאה מהתרוקנות הסוללה. טרם הפסקת פעילותה הספיקו כל המכשירים של פיליי לבצע את משימתם כמתוכנן, ונתונים רבים נשלחו חזרה לכדור הארץ. כמעט כל המשימה של פיליי הושלמה. המדענים מקווים שעם התקרבות השביט לשמש תצבור פיליי מספיק אנרגיה ו"תתעורר" שוב.

המטרה - חקר השביטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה העיקרית של משימת החלל, שעלותה כ-850 מיליון דולרים, היא הניסיון הראשון מסוגו לביצוע נחיתה רכה על גרעינו של שביט. כך יתאפשר לערוך מחקר מקיף יותר של שביט משבוצע אי פעם.

המשימה מתאימה לקשר החזק בין סוכנות החלל האירופאית (ESA) וחקר השביטים, קשר שהחל להתפתח, כאשר הגשושית ג'וטו צילמה תמונות תקריב של ליבתו של השביט היילי ב-1986. הנחתת תחקור את החומרים מהם עשוי השביט. מעריכים שחומרים אלה נשארו כמו שהם פחות או יותר מאז היווצרות מערכת השמש.

אחד מיוזמי הפרויקט הוא פרופ' עקיבא בר-נון מאוניברסיטת תל אביב שאמר:

Cquote2.svg

פרויקט רוזטה הינו חוד החנית של מחקר השביטים, שנקודות השיא שלו עד עתה היו התקרבותה החטופה של הגשושית "ג'וטו" לגרעינו של השביט היילי בשנת 1986, התקרבותה החטופה של גשושית "אבק הכוכבים" (Stardust) לגרעינו של שביט וילד-2 בשנת 2003 צילום פניו והחזרת אבק ממנו לאנליזה במעבדות על פני הארץ, ועתה שהייה של רוזטה חדשים רבים ליד גרעינו של שביט צ'וריומוב-גרסימנקו, נחיתה על פניו וחקירת מבנהו והרכבו. שביטים- אלו הגופים הפרימיטיביים ביותר במערכת השמש, שלא השתנו מאז יצירתה לפני 4.5 מיליארד שנים. כיום יש עדויות ברורות (חלקן החשוב ביותר ממעבדת הסימולציה של שביטים באוניברסיטת תל אביב) כי שביטים הביאו לכדור הארץ הרבה מאוד מן הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון והחמרים האורגניים שהובילו ליצירת החיים על פני הארץ.

Cquote3.svg

ציוני דרך בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרץ 2005 - מעבר ראשון בסמוך לכדור הארץ לצורך צבירת מהירות
  • 26 בפברואר 2007 - מעבר ליד מאדים
  • נובמבר 2007 - מעבר שני בסמוך לכדור הארץ
  • 5 בספטמבר 2008 - מעבר ליד האסטרואיד 2867 סטניס וצילומו. התמונות הגיעו לכדור הארץ ב-6 בספטמבר והראו שרשרת של 7 מכתשים, תוצאת פגיעה חוזרת של שברי מטאוריט או תוצאת נתזי פגיעת מטאוריט. בסך הכל נמנו על האסטרואיד 23 מכתשים מתוכם 2 גדולים
  • נובמבר 2009 - מעבר שלישי בסמוך לכדור הארץ
  • 10 ביולי 2010 - מעבר ליד האסטרואיד 21 לוטטיה
  • מאי 2011 - ינואר 2014 - שיוט בחלל בהמתנה למפגש עם השביט
  • יוני 2011 - הגשושית הגיעה למרחק המרבי מהשמש, כ-800 מיליון ק"מ
  • 20 בינואר 2014 - שליחת פקודת התעוררות לגשושית לאחר 31 חודשי תרדמה.‏[1][2][3] הפקודה התקבלה בהצלחה
  • ינואר - מאי 2014 - התקרבות לשביט צ'וריומוב-גרסימנקו
  • 6 באוגוסט 2014 - כניסה למסלול סביב השביט צ'וריומוב-גרסימנקו
  • אוגוסט 2014 - מיפוי השביט ואפיונו
  • 12 בנובמבר 2014 - הנחתת נחתת על השביט
  • נובמבר 2014 - דצמבר 2015 - ליווי השביט במסלולו סביב השמש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ynet, להעיר את רוזטה, ולגלות את סודות היקום, באתר ynet‏, 18 בינואר 2014
  2. ^ יואב לנדסמן, ‏עוּרי, רוזטה!, באתר "הידען", 20 בינואר 2014
  3. ^ אבי בליזובסקי, ‏רוזטה התעוררה והתקשרה הביתה, באתר "הידען", 20 בינואר 2014