רוזטה (גשושית)
| רוזטה (Rosetta) | |
|---|---|
מודל של הגשושית רוזטה והנחתת פילה |
|
| מידע כללי | |
| סוכנות חלל | איס"א |
| תאריך שיגור | 2 במרץ 2004 |
| משגר | אריאן 5 |
| זיהוי NSSDC | 2004-006A |
| אתר אינטרנט | אתר המשימה |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת ונחתת |
| ביצוע יעף על | כדור הארץ, מאדים, 2867 Šteins, 21 Lutetia ו-67P/Churyumov–Gerasimenko |
| לוויין של | 67P/Churyumov–Gerasimenko |
| כניסה למסלול | ינואר - מאי 2014 |
| גרם שמיים | 67P/Churyumov–Gerasimenko |
| תאריך נחיתה | נובמבר 2014 |
| משך המשימה | אמצע 2014 - דצמבר 2015 |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 3,000 ק"ג |
| משקל מטע"ד | 165 ק"ג + 100 ק"ג (נחתת) |
רוזטה היא גשושית מחקר ששוגרה ב-2 במרץ 2004 מבסיס החלל האירופי קורו שבגויאנה הצרפתית, ומטרתה להנחית נחתת מחקר על השביט צ'ריומוב-גרסימנקו.
תוכן עניינים |
שיגור הרוזטה [עריכה]
הגשושית שוגרה באמצעות טיל אריאן 5, ממנו נפרדה לאחר שהגיעה למסלול סביב כדור הארץ. משימתה תארך כ-12 שנים, עד שתשגר את הנחתת "פילה" (פ' רפויה, Philae) אל ליבתו הקפואה של השביט צ'ריומוב-גרסימנקו (Churyumov-Gerasimenko).
שיגורה של הרוזטה התעכב בשנה, כיוון שקורקעה אחרי שטיל אריאן-5 התפוצץ לאחר שיגורו. בעקבות חקירת ההתפוצצות עברה המשימה שינויים, ואף יעדה המקורי של רוזטה, השביט וירטנן, נזנח, בשל אובדן חלון השיגור.
בקיץ 2014 צפויה רוזטה להיכנס למסלול סביב השביט ולהתחיל להתקרב אליו. המצלמה שעל גבי הגשושית תמפה את ליבתו של השביט במטרה לסייע למדענים לבחור מקום נחיתה מתאים. לאחר שימצא מקום נחיתה הולם, תשוחרר הנחתת פילה ממרחק של קילומטר מהשביט. בעודה מתקרבת לפני השטח של השביט במהירות של מטר לשנייה, תירה פילה שני צלצלים, שיסייעו לה להיאחז בשביט. על המדענים מוטלת המשימה של הנחתת פילה, שגודלה כגודלה של מכונת כביסה, על אזור הדומה בגודלו לשדה תעופה גדול.
המטרה - חקר השביטים [עריכה]
מטרתה העיקרית של משימת החלל, שעלותה כ-850 מיליון דולרים, היא הנסיון הראשון מסוגו לביצוע נחיתה רכה על גרעינו של שביט. כך יתאפשר לערוך מחקר מקיף יותר של שביט משבוצע אי פעם.
המשימה מתאימה לקשר החזק בין סוכנות החלל האירופית (ESA) וחקר השביטים, קשר שהחל להתפתח, כאשר הגשושית ג'יוטו צילמה תמונות תקריב של ליבתו של השביט היילי ב-1986. הנחתת תחקור את החומרים מהם עשוי השביט. מעריכים שחומרים אלה נשארו כמו שהם פחות או יותר מאז היווצרות מערכת השמש.
אחד מיוזמי הפרויקט הוא פרופ' עקיבא בר-נון מאוניברסיטת תל אביב שאמר:
|
פרויקט רוזטה הינו חוד החנית של מחקר השביטים, שנקודות השיא שלו עד עתה היו התקרבותה החטופה של הגשושית "ג'יוטו" לגרעינו של השביט היילי בשנת 1986, התקרבותה החטופה של גשושית "אבק הכוכבים" (Stardust) לגרעינו של שביט וילד-2 בשנת 2003 צילום פניו והחזרת אבק ממנו לאנליזה במעבדות על פני הארץ, ועתה שהייה של רוזטה חדשים רבים ליד גרעינו של שביט צ'רמוייב-גרסימנקו, נחיתה על פניו וחקירת מבנהו והרכבו. שביטים- אלו הגופים הפרימיטיביים ביותר במערכת השמש, שלא השתנו מאז יצירתה לפני 4.5 מיליארד שנים. כיום יש עדויות ברורות (חלקן החשוב ביותר ממעבדת הסימולציה של שביטים באוניברסיטת תל אביב) כי שביטים הביאו לכדור הארץ הרבה מאוד מן הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון והחמרים האורגניים שהובילו ליצירת החיים על פני הארץ. |
||
ציוני דרך בתוכנית [עריכה]
- מרץ 2005 - מעבר ראשון בסמוך לכדור הארץ לצורך צבירת מהירות
- 26 בפברואר 2007 - מעבר ליד מאדים
- נובמבר 2007 - מעבר שני בסמוך לכדור הארץ
- 5 בספטמבר 2008 - מעבר ליד האסטרואיד 2867 סטניס וצילומו. התמונות הגיעו לכדור הארץ ב-6 בספטמבר והראו שרשרת של 7 מכתשים, תוצאת פגיעה חוזרת של שברי מטאוריט או תוצאת נתזי פגיעת מטאוריט. בסך הכל נמנו על האסטרואיד 23 מכתשים מתוכם 2 גדולים
- 17 בדצמבר 2008 - הגשושית הגיעה למרחק המרבי מהשמש, כ-2.26 יחידות אסטרונומיות, או כ-338.1 מיליון ק"מ
- נובמבר 2009 - מעבר שלישי בסמוך לכדור הארץ
- 10 ביולי 2010 - מעבר ליד האסטרואיד 21 לוטטיה
- מאי 2011 - ינואר 2014 - שיוט בחלל בהמתנה למפגש עם השביט
- ינואר - מאי 2014 - התקרבות לשביט צ'ריומוב-גרסימנקו
- אוגוסט 2014 - מיפוי השביט ואפיונו
- נובמבר 2014 - הנחתת נחתת על השביט
- נובמבר 2014 - דצמבר 2015 - ליווי השביט במסלולו סביב השמש
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- רוזטה באתר סוכנות החלל האירופית
- פרויקט הרוזטה באתר ynet
- ריכוז הידיעות אודות רוזטה, באתר הידען