רוזנה ארקט
רוזנה לאורן ארקט (באנגלית: Rosanna Lauren Arquette; נולדה ב-10 באוגוסט 1959) היא שחקנית יהודיה אמריקאית מועמדת פרס האמי ופרס גלובוס הזהב.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה[עריכה]
ארקט נולדה בניו יורק לזוג שחקני קולנוע, בנדה אוליבייה ולואיס ארקט. היא נכדתו של הקומיקאי קליף ארקט. אמה של ארקט הייתה יהודייה, בת למשפחה ניצולת השואה מפולין; אביה המיר את דתו לאסלאם. ארקט היא אחותם הגדולה של פטרישיה, דייויד, אלכסיס וריצ'מונד, כולם עוסקים בתחום המשחק.
בהיותה ילדה עברה עם משפחתה לשיקגו, שם אביה ניהל תיאטרון מקומי במשך מספר שנים. כשהגיעה לגיל 12 עברה עם משפחתה פעם נוספת, הפעם לקומונה באזור וירג'יניה. ארקט לא הצליחה בלימודיה ונשרה מבית הספר בגיל מוקדם. בגיל 15 עזבה ארקט את ביתה יחד עם שלוש מחברותיה, תפסה טרמפים מזדמנים לכל אורך ארצות הברית עד שהגיעה לסן פרנסיסקו, שם עבדה בירידי תיאטרון.
הופעתה המקצוענית הראשונה הייתה במחזה המוזיקלי "מטמורפוזות" מאת אובידיוס.
קריירת משחק[עריכה]
ארקט החלה את דרכה בתחום המשחק בהופעות בסדרות טלוויזיה כגון "ג'יימס ב 15" ו"הסוד האפל של בית הקציר", בו קיבלה תפקיד קבוע ראשון בקאסט מקצועי.
תפקידה הראשון בקולנוע היה בסרט "מהומה בהוליווד", סאטירה מרושעת על הוליווד ועל תעשיית הקולנוע האמריקאית בכלל. תפקידיה הבאים היו בסרטים "שירת התליין", עליו הייתה מועמדת לפרס האמי; ו"מותק זו את", בו הופיעה לראשונה בתפקיד ראשי.
ב1985, הופיחעה במערבון "סילברדו", וכן בקומדיה הסוריאליסטית של מרטין סקורסזה "שגעון של לילה", בה הופיעה בתור מרסי פרנקלין, נערה יפה שמסחררת את ראשו של גיבור העלילה פול האקט; הופעתה בסרט זיכתה אותה במועמדות לפרס באפט"א.
בקומדיית הנעורים "סוזן סוזן"גילמה את רוברטה גלאס, עקרת בית משועממת העוקבת אחר מודעות מפגש בעיתון, ומתוך סקרנות מגיעה לפגישה של סוזן (מדונה) עם חברה ג'ים דרך מודעה בעיתון, מתחזה שלא מרצונה לסוזן ונרדפת על ידי המאפיה. ההופעה של ארקט בסרט זה העניקה לה את פרס באפט"א ומועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט קומי/מוזיקלי.
ב-1988 הופיעה בתפקיד הנשי הראשי בסרטו של לוק בסון "הכחול הגדול" וגילמה סוכנת ביטוח אמריקאית בשם ג'ואנה בייקר. לאחר מכן הופיעה בסרט האקשן "אין לאן לברוח", בקומדיה "יוצאים לדוג" שנכשלה בקופות, ובדרמה האירוטית של דייוויד קרוננברג "קראש" על פי ספרו של ג'יימס גראהם באלארד. כן הופיעה במותחן הפשע "ספרות זולה", סרט קאלט של קוונטין טרנטינו, בו גילמה את ג'ודי אשתו המסוממת של סוחר הסמים לאנס, חברו של וינסנט וגה (ג'ון טרבולטה) אשר מסתבך בעל כורחו במהלך הסרט. הופעה נוספת של ארקט הייתה בדרמה העצמאית של וינסנט גאלו "באפלו 66".
בשנת 2000 השתתפה בקומדיית הפשע "ללכת על הכול" בתור סופי אוזרנסקי, אשתו המאוסה של רופא השיניים המגושם ד"ר אוז (מת'יו פרי); סופי דורשת מבעלה שילשין על השכן החדש ג'ימי "הצבעוני" טודסקי (ברוס ויליס) בתמורה לגירושים ממנה, ובמקביל שוכרת רוצח שכיר בתקווה שיתנקש בבעלה וישאיר אותה עם הירושה.
ארקט הופיעה בחמישה פרקים בסדרת הדרמה "ישנן בנות", ושיחקה בתפקיד משני נרחב יותר בסדרה "מה עובר על בריאן".
ארקט עסקה גם בבימוי, וביימה בשנת 2002 את הסרט הדוקומנטרי "מחפשת את דברה וינגר", אודות סיפור הצלחתה של שחקנית הקולנוע דברה וינגר.
חיים אישיים[עריכה]
ארקט נישאה שלוש פעמים: לאנתוני גארסו, למלחין ג'יימס ניוטון הווארד ולמסעדן ג'ון סיידל. לארקט ולסיידל נולדה בת אחת, הזוג התגרש לאחר שש שנות נישואים. ניהלה מערכות יחסים מתוקשרות עם המוזיקאים פיטר גבריאל וסולן להקת "טוטו" סטיב פוראקרו, שאף הקדיש לה שיר שנקרא על שמה, "רוזנה".
אמה של ארקט נפטרה בשנת 1997 ממחלת סרטן השד. בעקבות הטרגדיה, עסקה ארקט בהעלאת המודעות למחלה והנסיונות להתמודד עימה בקרב הציבור, ביחד עם אחותה פטרישיה.
פילמוגרפיה נבחרת[עריכה]
- עוד גראפיטי אמריקאי (1979)
- מהומה בהוליווד (1981)
- שירת התליין (1982)
- מותק זו את (1983)
- הטייס (1985)
- סוזן סוזן (1985)
- סילברדו (1985)
- שגעון של לילה (1985)
- 8 דרכים למות (1986)
- לא פראיירית של אף אחד (1986)
- הכחול הגדול (1988)
- סיפורי ניו יורק (1989)
- קשת שחורה (1989)
- טיסת הפולש (1991)
- בן כוכב השחר (1991)
- אין לאן לברוח (1993)
- ספרות זולה (1994)
- קראש (1996)
- יוצאים לדוג (1997)
- שקרן (1997)
- באפלו 66 (1998)
- ללכת על הכול (2000)
- הדברים שמאחורי השמש (2001)
- עצה טובה (2001)
- משוגעים לאהבה (2005)
- ילדים באמריקה (2005)
- הקרב על הכוכב (2007)
- אמריקן פאי 7:ספר האהבה (2009)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רוזנה ארקט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)