רוח צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פתיחת פנקס "רוח צה"ל" המחולק לחיילי צה"ל

"רוח צה"ל" הוא הקוד האתי של צה"ל, המהווה בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים במסגרת צה"ל.

בראש הוועדה לניסוח הקוד בשנת 1994 עמד האלוף יורם יאיר, מפקד אגף כח אדם, במטה הכללי וכן השתתף בה פרופ' אסא כשר, שמופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2000 החליט המטה הכללי להכניס שינויים ברוח צה"ל ומינה ועדה נוספת לעסוק בכך. את פרופ' כשר החליפו הפרופסורים אבי שגיא, דני סטטמן, שאול סמילנסקי ומשה הלברטל, שלושה מומחים לפילוסופיה של המוסר ושלושתם דתיים. לצדם של אנשי הרוח היו חברים בוועדה קצינים ובכללם: אלוף אלעזר שטרן, אלוף ישי בר ואל"מ יעקב קסטל. המטה הכללי אישר את רוח צהל החדש והמסמך המופיע היום כרוח צה"ל אינו המסמך הראשוני שחיברו האלוף יורם יאיר והפרופ' כשר. ‏[1]

בעבר, כל חייל שהתגייס קיבל עותק של רוח צה"ל בתוך פנקס החוגר. כיום המנהג הופסק, אך לרוב פנקס "רוח צה"ל" מחולק לחיילים בעת הרצאה בנושא זה בזמן הטירונות.

מבנה המסמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמך "רוח צה"ל" בנוי מארבעה חלקים:

  • מבוא: המבוא מגדיר את הייעוד ואת המשימה של הצבא בתוך החברה הישראלית-דמוקרטית, את המחויבות הבסיסית של הצבא ושל חייליו למדינה, ואת המסגרת שבתוכה מתממשת מחויבות זו.
  • הגדרה ומקורות: סעיף המסביר את אופי המסמך ומציג את מקורותיו. ההגדרה קובעת את מהות המסמך ואת תפקידו.
  • ערכי היסוד: ערכי היסוד הם הערכים הבסיסיים בצה"ל, המהווים את מקור הצמיחה וההשראה ליתר הערכים במסמך. ערכי היסוד, שהם התשתית וגם המסגרת לרשימת הערכים, מספקים לכידות והגיון לרשימה זו.
  • רשימת הערכים: עשרת הערכים, הנגזרים מערכי היסוד ומאפיינים את ההתנהגות הרצויה בכל עת של כל חייל המשרת בצה"ל. חלק מהערכים כמו חיי האדם או טוהר הנשק מבטאים אידאלים מוסריים. אחרים, כגון מקצועיות או משמעת, קשורים באופיו של הארגון הצבאי, ונועדו לסייע לו לתפקד במיטבו לצורך השגת מטרותיו.

מקורות המסמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות במסמך המקורי

על פי המסמך, "תעודת הזהות הערכית" של צה"ל נבנית מהמקורות הבאים (סדר המקורות אינו מעיד בהכרח על דירוג חשיבותם):

  1. מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו. מסורת זו משקפת ערכים כמו דבקות במשימה, דוגמה אישית, מקצועיות, ואחוות לוחמים.
  2. מסורת מדינת ישראל על עקרונתיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה. מכאן נובעת גם זיקה בין "רוח צה"ל" למגילת העצמאות.
  3. מסורת העם היהודי לדורותיו, הכוללת, בין השאר, ערכים כדוגמת אהבת הזולת, הכרה בכבוד הבריות, שמירה על צלם האלהים שבאדם, אהבת העם והארץ, ואמונה בקדושת החיים.
  4. ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו. ערכים אלו חלים על כל אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין, מעצם היותו אדם. עם הערכים האוניברסליים נמנים גם החופש, השוויון וקדושת חיי האדם.

ערכי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

הגנת המדינה, אזרחיה ותושביה - מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה.

Cquote3.svg
– מסמך "רוח צה"ל"

ערכי היסוד הם ערכי המסגרת של המסמך "רוח צה"ל", ומהווים תשתית לרשימת הערכים שבהמשכו.

שלושת ערכי היסוד הם:

  1. "הגנת המדינה, אזרחיה ותושביה" משקף את מטרותיו הבסיסיות של ארגון צבאי.
  2. "אהבת המולדת ונאמנות למדינה" מוסיף נדבך רגשי, של מחויבות תושבי המדינה לארצם.
  3. "כבוד האדם" מטיל מגבלות מוסריות על פעילויות הצבא, ומשקף ערכים נוספים הקשורים לכבוד האדם, כגון חיי אדם, טוהר הנשק ורעות.

רשימת הערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכים מהמסמך המקורי

רשימת הערכים ב"רוח צה"ל" כוללת עשרה ערכים, הנגזרים מערכי היסוד, ומאפיינים את ההתנהגות הרצויה בכל עת של כל חייל המשרת בצה"ל.

רשימת הערכים מסודרת על פי סדר האלפבית, כאשר ישנו יוצא אחד מן הכלל המוצב בראש הרשימה, והוא הערך "דבקות במשימה וחתירה לניצחון". סידור הערכים על פי האלפבית בא להדגיש כי אין הבדל בין הערכים, וכי השאיפה לקיימם שווה לחלוטין. רק עקרון ה"דבקות במשימה וחתירה לניצחון" גובר על כל שאר הערכים, ואמור להיות בראש מעייניהם של חיילי צה"ל, או במילים אחרות: "ראשון בין שווים"‏‏[2].

עשרת הערכים הם:

  1. דבקות במשימה וחתירה לניצחון. ערך זה מופיע ראשון כדי להדגיש את מרכזיותו[2].
  2. אחריות. האחריות נובעת מתחושה של שותפות, ונוגעת לכל שלבי הפעולה: יוזמה בהכנה ובביצוע, ואחריות על תוצאות הפעולה.
  3. אמינות. חייל מחויב לומר כל העת את האמת, וניתן לסמוך עליו בביצוע המשימות ולתת בו אמון כי יבצע אותן כמצופה.
  4. דוגמה אישית.
  5. חיי אדם. על פי ערך זה, בזמן לחימה יש לשאוף לצמצם את הסיכון והפגיעה בחיי אדם, אך לא במידה כזו שתפגע באופן משמעותי בערך ה"דבקות במשימה וחתירה לניצחון".
  6. טוהר הנשק.
  7. מקצועיות.
  8. משמעת. על פי ערך זה, חייל צה"ל נדרש לציות מלא מצד הוראות מפקדיו לצורך ביצוע המשימות, אלא אם כן מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל.
  9. רעות.
  10. שליחות. על פי המסמך, ראוי שחיילי צה"ל יבצעו את שירותם מתוך תחושה של ייעוד, מחויבות וייצוגיות.

הדיון הציבורי ב"רוח צה"ל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך במסמך ערכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמך ערכי אמור להיות מוכר ומובן לכל. הוא מסייע לחינוך, לדיון ולבקרה, נותן כלים להתמודדות עם דילמות, ומהווה ציר התייחסות קובע ויציב לתהליכים המתרחשים בשלבי ההתפתחות הערכית. מסמך "רוח צה"ל" אינו מכיל ערכים חדשים, אלא ממסד ערכים ונורמות צה"ליים הראויים שיתקיימו, ומהוה כלי שבאמצעותו יבואו לידי ביטוי באופן מדויק יותר.

לפי תפיסת כותבי המסמך, חיילים ומפקדים בצה"ל, המתמודדים עם מצבים קשים ומורכבים, זקוקים לעתים למסמך הכולל את הערכים והנורמות שיכוונו את מעשיהם, ויסייעו בידם להתמודד עם קונפליקטים ערכיים, דילמות ושאלות מורכבות במיוחד.

לעומת זאת, בביקורתה על הקוד האתי, טוענת ענת מטר שאין צורך אמיתי במסמך ערכי, כי מסמך כזה מנסה "למסד את מה שמחוץ לחוק" ולהפוך אותו ל"מערכת סדורה של חוקי-על... אותם יש לנסח ולתמצת בלשון ספק-תוכנית ספק-ריקה." לטענתה, עצם הניסוח של הקוד האתי מבזה את ערכי המוסר שבו: "הערכים עצמם מנוסחים כצרור קלישאות חלולות, משום שרק כך מתאפשר יישומם באופן הרצוי."

מעמדו המשפטי של "רוח צה"ל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק השיפוט הצבאי מפרט מהי המסגרת החוקית שבה פועלים חיילי צה"ל. "רוח צה"ל", לעומת זאת, איננו מסמך משפטי מחייב, אלא מסמך ערכי-חינוכי, שכפי שהוגדר במבוא שלו, מטרתו היא לעצב את התפיסה הערכית "אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של חיילי צה"ל". עם זאת, המסמך יכול לשמש כלי לפרשנות בבית דין צבאי. למשל, בפסק דין שניתן ב-27 במאי 2003, לגבי עבירות ביזה והתנהגות שאינה הולמת, נכתב בבית הדין הצבאי לערעורים פסק דין הנעזר במסמך "רוח צה"ל" כדי לקבוע עמדה משפטית:

Cquote2.svg

המסמך הידוע כ"רוח צה"ל" - המהווה על פי לשונו את תעודת הזהות הערכית של צה"ל, אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרת צה"ל - קובע את הרף הערכי המצופה - רף של מצוינות -הנדרש מחייל צה"ל. מסמך זה איננו בעל תוקף משפטי, ועל כן מבחינה משפטית, 'העובר' על הוראותיו איננו עבריין. לעומתו, חוק השיפוט הצבאי קובע את הרף המינימאלי הנדרש מחיילי צה"ל, אשר סטייה ממנו עולה כדי התנהגות עבריינית פלילית. המשיב הודה בכך שהפר את החוק, בעוברו עבירה של ביזה לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, ועל כך - ורק על העבירות שעבר על פי החוק - הורשע בדין ונגזר דינו.

Cquote3.svg
– ע03/ /62 עמ' 9

סטיות מהקוד האתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בטרם נכתב המסמך "רוח צה"ל" היו נהוגים בצה"ל ערכי הדבקות במשימה, טוהר הנשק, וערכים רבים נוספים. עם זאת, כבר במלחמת העצמאות נרשמו מקרים של סטייה מהקוד האתי, ובספר "שיח לוחמים" שיצא לאחר מלחמת ששת הימים הובאו עדויות למקרים שבהם מוסר הלחימה היה מוטל בספק.

הקוד האתי התקבל רשמית ב-1994, לאחר האינתיפאדה הראשונה, שבה התמודדו חיילי צה"ל עם מציאות מורכבת של לחימה בגופי טרור תוך חיכוך מתמיד עם אוכלוסייה אזרחית, ורבים טענו אז שמעשי צה"ל בשטח אינם תואמים את הקוד האתי. טענות אלה התגברו במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה.

הטענות העיקריות על התנהגות צה"ל בניגוד לקוד האתי הן:

  • התנהגות חיילי צה"ל במחסומים בשטחי יהודה ושומרון. ארגונים כמו "בצלם" ו"מחסום Watch" דיווחו פעמים רבות על מקרי התעללות והשפלה שאינם עומדים בהוראות הקוד באשר לשמירה על כבוד האדם‏.
  • נטען כי בעבר היה נהוג נוהל וידוא הריגה, וכי עדיין ישנם הנוהגים לפיו[3]. נטען כי נוהל "וידוא הריגה" אינו תואם את טוהר הנשק, משום שהוא מופעל כנגד לוחם פצוע וחסר אונים, שהריגתו אינה נחוצה. מנגד נטען, שיש לוודא הריגת מחבלים מפני שגם אחרי פציעתם הם מהווים סכנה לכוחות.
  • נוהל סיכול ממוקד אינו ממוקד כפי שיכול היה להיות‏‏[4]. הנוהל אינו מתייחס רק ל"פצצות מתקתקות" אלא גם כאמצעי ענישה למי שביצע פיגועים בעבר. במקרה שזכה לפרסום רב הופעל הנוהל כנגד סלאח שחאדה, ממנהיגי הזרוע הצבאית של החמאס ברצועת עזה, ויחד עמו נהרגו 15 אזרחים חפים מפשע. נוהל זה סותר לכאורה את הקוד האתי בנוגע לטוהר הנשק ושמירה על חיי אדם, מכיוון שבמהלך סיכול ממוקד ישנו מספר רב של נפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית. פרופסור אסא כשר והאלוף עמוס ידלין חיברו מסמך בו הצדיקו את הסיכול הממוקד וטענו שהוא עומד בקוד האתי של צה"ל ובחוק הבינלאומי‏‏[5].
  • יש הרואים באירועים שהביאו למותו של שוטר מג"ב מדחת יוסף בשנת 2000 בקבר יוסף בשכם חריגה מערכים של רעות ודבקות במשימה[6].
  • בזמן מלחמת לבנון השנייה היו מקרים רבים בהם חיילי צה"ל חרפו נפשם לדעת למען ערכי רוח צה"ל[7], אך בד בבד הועלו טענות כנגד מפקדי הצבא על מתן פקודות סותרות, מחסור באימונים ובציוד לחימה ראוי, ופיקוד מרחוק על הלחימה באמצעות עזרים טכנולוגיים. יש הרואים בפעולות אלה הפרה של ערכי הדוגמה האישית, דבקות במשימה, רעות ושמירה על חיי אדם.

הקוד האתי ללוחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הבעיות שעלו בנוגע להתאמת הקוד למציאות של לוחמה בטרור, הקים צה"ל בשנת 2004 פורום של קצינים ואנשי מקצוע, בהשתתפותו של הפרופ' כשר, שניסח את "הקוד האתי ללוחמה בטרור"‏‏[8]. קוד זה ענה על חלק מהבעיות הנובעות מהתאמת הקוד האתי למציאות של לחימה בעצימות נמוכה נגד גורמי טרור, בתוך אוכלוסייה אזרחית.

הקוד כולל את 11 הערכים הבאים, הנלמדים כתוספת לערכי "רוח צה"ל":

  1. פעולה צבאית תתבצע אך ורק נגד מטרות צבאיות.
  2. השימוש בכח חייב להיות פרופורציונלי
  3. החיילים יוכלו רק להשתמש בכלי הנשק הצה"ליים.
  4. אסור לתקוף את מי שנכנע.
  5. רק מי שהוכשר לכך יורשה לחקור אסירים.
  6. על החיילים להתנהג בכבוד ובהתחשבות כלפי האוכלוסייה וכלפי העצורים.
  7. חיילים חייבים לתת שירותים רפואיים מתאימים, כאשר התנאים מאפשרים זאת, לעצמם ולאויב כאחד.
  8. ביזה היא לא חוקית באופן מוחלט.
  9. על החיילים לכבד את האתרים והחפצים הדתיים והתרבותיים.
  10. על החיילים להגן על כוחות העזרה הבינלאומיים, כולל את הרכוש שלהם והרכבים שלהם.
  11. על החיילים לדווח על כל הפרה של קוד זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס הראל"האהבה והנאמנות למולדת" ייכנסו לקוד האתי החדש של צה"ל, באתר הארץ, 16.09.2001
    אבירמה גולןאהבת מולדת בפקודה, באתר הארץ, 24.09.2001
  2. ^ 2.0 2.1 "הערך דבקות במשימה וחתירה לניצחון נמצא בראש הרשימה. ערך זה נתפס כראשון בין שווים על מנת להבליט את אופיו של צה"ל כגוף לוחם." - מתוך אתר האינטרנט של חיל החינוך והנוער.‏
  3. ^ ‏כך, לדוגמה, הואשם בשנת 2004 מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי שביצע וידוא הריגה בילדה איאן אל המס, והועמד בשל כך למשפט צבאי. לאחר כשנתיים זוכה הקצין, לאחר שהתברר כי פקודיו טפלו עליו את המעשה: סרן ר' יצא זכאי, באתר nrg מעריב, 15.11.2005. ‏
  4. ^ ‏ראו סיכול ממוקד#הוויכוח סביב השימוש בסיכול ממוקד
  5. ^ את ‏טיעוני צה"ל בזכות הסיכולים הממוקדים ניתן לקרוא במאמרים הבאים:
  6. ^ ‏ראו מדחת יוסף#בעקבות מותו
  7. ^ הרמטכ"ל: "לוחמי צה"ל הוכיחו במלחמת לבנון השנייה ומוכיחים בכל יום את עוז רוחם", מתוך אתר דובר צה"ל, 2/2/2007
  8. ^ ‏חנן גרינברג, צה"ל מציג: הקוד האתי החדש ללחימה בטרור, באתר ynet‏, 9/2/2004‏