רומאג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רומאג'י (יפנית: ローマ字, אנגלית: rōmaji) הוא שמה היפני לשיטת תעתיק של השפה היפנית לכתב לטיני. הרומאג'י כמעט אינו משמש בכתיבה יומיומית של יפנית, מלבד קיצורים למיניהם (לדוגמה - CDを買います - אני קונה תקליטור) וביאור של שמות לועזיים.

באנגלית, משמשת צורת כתיבה זו לכתיבת מילים שנכתבות בדרך כלל בקאטאקאנה, היראגאנה או קאנג'י, על מנת לבאר את המילה לאנשים שאינם קוראים יפנית, כגון מבקרים, לשם כתיבת שמות במסמכים בינלאומיים שאינם ביפנית ולתמיכה בזרים הלומדים יפנית.

ישנן מספר שיטות של רומאג'י. שלוש העיקריות הן הפבורן (Hepburn), קונריי-שיקי (Kunrei-Shiki, ISO 3602) וניפון-שיקי (Nippon-Shiki, ISO 3602 Strict).

מקורו של הרומאג'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעתיק הלטיני הקדום ביותר של היפנית מבוסס על השפה הפורטוגזית ועל האלפבית שלה, ופותח באמצע המאה ה-16 על ידי יפני בשם אנג'ירו או יאג'ירו (Yajiro) שהמיר את דתו לנצרות קתולית בעקבות מפגש עם המיסיונר הישועי פרנסיסקו חאווייר, וליווה אותו במסעו ליפן. בשיטה זו השתמשו הישועים לשם הדפסת כתבי קודש קתוליים, על מנת שהמטיפים יוכלו ללמד את מאמיניהם מבלי לדעת את השפה היפנית. הספר הטוב ביותר לחקר היפנית המודרנית המוקדמת ולניסיונות התעתוק הראשונים הוא ה-Nippo Jisho, מילון יפני-פורטוגזי שנכתב ב-1603.

השימוש המודרני ברומאג'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משתמשים ברומאג'י כדי ללמד יפנית (בעיקר בהתחלה).

שיטות רומאג'י אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלאות רומאג'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]