רומיאו וג'ולייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומיאו וג'ולייט
William shakespeares romeo and juliet movie poster.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: William Shakespeare's Romeo + Juliet
מבוסס על: "רומאו ויוליה" מאת ויליאם שייקספיר
בימוי: באז לורמן
הפקה: באז לורמן
גבריאלה מרטינלי
תסריט: קרייג פירס
באז לורמן
עריכה: ג'יל בילקוק
שחקנים ראשיים: לאונרדו דיקפריו
קלייר דיינס
בריאן דנהי
ג'ון לגוויזאמו
פיט פוסלתווייט
פול סורבינו
דיאן ונורה
מוזיקה: נלה הופר
מריוס דה וריס
קרייג ארמסטרונג
צילום: דונלד מ. מק'אלפין
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 1 בנובמבר 1996
משך הקרנה: 120 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $14,500,000
הכנסות: $147,554,999
פרסים: זוכה פרס באפט"א
מועמד לפרס אוסקר
מועמד לפרס סטורן
דף הסרט ב-IMDb

רומיאו וג'ולייט (במקור: William Shakespeare's Romeo + Juliet או בקיצור: Romeo + Juliet) הוא עיבוד קולנועי של הטרגדיה הרומנטית של ויליאם שייקספיר - "רומאו ויוליה". את סרט זה משנת 1996 ביים באז לורמן ומככבים בו לאונרדו דיקפריו וקלייר דיינס כרומיאו וג'ולייט. עוד משתתפים: בריאן דנהי, ג'ון לגוויזאמו, פיט פוסלתווייט, פול סורבינו ודיאן ונורה. בישראל הופץ הסרט בשם "רומיאו וג'ולייט", אך גם בשם "רומיאו ויוליה"‏[1].

הסרט הינו גרסה מודרנית מקוצרת של המחזה "רומאו ויוליה" מאת ויליאם שייקספיר. בעוד שהסרט שומר על הדיאלוג השייקספירי המקורי, בתי משפחות מונטגיו וקפולט מיוצגים על ידי אימפריות עסקיות. את החרבות מחליפים אקדחים.

חלק מהשמות שונו אף הם. לורד וליידי מונטגיו ולורד וליידי קפולט קיבלו שמות פרטיים (בניגוד למחזה המקורי, שבו שמותיהם הפרטיים מעולם לא מוזכרים), והנסיך אסקלאוס הוחלף לקפטן פרינס. בנוסף, פרטי עלילה מסוימים שונו מעט, הבולט מכולם: יוליה מתעוררת בו בזמן שרומיאו שותה רעל, והשניים רואים זה את זה בחיים לזמן קצר, רגע לפני שרומיאו מת ויוליה מתאבדת.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר הבדיונית של ימינו "ורונה ביץ'", בני משפחת קפולט ובני משפחת מונטגיו הם ארכי יריבים[2]. האיבה הקיימת בקרב הדור הישן - פולג'נסיו וגלוריה קפולט (פול סורבינו ודיאן ונורה), מצד אחד, וטד וקרוליין מונטגיו (בריאן דנהי וכריסטינה פיקלס), מצד שני - מורגשת היטב בקרב יתר בני משפחותיהם, הצעירים. כאוס נוצר בעיר, כתוצאה מחילופי אש בין הבנים של משפחת מונטגיו, בראשותו של בנווליו (דאש מיהוק), בן דודו של רומיאו (לאונרדו דיקפריו), לבין בני קפולט בראשות טיבלט (ג'ון לגוויזאמו), בן-דודה של ג'ולייט (קלייר דיינס). מפכ"ל המשטרה, קפטן פרינס (ונדי קורטיס-הול), מזהיר את המשפחות כי אם התנהגות שכזו תימשך - הם ישלמו על הפרת השלום בחייהם.

דייב פאריס (פול ראד), בנו של המושל ו"רווק השנה", נפגש עם פולג'נסיו, שכן ברצונו להינשא לבתו - ג'ולייט, למרות שפולג'נסיו מאמין כי היא צעירה מדי מכדי להינשא לו. עם זאת, הוא מזמין את פאריס למסיבה שהוא עורך. גלוריה, ללא הצלחה, מנסה לשכנע את ג'ולייט לקבל את הצעת הנישואין של פאריס.

בני מונטגיו נפגשים עם חברם מרקוציו (הארולד פרינו ג'וניור), אשר ברשותו הזמנות למסיבה שנערכת בבית משפחת קפולט. רומיאו לוקחת גלולת אקסטזי שמרקוציו נותן לו והם ממשיכים יחד לאחוזת קפולט. ההשפעה של הגלולה, בשילוב המסיבה, מכריעות את רומיאו, אשר הולך לשירותים. בעודו מתפעל מאקווריום דגים המקשט את המקום, הוא רואה את ג'ולייט. טיבלט מבחין ברומיאו, ונשבע להרוג אותו, על שפלש למסיבה שבבית קפולט, אך פולג'נסיו עוצר אותו.

רומיאו וג'ולייט מתגנבים אל תוך מעלית, ומתנשקים. האומנת של ג'ולייט (מרים מרגוליס) מבחינה בהם, כאשר דלתות המעלית נפתחות. ג'ולייט מבריחה את רומיאו מן המקום. רומיאו וג'ולייט מבינים כי הוא בן למשפחת מונטגיו וכי היא בת למשפחת קפולט - שתי משפחות יריבות. מרקוציו מסייע לרומיאו לעזוב את המסיבה מבלי שייתפסו, אולי לאחר סיומה של המסיבה - רומיאו מתגנב בחזרה אל האחוזה של בית משפחת קפולט, ומתחבא מתחת למרפסת של ג'ולייט.

בעוד ג'ולייט מצהירה על אהבתה לרומיאו, על אף היותו בן למשפחת מונטגיו, רומיאו מתנגב מאחוריה ומפתיע אותה. ג'ולייט מזועזעת כי הוא סיכן את חייו, אך רומיאו אומר לה שלא אכפת לו אם ייתפס. ג'ולייט, אשר נאלצת לעזוב שכן האומנת מחפשת אחריה, אומרת לרומיאו כי אם ביום המחרת ישלח לה הודעה - היא תהיה שלו. רומיאו מבקר את האב לורנס (פיט פוסלתווייט), ואומר לו כי הוא רוצה להתחתן עם ג'ולייט. לורנס מסכים, וביום המחרת רומיאו מודיע על כך לג'ולייט באמצעות האומנת שלה, ושני האוהבים נישאים זה לזו - בסתר.

טיבלט מתעמת עם מרקוציו, בו-בזמן שרומיאו מגיע למקום עם תום חתונתו הסודית. רומיאו מנסה להרגיע את הרוחות ולעשות שלום, אולם טיבלט תוקף אותו. לאחר שרומיאו מסרב להילחם בו, מרקוציו מתערב, תוקף את טיבלט בעצמו, שולף את אקדחו ומתכוון לירות - אך רומיאו עוצר אותו. טיבלט תופס בידו שבר זכוכית, ומשסף באמצעותו את ביטנו של מרקוציו, אשר נופל ומת, לא לפני שהוא מספיק להטיל קללה על שני הבתים. טיבלט בורח מן המקום, אולם רומיאו יוצא בעקבותיו, רודף אחריו והורג אותו.

הנסיך מגרש את רומיאו מהעיר. רומיאו, מתחבא בביתו של האב לורנס, טוען שהוא מעדיף למות מאשר להיות מגורש. האחות מספרת לרומיאו כי ג'ולייט מחכה לו. באחוזת משפחת קפולט - ג'ולייט מתפללת, מזועזעת מאירועי היום. כאשר רומיאו מטפס על מרפסת חלונה, היא מנשקת אותו, והשניים מקיימים יחסי מין. פולג'נסיו מחליט כי ג'ולייט תתחתן עם פאריס.

בבוקר המחרת, רומיאו חומק מחדרה של ג'ולייט, בדיוק בזמן שבו אימה נכנסת לחדר, ומבשרת לה כי היא הובטחה לפאריס. ג'ולייט מסרבת להינשא לו, וכתגובה - אביה מאיים לזרוק אותה החוצה מן הבית. אימה והאומנת מנסות לשכנע את ג'ולייט, כי זה יהיה לטובתה אילו תינשא לפאריס. ג'ולייט נפגשת בסתר עם האב לורנס, מפצירה בו שיעזור לה ומאיימת כי תתאבד במידה ולא. הכומר מציע לה כי תזייף את מותה, תונח באחוזת הקבורה של בית משפחת קפולט ל-24 שעות, ותתעורר שם לאחר מכן. הודעה על כך תימסר לרומיאו, אשר יסתנן אל תוך בית הקבורה, ובכך שני האוהבים יתאחדו, ויוכלו לנסוע יחדיו למנטובה. הכומר מעניק לג'ולייט את הרעל הדרוש לה, על מנת להיראות כמתה במשך 24 שעות. לאחר שאימה מאחלת לה לילה טוב, ג'ולייט שותה את הרעל. למחרת בבוקר, היא נמצאת, מוכרזת כמתה ומונחת בבית הקבורה. בלתזר (ג'ס בראדפורד) מגלה כי ג'ולייט מתה וממהר עם הבשורה המרה אל רומיאו, אשר טרם קיבל את ההודעה מהאב לורנס, ובה תיאור התוכנית שנרקמה.

רומיאו שב לורונה, ומפציר ברוקח (מ. אמט וולש) כי ימכור לו רעל. האב לורנס מגלה כי רומיאו איננו יודע כי ג'ולייט עדיין בחיים. רומיאו נכנס לכנסייה שבה מונחת גופתה של ג'ולייט. רומיאו לוגם מן הרעל, בו בזמן שג'ולייט מתעוררת. השניים מתנשקים, ומיד לאחר מכן - רומיאו נופל מת מהרעל. ג'ולייט לוקחת לידיה את אקדחו של רומיאו, יורה לעצמה בראש ומתה במקום. לאחר זמן מה, מתגלות גופות שני האוהבים, זה בזרועות זו. הפתולוגים מוציאים את שתי הגופות מהמקום. קפטן פרינס מגנה את שתי המשפחות, אשר המלחמה ביניהן הובילה לטרגדיה כזו. שתי המשפחות מתאחדות ומכריזות על שלום.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

██ בית משפחת מונטגיו

██ בית משפחת קפולט

██ בית משפחת אסקלאוס

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
בריאן דנהי טד מונטגיו בעלה של קרוליין, אביו של רומיאו
כריסטינה פיקלס קרוליין מונטגיו אשתו של טד, אימו של רומיאו
לאונרדו דיקפריו רומיאו מונטגיו בנם של טד וקרוליין
דאש מיהוק בנווליו מונטגיו דודנו של רומיאו וחברו הטוב ביותר
ג'ס בראדפורד בלתזר מונטגיו משרת
זק אורת' גרגורי מונטגיו משרת
ג'יימי קנדי סמפסון מונטגיו משרת
פול סורבינו פלוג'נסיו קפולט בעלה של גלוריה, אביה של ג'ולייט
דיאן ונורה גלוריה קפולט אשתו של פלוג'נסיו , אימה של ג'ולייט
קלייר דיינס ג'ולייט קפולט ביתם של פלוג'נסיו וגלוריה
ג'ון לגוויזאמו טיבלט קפולט אחיינה של גלוריה, בן-דוד של ג'ולייט
וינסנט לרסקה אברה קפולט משרת
קרלוס מרטין מנזו אוטלורה פטרוציו קפולט משרת
מרים מרגוליס האומנת של ג'ולייט
הארולד פרינו ג'וניור מרקוציו אסקלאוס חבר קרוב של רומיאו
במחזה המקורי: קרוב-דם של קפטן פרינס
פיט פוסלתווייט האב לורנס כומר פרנציסקני, איש-סודו של רומיאו
פול ראד דייב פאריס מעוניין להינשא לג'ולייט
במחזה המקורי:קרוב-דם של קפטן פרינס
ונדי קורטיס-הול קפטן פרינס השליט של ורונה
מ. אמט וולש רוקח
קווינדון טרבר נער מקהלה
אדווינה מור קריינית חדשות

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים מסוימים של הסרט צולמו במיאמי, אך רובו צולם במקסיקו סיטי ובווראקרוס[3].

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטלי פורטמן (אז בת 15) נבחרה לתפקיד של ג'ולייט, אבל לאחר שהחלה ההפקה, סברו אנשי הצוות מעיון בחומר המצולם כי נראה מהם כאילו דיקפריו (אז בן 22) מנצל אותה מינית[4]. בסופו של דבר, הסכים לורמן כי פער הגילים בין שני השחקנים גדול מדי. הצילומים הופסקו עד אשר נמצאה שחקנית אחרת לתפקיד.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט גרף בקופות ברחבי העולם $147,554,998, לעומת תקציב של $14,500,000[5]. הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-1 בנובמבר 1996 ב-1,276 בתי קולנוע שונים ברחבי ארצות הברית וקנדה. בסוף השבוע הראשון לצאתו לאקרנים, גרף הסרט $11,100,000 ובכך זכה להיות הסרט המכניס ביותר בקופות באותו סוף שבוע. בסך הכול, הסרט הכניס סכום ברוטו של $46,300,000 בארצות הברית ובקנדה[6].

על פי האתר Rotten Tomatoes המרכז ביקורות קולנוע, מתוך 56 ביקורות על הסרט - 70% היו חיוביות‏[7]. יחד עם זאת, המבקר הידוע רוג'ר אברט מהשיקגו סאן-טיימס לא אהב את הסרט, העניק לו שני כוכבים בלבד וכתב: "הפקה זו הייתה רעיון גרוע ביותר... מעולם לא ראיתי דבר שאפילו מתקרב לברדק שגרסת הפאנק החדשה של רומאו ויוליה עושה מהטרגדיה השייקספירית". אברט כתב כי פיט פוסלתווייט ומרים מרגוליס היו "השחקנים היחידים בסרט שנראה שמרגישים לגמרי בבית", והוסיף: "במחווה גרנדיוזית אחת, שנידונה מראש לכישלון, הבמאי-תסריטאי באז לורמן עשה סרט אשר (א) ירתיע את חובבי כתביו של שייקספיר, ואשר (ב) ישעמם כל אדם שהגיע אל אולם הקולנוע, בשל ההבטחה למלחמות בין כנופיות בסגנון MTV‏"[8]. ג'יימס ברארדינלי, מבקר קולנוע המתחמה בעיבודים קולנועיים של מחזות שייקספיר, כתב כי "בסופו של דבר, לא משנה כמה חדשני ובלתי שגרתי הסרט, ההצלחה של עיבוד כלשהו של מחזרה שייקספירי נקבעת על ידי שני גורמים: יכולותיו של הבמאי ויכולותיהם של השחקנים. גרסה זו של רומיאו ויוליה מופקדת בידיים טובות, של לורמן, דיינס ודיקפריו הכישרוניים[9]".

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 זכו לאונרדו דיקפריו וקלייר דיינס בפרס השחקן והשחקנית האהובים ביותר (בהתאמה) בסרט רומנטי, שהוענק בטקס פרסי הבידור של בלוקבסטר[10]. באותה שנה זכתה דיינס בפרס הקולנוע של MTV בעבור השחקנית הטובה ביותר. דיקפריו זכה במועמדות בעבור השחקן הטוב ביותר, והשניים היו מועמדים יחדיו לפרס הנשיקה הטובה ביותר והזוג הקולנועי הטוב ביותר, בטקס של MTV‏[10]. בטקס פרסי באפט"א ה-51 זכה באז לורמן בפרס הבמאי הטוב ביותר. לורמן ומרי היילה זכו בפרס התסריט המעובד הטוב ביותר. נלה הופר זכתה בפרס המוזיקה הטובה ביותר. קתרין מרטין זכתה בפרס העיצוב הטוב ביותר. כמו כן, הסרט היה מועמד לפרסים על הצילום הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר והפסקול הטוב ביותר[10].

הסרט זכה במספר פרסים נוספים[10]. בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ה-47, שהתקיים בשנת 1997, זכה דיקפריו בפרס דב הכסף עבור השחקן הטוב ביותר, ולורמן זכה בפרס אלפרד באואר[11]. כמו כן, לורמן היה מועמד לפרס דב הזהב עבור הסרט הטוב ביותר[10]. בטקס האוסקר ה-69, קתרין מרטין ובריז'יט ברוך היו מועמדות לפרס אוסקר על העיצוב האמנותי הטוב ביותר[10].

שנה פרס קטגוריה תוצאה
1997 פרס אוסקר מטעם האקדמיה האמריקאית לקולנוע קתרין מרטין בריז'יט ברוך - העיצוב האמנותי הטוב ביותר מועמדות
1997 פרס סטורן עיצוב התלבושות הטוב ביותר מועמדות
1998 פרס באפט"א המוזיקה הטובה ביותר זכייה
1998 פרס באפט"א העיצוב הטוב ביותר זכייה
1998 פרס באפט"א התסריט המעובד הטוב ביותר זכייה
1998 פרס באפט"א הבמאי הטוב ביותר זכייה
1998 פרס באפט"א הצילום הטוב ביותר מועמדות
1998 פרס באפט"א הקול הטוב ביותר מועמדות
1998 פרס באפט"א העריכה הטובה ביותר מועמדות
1997 פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין באז לורמן - פרס אלפרד באואר עבור הבמאי הטוב ביותר זכייה
1997 פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין לאונרדו דיקפריו - פרס דב הכסף עבור השחקן הטוב ביותר זכייה
1997 פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין באז לורמן - פרס דב הזהב עבור הסרט הטוב ביותר מועמדות
1997 פרס הבידור של בלוקבסטר לאונרדו דיקפריו - השחקן האהוב ביותר זכייה
1997 פרס הקולנוע של MTV קלייר דיינס - השחקנית הטובה ביותר זכייה
1997 פרס הקולנוע של MTV לאונרדו דיקפריו - השחקן הטוב ביותר מועמדות
1997 פרס הקולנוע של MTV קלייר דיינס ולאונרדו דיקפריו - הנשיקה הטובה ביותר מועמדות
1997 פרס הקולנוע של MTV קלייר דיינס ולאונרדו דיקפריו - הצמד הקולנועי הטוב ביותר מועמדות
1997 פרס הקולנוע של MTV הסרט הטוב ביותר מועמדות
1997 פרס הקולנוע של MTV Garbage - שיר הנושא הטוב ביותר מועמדות

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Picto infobox music.png
Romeo + Juliet
פסקול מאת אמנים שונים
יצא לאור 29 באוקטובר 1996
סוגה פסקול
חברת תקליטים קפיטול רקורדס
רשימת השירים
מספר השיר שם השיר מבצע/ת
1 #1 Crush Garbage
2 Local God Everclear
3 Angel Gavin Friday
4 Pretty Piece of Flesh One Inch Punch
5 Kissing You (Love Theme from Romeo & Juliet) Des'ree
6 Whatever (I Had a Dream) Butthole Surfers
7 Lovefool The Cardigans
8 Young Hearts Run Free Kym Mazelle
9 Everybody's Free (To Feel Good) Quindon Tarver
10 To You I Bestow Mundy
11 Talk Show Host רדיוהד
12 Little Star Stina Nordenstam
13 You and Me Song The Wannadies

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רומיאו ויוליה, באתר "תרגומון"
  2. ^ Whitington, Paul (November 21 2007). "From stage to screen", Irish Independent. אוחזר ב־ 5 March 2012. 
  3. ^ Romeo + Juliet - Official Website, Production Notes.
  4. ^ James Ryan (February 25, 1996). "UP AND COMING: Natalie Portman; Natalie Portman (Not Her Real Name)", The New York Times. 
  5. ^ Romeo + Juliet (1996). Box Office Mojo. אוחזר ב־2011-09-22.
  6. ^ Romeo + Juliet (1996) - Weekend Box Office. Box Office Mojo. אוחזר ב־2007-10-14.
  7. ^ "Romeo + Juliet‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes
  8. ^ Roger Ebert (1996-11-01). :: rogerebert.com :: Reviews :: Romeo & Juliet. Chicago Sun-Times. אוחזר ב־2007-10-14.
  9. ^ Berardinelli, James (1996). Review: Romeo and Juliet (1996). ReelReviews.net. אוחזר ב־4 October 2010.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 http://www.imdb.com/title/tt0117509/awards Retrieved 2007-10-14
  11. ^ Berlinale: 1997 Prize Winners. berlinale.de. אוחזר ב־2012-01-12.