רומן מפתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רומן מפתח (בצרפתית: roman à clef) הוא מונח המציין סוגה של רומן או נובלה, שבה מתוארים אירועי חיים אמיתיים, מאחורי העמדת פנים של סיפור בדיוני.

ה"מפתח", שאינו מוצג בטקסט עצמו, הוא ההתאמה הקיימת בין האירועים, המאפיינים או הדמויות שביצירה הספרותית, לבין אלה הקיימים במציאות.

קיימות מספר סיבות שבעטיין יבחר המחבר בסוגת "רומן המפתח":

• סאטירה
• כתיבה על נושאים שנויים במחלוקת, סקנדל או מחדל, בלי רצון מצד המחבר לשים תווית ו"לקרוא לילד בשמו".
• הזדמנות מצד המחבר לתאר השתלשלות עניינים של מציאות קיימת, או שהייתה יכולה להתקיים, באופן שונה, שיעביר מסר או שיוביל את הקורא למוסר השכל.

רומן מפתח שעורר סערה בישראל עם פרסומו הוא ספרה של הדסה מור, "דרכים לוהטות", שבו תואר בפירוט רב רומן בין הגיבורה ובין איש צבא, האלוף הגידם "מתי יניב", בן דמותו של משה דיין.

יש המנסים לקרוא אחדים מסיפוריו של ש"י עגנון כאילו הם רומן מפתח, אך עגנון הכחיש זאת, בעת שהופיע בפני האקדמיה ללשון העברית:

	חס ושלום, שאני כותב רומאני מפתח. אם יש מיני בני אדם שמתייחסים על אנשי סיפורי - יתייחסו. ... שם שיש בני אדם, שמשלשלים ייחוסם לאנשי סיפורי, כך יש אנשים של שווא, שאוהביהם או שונאיהם רואים אותם, כאילו הם כתובים על ספרי. לסוף, לאחר שאומרים לו לאדם שכזה, ראיתי מה כתב עליך עגנון, הרי הוא רואה את עצמו לפי אותה הדמות שהיא כתובה על ספרי. כדי לא לעכב את המשא והמתן על המונחים שעומדים לדון בהם, אני מקצר ואומר, מימי לא נתכוונתי להעלות בסיפורי דמות שיכולים לומר עליה, לפלוני זה נתכוון המחבר, אלא ברית כרותה למספר אמיתי, שכל נפש שהוא עושה בסיפורו נפש חיה היא. אלא מתוך שיש מיני ידענים, שרואים את עצמם כאילו יודעים את הכל, כאילו אין כל דבר נעלם מהם, עשויים אנו לשמוע מהם על הנפש אשר עשינו בחרונו של עולם, כאילו הם מכירים אותם כבר קודם שעלתה במחשבתנו לתת להם חיים.
-- ששון סומך, ידידו הצעיר של שלונסקי, בעיתון הארץ