רומן רודנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רומן רודנקורוסית: Роман Андреевич Руденко;‏ 30 ביולי 190723 בינואר 1983, מוסקבה, ברית המועצות), היה משפטן סובייטי, אשר כיהן כתובע הסובייטי במשפטי נירנברג וראש התביעה הסובייטית בשנים 1953-1981.

רומן רודנקו נולד בכפר נוסובקה בקרבת צ'רניגוב (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה) למשפחת איכרים ענייה. לאחר סיום שבע שנות לימוד החל לעבוד. ב-1926 התקבל למפלגה הקומוניסטית. בהמלצת המפלגה נסע למוסקבה וב-1929 סיים לימודי משפטים בבית הספר למשפטים בעיר וחזר לצ'רניגוב. רודנקו החל לעבוד במנגנון התביעה המחוזית. במהלך המחצית השנייה של שנות ה-30, עמד רודנקו בראש התביעה בכמה מחוזות באוקראינה הסובייטית. במהלך הטיהורים הגדולים, היה רודנקו חבר בצוות מצומצם ("שלישייה") אשר קיבל סמכויות ענישה במחוז דונייצק.

בשנים 1940-1942, שהה רודנקו במוסקבה בהשתלמויות ואחר כך הועסק במנגנון התביעה הכללית בבירה הסובייטית. בשנים 1944-1953 עמד בראש התביעה באוקראינה.

ביוני 1945, כיהן רודנקו כתובע במשפט משתתפי המחתרת הפולנית שחבריה התנגדו להכללת פולין בתחום ההשפעה הסובייטית. בשנים 1945-1946, שהה רודנקו בגרמניה, עמד בראש המשלחת הסובייטית למשפטי נירנברג וכיהן בתפקיד התובע מטעם ברית המועצות.

ב-1953, לאחר פטירת יוסף סטלין, קודם לתפקיד ראש התביעה הכללית של ברית המועצות. בעת כהונתו בתפקיד, השתתף השתתף במשפטיהם של לברנטי בריה ומקורביו. החל מ-1956, נטל רודנקו חלק פעיל בתהליך מתן החנינות לקורבנות רדיפותיו של סטלין. ב-1960, כיהן כתובע מטעם המדינה במשפטו של פרנסיס גארי פאוורס, אשר הופל עם מטוס הלוקהיד U-2 אותו הטיס בשמי ברית המועצות. ב-1961, נבחר רודנקו לחבר בוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית.

במהלך שנות ה-70, עסק רונדקו בהכנת מסמכים וחוות דעת על דיסידנטים הסובייטים, לראשי המפלגה הקומוניסטית.

רומן רודנקו הלך לעולמו ב-1981, בעודו מכהן בתפקיד ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.

לאות הערכה על פעילותו בתחום התביעה, הוענק לו עיטור לנין (5 פעמים), עיטור הדגל האדום של העמל ותואר גיבור העמל הסוציאליסטי. רודנקו עמד בראש התביעה הכללית של ברית המועצות במשך 27 שנים, החל מתקופתו של ניקיטה חרושצ'וב וכלה בתקופתו של לאוניד ברז'נייב.