רומניה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומניה במשחקים האולימפיים
Flag of Romania.svg
Nadia Comaneci 1977.jpg

המתעמלת נדיה קומנצ'י
קוד הוועד האולימפי הלאומי ROU
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי הרומני
מדליות קיץ
דירוג: 15
זהב
88
כסף
94
ארד
119
סך הכול
301
מדליות חורף
דירוג: 45
זהב
0
כסף
0
ארד
1
סך הכול
1‏[1]
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

רומניה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת פריז (1900). היא נעדרה מארבע האולימפיאדות הבאות, ושבה והשתתפה באולימפיאדת פריז (1924). בהמשך, נעדרה מהמשחקים עוד פעמיים, ומאז אולימפיאדת הלסינקי (1952) היא משתתפת במשחקים ברציפות.

לאורך השנים צברו הספורטאים הרומנים 301 מדליות, בהן 88 מדליות זהב. הענף בו בלטו הרומנים במיוחד הוא ההתעמלות, בו זכו הרומנים ב-72 מדליות, בהן 25 מדליות זהב, מה שמקנה להם את המקום הרביעי בטבלת המדליות של הענף בכל הזמנים, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית ויפן. ענפים נוספים בהם בלטו הרומנים הם חתירה (37 מדליות, בהן 19 מדליות זהב, שמקנות לה את המקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי גרמניה המזרחית, ארצות הברית, בריטניה וגרמניה), אתלטיקה (35 מדליות, בהן 11 מדליות זהב) וקאנו/קיאק (32 מדליות, בהן 7 מדליות זהב).

באולימפיאדות החורף משתתפת רומניה מאז אולימפיאדת סנט מוריץ (1928), והיא נעדרה רק מאולימפיאדת סקוו ואלי (1960). במשחקי החורף לא זכו הרומנים להצלחה רבה, ועד כה זכו רק במדליית ארד בבובסליי, באולימפיאדת גרנובל (1968).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהופעת הבכורה של רומניה במשחקים, באולימפיאדת פריז (1900), ייצג אותה רק קלע אחד, גאורגה פלאגינו, שסיים במקום ה-13. בהופעתה השנייה, 24 שנים מאוחר יותר, הגיעה המדליה האולימפית הראשונה לזכות רומניה, מדליית ארד ברוגבי. בטורניר הרוגבי באותה שנה השתתפו רק עוד שתי נבחרות. רומניה הובסה בידי שתיהן (61-3 לצרפת ו-37-0 לארצות הברית), אך די היה בכך כדי להקנות לנבחרת הרומנית את המדליה.

ההישגים המשמעותיים הראשונים הגיעו באולימפיאדת ברלין (1936), כשהרוכב הנרי ראנג זכה במדליית הכסף בתחרות הקפיצות. שני מתאבקים רומנים סיימו במקום החמישי.

שנות ה-50 וה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומני הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית היה הקלע יוסיף סירבו, שניצח במקצה לירי מ-50 מ' באולימפיאדת הלסינקי (1952). באותם משחקים זכה המתאגרף וסילה טיטה במדליית כסף, המתאגרף גאורגה פיאט זכה במדליית ארד, וכמותו גם הקלע גאורגה ליקיארדופול.

באולימפיאדת מלבורן (1956) עלו הישגיהם של הרומנים ל-13 מדליות, בהן 5 מדליות זהב, ורומניה דורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות. חותר הקאנו לאון רוטמן זכה בשתי מדליות זהב, במקצים ל-1,000 ול-10,000 מטר, ועמיתיו אלכסה דמטריו וסימיון איסמאילצ'וק ניצחו במקצה הזוגות ל-10,000 מטר. בשתי מדליות הזהב הנוספות זכו המתאגרף ניקולאה לינצה והקלע שטפן פטרסקו. המתעמלת אלנה לאושטאנו זכתה בשתי מדליות ארד, בתרגיל הקרקע ויחד עם הנבחרת בתרגיל הקבוצתי. מדליות נוספות הושגו גם בהיאבקות ובסיף.

באולימפיאדת רומא (1960) זכו הרומנים ב-10 מדליות (בשבעה ענפים שונים), מהן 3 מדליות זהב. יולנדה באלאש ניצחה בקפיצה לגובה, המתאבק דמטריו פרבולסקו ניצח בסגנון יווני-רומי בקטגוריית המשקל של עד 52 ק"ג והקלע יון דומיטרסקו ניצח בירי בצלחות חרס. מדליות נוספות הושגו באיגרוף, התעמלות, סיף וקאנו.

באולימפיאדת טוקיו (1964) צברה המשלחת הרומנית 12 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. יולנדה באלאש שמרה על תוארה בקפיצה לגובה ובמדליית הזהב השנייה זכתה אתלטית נוספת, מטילת הכידון מיהאלה פנה. אתלטית שלישית, ליה מנוליו, זכתה במדליית ארד בזריקת דיסקוס. חותרת הקיאק הילדה לאואר זכתה בשתי מדליות - מדליית כסף במקצה ל-500 מ', ומדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מ', יחד עם בת זוגה קורנליה סידרי. חותר הקאנו אאורל ורנסקו זכה בשתי מדליות ארד, במקצי היחידים והרביעיות ל-1,000 מ'. מדליות נוספות הושגו גם בהיאבקות ובקליעה. בענפי הכדור זכו כמה מהנבחרות הרומניות להצלחה: נבחרות הכדורעף, הן של הגברים והן של הנשים, סיימו במקום הרביעי, נבחרת הכדורמים סיימה במקום החמישי, ונבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת הונגריה, אך סיימה במקום החמישי לאחר שגברה על נבחרת יוגוסלביה במשחקי הדירוג.

המתאבק גאורגה ברצ'אנו (במרכז), שזכה במדליית זהב במינכן ובמדליית כסף במונטריאול

באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) עלו הישגי המשלחת הרומנית ל-15 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. ויוריקה ויסקופולאנו קבעה שיא עולם חדש בקפיצה לרוחק (6.82 מ'), ליה מנוליו קבעה שיא אולימפי בזריקת דיסקוס (58.28 מ') ובשתי מדליות הזהב הנותרות זכו הסייף יון דרימבה (בסגנון רומח) וחותרי הקאנו איוואן פטזיאקין וסרגיי קובליוב (במקצה הזוגות ל-1,000 מ'). מיהאלה פנש איבדה את תוארה בהטלת כידון, אך זכתה במדליית הכסף. ספורטאים נוספים שבלטו במשחקים כללו את אילאנה סילאי, שזכתה במדליית כסף בריצת 800 מטר והמתאגרף יון מונאה שזכה במדליית כסף 8 שנים לאחר שזכה במדליית ארד. מדליות נוספות הושגו בהיאבקות ובקליעה.

באולימפיאדת מינכן (1972) זכו הרומנים ב-16 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. המתאבקים גאורגה ברצ'אנו וניקולאה מרטינסקו זכו שניהם במדליות זהב, וכך גם חותר הקאנו איוואן פטיאזקין, במקצה ל-1,000 מ'. פטיאזקין זכה גם במדליית הכסף במקצה הזוגות ל-1,000 מ', יחד עם בן זוגו סרגיי קובליוב. ולריה בופאנו זכתה במדליית כסף בריצת 100 מטר משוכות, וכמוה זורקת הדיסקוס ארג'נטינה מניס. נבחרת הכדוריד זכתה במדליית ארד, לאחר שגברה על נבחרת גרמניה המזרחית. מדליות נוספות הושגו גם באיגרוף, קיאקים, קליעה וחתירה.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מונטריאול (1976) זינקו הישגי הספורטאים הרומנים ל-27 מדליות, בהן 4 מדליות זהב, והיא דורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות. מעל כל הספורטאים התעלתה המתעמלת נדיה קומנצ'י בת ה-14. קומנצ'י הייתה למתעמלת הראשונה בהיסטוריה שמקבלת את הציון המושלם "10" על תרגיל שביצעה. היה זה בעת שביצעה את תרגיל המקבילים המדורגים במהלך התחרות הקבוצתית. לוח הניקוד הכיל אז רק 3 ספרות, והתוצאה הראתה תחילה את הציון 1.00, עד שהשופטים הסבירו את התוצאה. בהמשך קיבלה קומנצ'י עוד שש פעמים את הציון 10. היא סיימה את המשחקים עם 3 מדליות זהב (בקרב-רב, במקבילים המדורגים ובקורה, מדליית כסף אחת (בתחרות הקבוצתית, עם הנבחרת כולה) ומדליית ארד אחת (בתרגיל הקרקע).

קומנצ'י לא הייתה המתעמלת הרומנייה היחידה שהגיע להישגים במשחקים. שותפתה לנבחרת תאודורה אונגוראנו זכתה במדליית כסף במקבילים המדורגים ובמדליית ארד בקורה, ודנוץ גרקו זכה במדליית ארד בתרגיל הטבעות. ככלל, צברו המתעמלים הסובייטים והיפנים מספר רב יותר של מדליות במונטריאול, אך הישגי המשלחת הרומנית בכלל והישגיה של קומנצ'י בפרט סימנו את ראשית הפיכתה של רומניה למעצמה בענף ההתעמלות.

ספורטאים רומנים נוספים שזכו במדליות במונטריאול כללו את חותר הקיאק וסילה דיבה, שניצח במקצה ל-500 מטר וזכה במדליית הארד במקצה ל-1,000 מטר, המתאבק גאורגה ברצ'אנו שאיבד את התואר האולימפי אך זכה במדליית כסף, והמתאגרף ויקטור זילברמן שזכה במדליית ארד. ספורטאים נוספים זכו במדליות בהיאבקות, אתלטיקה, חתירה וסיף.

נבחרת הגברים בכדוריד זכתה במדליית הכסף לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת ברית המועצות. נבחרת הנשים בכדוריד ונבחרת הכדורמים סיימו שתיהן במקום הרביעי.

אולימפיאדת מוסקבה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מוסקבה (1980) זכו הספורטאים הרומנים ב-25 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ורומניה דורגה במקום השביעי בטבלת המדליות.

גם במשחקים אלה היה הענף הבולט ביותר ההתעמלות, אף שחלה ירידת מה בהישגים בו, עם 7 מדליות מתוכן שתי מדליות זהב. נדיה קומנצ'י שמרה על תוארה בקורה, וחלקה את מדליית הזהב בתרגיל הקרקע עם נלי קים. זכייתה במדליית הכסף בתרגיל הקרב-רב לוותה בשערוריית שיפוט. השופטת הראשית, שהייתה אף היא רומנייה, סירבה להציג בתחילה את הציון הסופי של קומנצ'י, לאחר שהתברר לה שהוא נמוך משל הסובייטית ילנה דווידובה, וניסתה לשכנע את יתר השופטים להעלות את הציון שהעניקו לה. בנוסף לקומנצ'י, זכתה אמיליה אברלה במדליית כסף במקבילים המדורגים, ומליטה רוהן זכתה בשתי מדליות ארד, במקבילים המדורגים ובסוס הקפיצות. קומנצ'י, אברלה ורוהן היו גם שותפות שלושתן לזכייה במדליית הכסף בתחרות הקבוצתית.

בארבע מדליות הזהב הנותרות זכו חותרי הקאנו איוואן פוטזאיקין וטומה סימיונוב (במקצה ל-1,000 מ'), החותרת סנדה טומה, הקלע קורנליו יון והמתאבק שטפן רוסו (שזכה במדליית כסף במונטריאול). פטר רוסקה בן ה-57 היה לזקן המדליסטים במוסקבה, כשהיה שותף לזכייתה של נבחרת הרכיבה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית ברכיבה אומנותית. מדליות נוספות הושגו באיגרוף ובחתירה.

נבחרות הכדוריד והכדורעף זכו שתיהן במדליות ארד, נבחרת הכדוריד לאחר שגברה על נבחרת הונגריה ונבחרת הכדורעף לאחר שגברה על נבחרת פולין.

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החותרת אליסבטה ליפה, שזכתה ב-8 מדליות אולימפיות בין 1984 ל-2004

רומניה הייתה המדינה היחידה בין חברות ברית ורשה שלא החרימה את אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). בהיעדרן של שכנותיה, הגיעה רומניה להישגים הגבוהים בתולדותיה - 53 מדליות, בהן 20 מדליות זהב, הישג שהיה שני רק למארחת, ארצות הברית. הענפים הבולטים ביותר היו החתירה (8 מדליות, מהן 6 מדליות זהב), ההתעמלות (8 מדליות, מהן 5 מדליות זהב) והאתלטיקה (10 מדליות, מהן 3 מדליות זהב).

החותרות הרומניות זכו ב-5 מתוך 6 מדליות הזהב האפשריות (ולריה ראצ'ילה ביחידות, מריורה פופסקו ואליסבטה אולניוק ורודיקה ארבה ואלנה הורוואט בשני מקצי הזוגות, וכן המתחרות בשני מקצי הרביעיות), ורק במקצה השמיניות הגיעו למקום השני. בקרב הגברים זכו ואלר טומה ופטרו יוסוב במדליית זהב במקצה הזוגות ללא הגאי, ואילו דמיטריה פופסקו, וסילה טומויאגה ודומיטרו רדוקאנו זכו במדליית הכסף במקצה הזוגות עם הגאי.

גם המתעמלות הרומניות שלטו בענף, וזכו ב-5 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות. אקטרינה סאבו זכתה במדליות הזהב בסוס הקפיצות ובתרגיל הקרקע, וחלקה מדליית זהב שלישית, במקבילים המדורגים, עם סימונה פאוקה. שבו זכתה גם במדליית כסף בקרב-רב, ופאוקה זכתה בו במדליית הארד. רומנייה שלישית, לאוויניה אגאקה, זכתה במדליית הארד בסוס הקפיצות. שלושתן היו שותפות לזכייה הראשונה אי פעם של הנבחרת הרומנית במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית.

גם בין האתלטים הרומנים רק נשים זכו במדליות. דואינה מלינטה ניצחה בריצת 800 מטר וזכתה במדליית כסף בריצת 1500 מטר. מריצ'יקה פואיקה ניצחה בריצת 3000 מטר וזכתה במדליית הארד בריצת 1500 מטר. אנשיוארה קושמיר-סטנצ'ו זכתה במדליית הזהב השלישית בענף, בקפיצה לרוחק. סגניתה הייתה ואלי יונסקו. מיהאלה לוגין זכתה במדליית הכסף ביידוי פטיש, פיטה לובין זכתה במדליית הארד בריצת 800 מטר, קריסטאנה קוז'וקארו עשתה זאת בריצת 400 מטר משוכות, ופלורנטה קראצ'ונסקו בזריקת דיסקוס.

מרימי המשקולות הרומנים זכו ב-8 מדליות. שניים מהם, פטרה בקרו וניקו ולאד, זכו במדליות זהב. המתאבקים זכו ב-6 מדליות, וזוכי מדליות הזהב היו יון דראיקה וואסילה אנדריי (שבמוסקבה זכה בארד). שטפן רוסו איבד את תוארו, אך זכה במדליה אולימפית שלישית ברציפות, מדליית ארד. צמד חותרי הקאנו איוואן פאטזאיקין וטומה סימיונוב זכו במדליית הזהב במקצה ל-1,000 מטר ובמדליית הכסף במקצה ל-500 מטר. עבור פאטזאיקין היו אלה המדליות האולימפיות השישית והשביעית מאז 1968. במדליית הזהב העשרים זכו רביעיית חותרות הקיאק. מדליות נוספות הושגו בסיף, קליעה, איגרוף, ולראשונה גם בג'ודו ובשחייה.

בענפי הכדור השתתפה רק נבחרת הכדוריד, שזכתה במדליית הארד לאחר ניצחון על נבחרת דנמרק.

אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם באולימפיאדת סיאול (1988) הגיעה רומניה להישגים גבוהים, אף שלא גבוהים כבלוס אנג'לס. הספורטאים הרומנים זכו ב-24 מדליות, בהן 7 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות.

המתעמלות הרומניות זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. דניאלה סילביאש זכתה בשש מהמדליות: מדליות זהב בתרגילי הקרקע, המקבילים המדורגים והקורה, מדליות כסף בקרב-רב וביחד עם הנבחרת במקצה הקבוצתי ובמדליית ארד בתרגיל על סוס הקפיצות. חברתה לנבחרת גבריאלה פוטורק זכתה גם במדליית כסף בסוס הקפיצות ובמדליית ארד בקורה. בניגוד למשחקים קודמים, בסיאול היה גם מתעמל רומני שזכה לעמוד על הפודיום, מריוס גרמן שזכה במדליית הארד בתרגיל המקבילים.

יתר הרומנים שזכו במדליות זהב בסיאול כללו את החותרות אולגה הומגי ורודיקה ארבה (במקצה הזוגות ללא הגאי), הקלע סורין בביאי (בירי מ-50 מ'), המתאבק וסילה פושקאשו ופאולה איוואן, שקבעה שיא אולימפי חדש בריצת 1500 מטר (3:53.96 דק'). איוואן גם זכתה במדליית הכסף בריצת 3000 מטר. ספורטאית בולטת נוספת הייתה השחיינית נואמי לונג, שזכתה במדליית הכסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמדליית הארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. מדליות נוספות הושגו גם באיגרוף ובהרמת משקולות.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ברצלונה (1992) ירדו הישגי המשלחת הרומנית ל-18 מדליות, בהן 4 מדליות זהב.

הענף הבולט ביותר היה החתירה, עם 7 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. אליסבטה ליפה ניצחה במקצה היחידות, ויחד עם ורוניקה קוקלאה זכתה במדליית הכסף במקצה הזוגות. הגברים ניצחו במקצה לרביעיות עם הגאי, ושניים מחברי הנבחרת, ויורל טלפאן ויוליקה רואיקן, זכו גם במדליית כסף במקצה השמיניות עם הגאי.

הישגי המתעמלות ירדו הפעם לחמש מדליות. לוויניה מילוסוביץ' זכתה במדליות זהב בתרגילי הקרקע וסוס הקפיצות ובמדליית ארד בקרב-רב. קריסטינה בונטאס זכתה במדליית ארד בתרגיל הקרקע, ושתיהן היו שותפות לזכייה נוספת של הנבחרת הרומנית במדליית הכסף בתחרות הקבוצתית. אלינה אסטפיי זכתה במדליית כסף בקפיצה לגובה, ומדליות נוספות הושגו באיגרוף, היאבקות, הרמת משקולות, סיף וקליעה.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת אטלנטה (1996) הגיעו הרומנים להישג דומה - 20 מדליות, בהן 4 מדליות זהב.

מחצית מהמדליות הושגו בענף ההתעמלות, אך רק מתעמלת רומנייה אחת זכתה במדליית זהב, סימונה אמנאר, בסוס הקפיצות. אמנאר זכתה גם במדליית כסף בתרגיל הקרקע וחלקה עם לוויניה מילוסוביץ' מדליית ארד בקרב-רב. ג'ינה גוג'אן זכתה במדליית הכסף בקרב-רב ובמדליות ארד בתרגילי הקורה וסוס הקפיצות. שלוש המתעמלות היו שותפות לזכיית הנבחרת במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. גם בין המתעמלים הגברים נרשמו הצלחות: מריוס אורזיקה זכה במדליית כסף בסוס הסמוכות ודן בורינקה הגיע להישג דומה בטבעות.

החותרות קמליה מרקוביצ'וק וקונסטנצה בורצ'יקה זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות, ולהישג דומה הגיעה שמיניית החותרות עם הגאית. במדליית הזהב הרביעית זכתה הסייפת לאורה בדאה, במקצה הרומח. בדאה גם הייתה שותפה לזכייתה של הנבחרת הרומנית במדליית הכסף במקצה הרומח הקבוצתי. גבריאלה סאבו זכתה במדליית הכסף בריצת 1500 מטר, ומדליות נוספות הושגו גם בקאנו, איגרוף והרמת משקולות.

אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמלת אנדריאה רדוקאן, שזכתה במדליית כסף בקרב-רב באולימפיאדת סידני
המתעמל מריאן דרגולסקו, שזכה בשתי מדליות באולימפיאדת אתונה

באולימפיאדת סידני (2000) חל זינוק בהישגי המשלחת הרומנית, שצברה 26 מדליות בהן 11 מדליות זהב.

בין המתעמלות בלטה שוב סימונה אמנאר, שזכתה במדליית זהב בקרב-רב ובמדליית ארד בתרגיל הקרקע. מריה אולארו זכתה במדליית הכסף בקרב-רב, אנדריאה רדוקאן זכתה במדליית כסף בסוס הקפיצות, ושלושתן היו שותפות לזכייה הראשונה של נבחרת המתעמלות הרומנית בתואר האולימפי מאז 1984. בין הגברים בלט מריוס אורזיקה, שזכה במדליית הזהב בסוס הסמוכות.

החותרות הרומניות זכו ב-3 מדליות זהב: הן קונסטנצה בורצ'יקה ואנג'לה אלופיי והן ג'אורג'טה דמיאן ודואינה איגנט ניצחו במקצי הזוגות. דמיאן ואיגנט היו שותפות גם לזכייה במדליית הזהב במקצה השמיניות. בבריכת השחייה בלטה דיאנה מוקאנו, שקבעה שיא אולימפי חדש ב-100 מטר גב (1:00.21 דק') וזכתה במדליית הזהב גם במשחה ל-200 מטר גב. שחיינית רומנייה נוספת, באטריצ'ה קסלארו זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. גם האתלטיות הרומניות הגיעו להישגים נאים. גבריאלה סאבו קבעה שיא אולימפי חדש בריצת 5000 מטר (14:40.79 דקות) וזכתה גם במדליית הארד בריצת 1500 מטר. ויולטה בקלאה זכתה במדליית הכסף בריצת 1500 מטר, ולידיה סימון עשתה זאת בריצת המרתון. חותרי הקאנו מיטיקה פריקופ ופלורין פופסקו זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות ל-1,000 מטר ובמדליית הארד במקצה הזוגות ל-500 מ'. במדליית הזהב ה-11 זכה הסייף מיהאי קובליו. מדליות נוספות הושגו בג'ודו, קיאקים וקליעה.

אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אולימפיאדת אתונה (2004) סיימה המשלחת הרומנית עם 19 מדליות, מהן 8 מדליות זהב.

המתעמלים הרומנים צברו 10 מבין המדליות, בהן 4 מדליות זהב, ההישג הגבוה ביותר אליה הגיע נבחרת התעמלות כלשהי באתונה. קטלינה פונור זכתה במדליות הזהב בתרגיל הקרקע ובקורה, מוניקה רושו זכתה במדליית הזהב בסוס הקפיצות, ניקולטה דניאלה שופרוניה זכתה במדליית הכסף בתרגיל הקרקע ואלכסנדרה ארמייה זכתה במדליית הארד בתרגיל הקורה. כל הארבע היו שותפות לזכייה שנייה ברציפות של הנבחרת הרומנית בתרגיל הקבוצתי. מריוס אורזיקה איבד את תוארו בסוס הסמוכות, אך זכה במדליית הכסף. מתעמל רומני אחר, מריאן דרגולסקו, זכה במדליית הכסף בתרגיל הקרקע ובמדליית הארד בסוס הקפיצות. שניהם היו שותפים לזכיית נבחרת המתעמלים במדליית הארד בתחרות הקבוצתית.

צמד החותרות בורצ'יקה ואלופיי שמרו על תוארן, וכמוהן גם ג'אן רג'טה דמיאן שהחליפה בת זוג, והתחרתה לצדה של ויוריקה סוסאנו. גם שמיניית החותרות שמרה על תוארה. עבור אליסבטה ליפה, שנמנתה עם השמונה, הייתה זו מדליה אולימפית שמינית מאז 1984. במדליית הזהב השמינית זכתה השחיינית קמליה פוטק, שניצחה במשחה ל-200 מטר חופשי. ספורטאים רומנים נוספים שזכו במדליות כוללים את מריאן אופראה, שזכה במדליית כסף בקפיצה משולשת, יונלה טרלאה, שזכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר משוכות, מריה צ'ונקאן, שזכתה במדליית ארד בריצת 1500 מטר, השחיין רזבאן פלוראה, שזכה במדליית הארד במשחה ל-200 מטר גב והמתאגרף יונוץ גאורגה שהגיע להישג דומה.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכו הרומנים ב-8 מדליות בלבד, המספר הנמוך ביותר מאז 1952. שמונה המדליות הושגו בששה ענפים שונים.

ארבעה מהספורטאים זכו במדליות זהב: רצת המרתון קונסטנטינה דיטה-טומסקו, המתעמלת סנדרה איזבאשה (בתרגיל הקרקע), הג'ודוקא אלינה אלכסנדרה דומיטרו וצמד החותרות ויוריקה סוסאנו וג'אורג'טה אנדרונאקה, שזכו גם במדליית ארד במקצה השמיניות. בסיף, זכתה אנה מריה ברנזה במדליית כסף, ומיהאי קובליו זכה במדליית ארד. נבחרת הנשים בהתעמלות איבדה את תוארה וזכתה במדליית הארד בתרגיל הקבוצתי. נבחרת הנשים בכדוריד הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת הונגריה, וסיימה בסופו של דבר במקום השביעי.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון (2012) צברה המשלחת הרומנית 9 מדליות, מהן שתי מדליות זהב בלבד. המתעמלת סנדרה איזבאשה זכתה במדליית זהב בתרגיל הקפיצות וסיימה במקום השמיני בתרגיל הקרקע. קטלינה פונור זכתה במדליית כסף בתרגיל הקרקע וסיימה במקום הרביעי בתרגיל הקורה. מתעמלת שלישית, לאריסה יורדאקה בת ה-16, סיימה במקום השישי בתרגיל הקורה ובמקום התשיעי בקרב-רב. השלוש היו שותפות לזכייה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. פלביוס קוצי העפיל לגמר הקרקע והקפיצות, וסיים במקום השביעי בשניהם.

במדליית הזהב השנייה זכה הקלע אלין מולדובאנו, בירי ברובה אוויר. שתי ג'ודאיות רומניות זכו במדליות כסף, אלינה דומיטרו וקרינה קפריוריו. מרימת המשקולות רוקסנה קוקוש זכתה במדליית כסף וראזוואן מרטין זכה במדליית ארד. הסייפים זכו במדליית כסף בחרב, ורארש דומיטרסקו סיים במקום הרביעי בטורניר היחידים. הנשים סיימו במקום השישי בדקר.

שמיניית החותרות הרומנית סיימה במקום הרביעי, ורביעיית החותרות סיימה במקום החמישי. חותרי הקאנו אלכסנדרו דומיטרסקו וויקטור מיכאלאקי סיימו במקום השביעי במקצה ל-1000 מטרים, ורביעיית חותרי הקיאק סיימה במקום השמיני. טניסאי השולחן אלכסנדר קרישאן הודח ברבע הגמר.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת הרומנית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר (2010)

הישגי הרומנים באולימפיאדות החורף היו נמוכים בהרבה ביחס להישגיהם במשחקי הקיץ.

בהופעת הבכורה של הרומנים במשחקים, באולימפיאדת סנט מוריץ (1928), ייצגו אותה שני צוותי בובסליי, שסיימו במקומות השביעי וה-19 (מתוך 22). אלכסנדרו פפאנה ודומיטרו הוברט היו קרובים להשיג מדליה ראשונה בענף זה באולימפיאדת לייק פלאסיד (1932), אך סיימו במקום הרביעי. ההישג המשמעותי הבא הגיע באולימפיאדת אינסברוק (1964), כשהביאתלט וילמוש גאורגה סיים במקום החמישי במקצה ל-20 ק"מ. באולימפיאדת גרנובל (1968) זכו גולשי הבובסליי יון פנטורו וניקולאה נאגואה במדליה הראשונה (והיחידה עד כה) במשחקי החורף, מדליית ארד.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמלת סנדרה איזבאשה, זוכת מדליית הזהב בתרגיל הקרקע באולימפיאדת בייג'ינג
קונסטסנטינה דיטה-טומסקו, המנצחת בריצת המרתון באולימפיאדת בייג'ינג
אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת פריז (1900) 0 0 0 0
אולימפיאדת פריז (1924) 0 0 1 1
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 0 0 0 0
אולימפיאדת ברלין (1936) 0 1 0 1
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 1 1 2 4
אולימפיאדת מלבורן (1956) 5 3 5 13
אולימפיאדת רומא (1960) 3 1 6 10
אולימפיאדת טוקיו (1964) 2 4 6 12
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 4 6 5 15
אולימפיאדת מינכן (1972) 3 6 7 16
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 4 9 14 27
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 6 6 13 25
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 20 16 17 53
אולימפיאדת סיאול (1988) 7 11 6 24
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 4 6 8 18
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 4 7 9 20
אולימפיאדת סידני (2000) 11 6 9 26
אולימפיאדת אתונה (2004) 6 5 6 19
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 4 1 3 8
אולימפיאדת לונדון (2012) 2 5 2 9
סה"כ 88 94 119 301

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
התעמלות התעמלות 25 21 26 72
חתירה חתירה 19 10 8 37
אתלטיקה אתלטיקה קלה 11 14 10 35
קיאק קאנו/קיאק 10 10 14 34
היאבקות היאבקות 7 8 17 32
קליעה קליעה 6 4 5 15
סיף סיף 3 5 7 15
שחייה שחייה 3 2 4 9
הרמת משקולות הרמת משקולות 2 7 4 13
איגרוף איגרוף 1 9 15 25
ג'ודו ג'ודו 1 2 3 6
כדוריד כדוריד 0 1 3 4
רכיבה רכיבה 0 1 1 2
כדורעף כדורעף 0 0 1 1
ראגבי רוגבי 0 0 1 1

באולימפיאדות החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
בובסלי בובסליי 0 0 1 1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014)


מדינות אירופה במשחקים האולימפיים

אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריהטורקיהיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונאקומונטנגרומלטהמקדוניהנורבגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשבדיהשווייץ

מדינות וטריטוריות לשעבר: בוהמיהברית המועצותגרמניה המזרחיתגרמניה המערביתחבל הסאריוגוסלביהסרביה ומונטנגרוצ'כוסלובקיה

משלחות מיוחדות: המשלחת הכלל-גרמניתהמשלחת המאוחדת
אירופה