רון אהרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רון אהרוני
נולד ב-1952
Ron aharoni.jpg
תרומות עיקריות
חקר תורת הגרפים

רון אהרוני (נולד ב-1952), הוא מתמטיקאי ישראלי ופרופסור מן המניין בפקולטה למתמטיקה בטכניון וזוכה פרס עפר לידר לעידוד היצירה הספרותית בין מדענים לשנת 2011.

גדל בקיבוצים כברי וגשר.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שלושת תאריו האקדמיים במתמטיקה קיבל בטכניון. את עבודת המוסמך, בשם "על תכונות רדון-ניקודים במרחבי בנך", בהנחיית דוד פ' ספר, הגיש בשנת 1975. את עבודת הדוקטור בשם "בעיות קומבינטוריות בתורת המטריצות", בהנחיית אברהם ברמן, הגיש בשנת 1979, ולאחר מכן עשה פוסט דוקטורט שנה באוניברסיטת ברנדייס ושנתיים ברידינג באנגליה.

במחקריו המתמטיים עסק בשידוכים בתורת הגרפים. בין השאר עסק בשידוכים בתחום האינסופי והציע (יחד עם קריספין נאש-ויליאמס ושהרן שלח) הרחבה למשפט החתונה עבור גרפים אינסופיים. כמו כן עסק בהיפרגרפים. הוכיח גרסאות של משפט קניג ומשפט מנגר לגרפים אינסופיים. ההשג הנכבד ביותר של אהרוני הוא הכללה טופולוגית של משפט החתונה של הול. הכללה שפתרה השערות קומבינטוריות שהיו פתוחות ושאין להן עד היום הוכחה קומבינטורית טהורה.‏[1]

לאהרוני מספר ארדש 1.

הוראת המתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 התנדב ללמד מתמטיקה בבית ספר היסודי במעלות-תרשיחא. בעקבות זאת יצא ב-2002 נגד שיטת הוראת החשבון שהייתה נהוגה בישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, "שיטת הבדידים" ("הגישה התבניתית"), שהשתמשה במודלים כמו בדידים וזנבגופים במקום לימוד ישיר של משמעות פעולות החשבון. בשנת 2002 הקים ביחד עם אחרים את העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל שבין השאר פעלה לקידום שיטת הוראת החשבון של סינגפור בישראל.

אהרוני הוציא ספר על הוראת המתמטיקה עבור ההורים שנקרא "חשבון להורים".

ניסיונו ללמד מתמטיקה בהתנדבות בחטיבת ביניים נכשל לאחר שנתקל בבעיות משמעת חריפות של התלמידים ‏[2].

בשנת 2010 יצא בביקורת יחד עם קבוצה של כ-30 פרופסורים למתמטיקה, כנגד תוכנית הלימודים בגאומטריה לחטיבות הביניים‏[3].

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני הוא מתנגד חריף לדת, ורואה בה אויב ההיגיון. הוא קורא למלחמה בדת, ולצורך כך חבר למפלגת אור[4].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]