רון ויידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רון ויידן
3 במאי 1949
רון ויידן
תפקיד

סנאטור המייצג את מדינת אורגון

סטטוס מכהן
מפלגה פוליטית המפלגה הדמוקרטית
דת יהודי
בת זוג לורי ויידן (גרושים), ננסי בס
http://wyden.senate.gov/

רונלד לי ויידןאנגלית: Ronald Lee Wyden) (נולד ב-3 במאי 1949) הוא פוליטיקאי אמריקאי, יהודי, המכהן בסנאט של ארצות הברית כנציגה של מדינת אורגון מטעם המפלגה הדמוקרטית, החל מינואר 1996. קודם לכן כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית במשך 15 שנים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויידן נולד ב-1949 בוויצ'יטה שבקנזס (עיר הולדתו של סנאטור יהודי אחר, ארלן ספקטר), בנם הבכור של זוג יהודים שברחו מגרמניה הנאצית כמה שנים קודם לכן, אדית רוזנאו ופיטר ה' ויידן (ויידנרייך) (Weidenreich;‏ 1923–1998), סופר ועיתונאי (אחיינו של האנטומיסט והאנתרופולוג פרנץ ויידנרייך)‏‏‏[1]. למד באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה על בסיס מלגת כדורסל, ולאחר מכן למד וב-1971 קיבל תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1974 קיבל תואר דוקטור למשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת אורגון, ולאחר מכן לימד גרונטולוגיה (תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות וכן בחקר המשפט וזיקנה) בכמה אוניברסיטאות באורגון. המייסד של סניף אגודת "הפנתרים האפורים" של אורגון (ארגון ללחימה על זכויות המבוגרים). הוא מתגורר כיום בפורטלנד, אורגון ויש לו דירה בוושינגטון הבירה. אב לשני ילדים בוגרים מאשתו הראשונה לורי (לבית אוסראן), שממנה התגרש, והוא נשוי כיום בשנית, לננסי (לבית בס), הבעלים של חנות הספרים הניו יורקית "סטנדרד בוקסטור". השניים נישאו ב-24 בספטמבר 2005, בטקס שנוהל על ידי הרב של פורטלנד, אריאל סטון ולהם שלושה ילדים, בהם שני תאומים‏‏‏[2].

הקריירה בקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980, בהיותו בן 31 בלבד נבחר ויידן לראשונה כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, מטעם המחוז ה-3 של אורגון. הוא נכנס לתפקיד בינואר 1981 ושב ונבחר לאחר מכן שבע פעמים, מנצח בבחירות בכל פעם ברוב של יותר מ-70% מהקולות. הוא כיהן בסופו של דבר 15 שנים בבית הנבחרים, עד ינואר 1996.

בינואר 1996 התקיימו באורגון בחירות ביניים מיוחדות לסנאט, למילוי מקומו של הסנאטור בוב פקווד, שהתפטר. ויידן ניצח בבחירות אלה את נשיא הסנאט המדינתי, גורדון סמית' ומחזיק מאז במושב זה ללא הפסקה עד היום. הוא נבחר לכהונה מלאה ב-1998, ב-2004, ולאחרונה ב-2010.

ויידן מכהן החל מינואר 2013 כיו"ר וועדת הסנאט לענייני אנרגיה ומשאבים טבעיים במקומו של הסנאטור ג'ף בינגמן.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויידן נחשב לבעל עמדות מרכז בנושאי חוץ וכלכלה, וליברל בנושאים חברתיים.

נושאים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויידן מתנגד לרוב ההגבלות על הפלות‏‏‏[3].
  • הוא הצביע נגד הגבלה בתביעות משפטיות כנגד יצרני נשק‏‏‏[4].
  • מתנגד באופן עקבי לתיקון חוקתי לאיסור חילול הדגל (איסור על שריפת הדגל)‏‏‏[5].
  • הודיע פומבית על תמיכתו בנישואים חד-מיניים והיה בין 14 הסנאטורים היחידים שהצביעו כנגד "חוק הגנת הנישואים"‏‏‏[6], המגדיר נישואים רק ככאלה הנערכים בין גבר ואישה, גם אם נישואים בין בני אותו מין מוכרים על ידי המדינה הרלוונטית.
  • הצהיר על התנגדות אישית ל"חוק ההתאבדות על ידי רופא" (המתת חסד), אבל הצהיר במקביל גם על מחויבותו להגן על "חוק המוות בכבוד של אורגון", אשר אושר פעמיים במשאל עם של מצביעים. ויידן חסם בהצלחה ניסיונות של הסנאט להעביר חקיקה שתפריע לחוק זה, על ידי שנקט בפיליבסטר‏‏‏[7].
  • מצביע באופן קבוע כנגד הגבלות על שימוש בעונש המוות‏‏‏[8].
  • יזם את "חוק האמריקאים הבריאים" אשר ימסד מערכת לאומית של ביטוח בריאות כוללני‏[9].
  • ביוני 2007 הוא היה מבין המיעוט בקרב הדמוקרטים שהצביע בעד הכרזת האנגלית כשפה הלאומית של ארצות הברית‏‏‏[10], עניין רגיש ביותר במדינה כה מרובת מהגרים דוברי ספרדית כארצות הברית.

נושאי כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויידן תומך לרוב בסחר חופשי. בעודו בבית הנבחרים, הוא הצביע בעד NAFTA (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה) ובסנאט הוא היה בין הדמוקרטים המועטים שהצביעו בעד CAFTA (הסכם הסחר החופשי של מרכז אמריקה). עם זאת, הוא הצביע נגד הסכמי סחר חופשי עם צ'ילה, סינגפור ועומאן.
  • ב-1996, הוא הצביע נגד הרוב במפלגתו שביקש לבטל בשלבים חלק גדול מתוכניות הסובסידיה למשקים.
  • הוא גם בין הדמוקרטים המועטים שהצביעו בעד הצעת התוכנית של ממשל בוש למרשמי תרופות, שעברה ב-2003.
  • ויידן הוא מבקר של מס ירושה, וטוען שמדובר במס בלתי יעיל. הוא הצביע שוב ושוב לבטלו.
  • הוא גם הצביע עם הרפובליקנים להפחית במס רווחי ההון, לעודד מערכת מס עם שיעור קבוע, ולדרוש רוב של 3/5 לצורך החלטות על העלאות מיסים. ויידן הצביע כנגד ההפחתות במס שהציע בוש (הבן) ב-2001 ו-2003 והוא גם הצביע נגד התיקון לאיזון התקציב.
  • ויידן תומך עז באמצעים להגנת הסביבה.

נושאי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2002 הצביע ויידן נגד בקשת ממשל הנשיא ג'ורג' בוש (הבן) לקבל הסמכה להשתמש בכוח צבאי מול סדאם חוסיין[11]. בכך הוא היה אחד מ-23 סנאטורים בלבד שהתנגדו לאקט רשמי זה, שאיפשר את פרוץ מלחמת עיראק כעבור פחות מחצי שנה. לאחר מכן המשיך והצביע בעקביות כנגד כל חוק שאיפשר את המשך המלחמה בעיראק ומימונה, לרבות הצבעה ב-2007 כנגד ה-Surge, שכיום ידוע שגרם לסיום הלחימה שם.

באופן דומה הצביע ויידן גם כנגד הנסיון לנקוט במדיניות תיגבור כוחות דומה באפגניסטן, ב-2009.

במרץ 2006, הוא היה בין 10 הסנאטורים היחידים שהצביעו‏[12] כנגד חידוש חוק הפטריוט, אשר הרחיב את סמכויות גורמי אכיפת החוק במלחמה בטרור. ויידן נימק את התנגדותו זו בדאגתו להגנת הפרטיות.

ועוד, ויידן הצביע נגד המשך קיומן של הגבלות שונות בנסיעת אזרחים לקובה ונגד המשך הגבלת הסחר עם מדינה זו. הוא גם ביקש, ללא הצלחה, לסיים את מימונם של שידורי התעמולה כנגד פידל קסטרו, אשר לטענתו מהווים בזבוז מוחלט של כספים, משום שאיש בקובה לא שומע או רואה אותם.

ובמרץ 2013 היה ויידן הדמוקרט היחידי בסנאט, שחבר לרפובליקנים בהתנגדות למינויו של ג'ון ברנן לראש ה-CIA. עם זאת, נימוקו לכך היה שונה מנימוקי הרפובליקנים ובא דווקא מהכיוון היוני, בניגוד להתנגדות הרפובליקנית שנבעה ממניעים ניציים. הוא התנגד למדיניות ברנן כיועץ הנשיא אובמה לענייני טרור בקדנציה הראשונה של אובמה, לחסל טרוריסטים אנשי אל קאעידה תוך שימוש במזל"טים. לטענתו, השימוש במזל"טים, להבדיל אולי מסוגי התנקשויות אחרים, גורם לעתים קרובות מדי לפגיעה גם באזרחים חפים מפשע הנמצאים בקרבת יעד החיסול. ההתנגדות נכשלה וברנן מונה לתפקיד.

לעומת כל זאת, ויידן הצביע ב-1999 פעמיים בעד שימוש בכוח צבאי לרבות כוח אווירי, בקוסובו‏‏‏[13].

בנובמבר 2005, ויידן היה אחד מחמשת הסנאטורים הדמוקרטים שהצטרפו ל-44 רפובליקנים והצביעו בעד תיקון, אשר פסק כי אין ללוחמי אויב זכות ל"צו הבאת עציר" (הביאס קורפוס).

ב-2011 היה ויידן בין הסנאטורים שתמכו באכיפת "אזור אסור לטיסה" (no-fly zone) בלוב. בהמשך לכך, הוא גם היה בעד התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011), שנועדה לבלום את נסיונותיו של מועמר קדאפי שליט לוב דאז, לטבוח מהאוויר במורדים במשטרו.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויידן נחשב לידיד ישראל. הוא אף עומד בראש האגודה האמריקאית של ידידי אוניברסיטת תל אביב[14].

ב-2007 הוא יזם, יחד עם חברת בית הנבחרים גבריאל גיפורדס (אף היא יהודיה) את החוק המכונה "הפסיקו לחמש את איראן". החוק מונע ממשרד ההגנה למכור חלקי חילוף למטוסי F-14 טומקט ואוסר על קונים שכבר רכשו חלקי חילוף שכאלה, לייצא אותם. הוא מכוון ספציפית כנגד איראן, משום שהיא המדינה היחידה חוץ מארצות הברית, המטיסה מטוסי F-14‏‏‏[15][16].

באוקטובר 2007 הוא יזם יחד עם הסנאטור ארלן ספקטר חוק המטיל על סעודיה אחריות לתוצאות מימון מעשי טרור על ידה וקורא לה להפסיק לממן ארגונים תומכי טרור‏[17].

בדצמבר 2012 יזם ויידן יחד עם הסנאטור ג'ון אייזקסון (רפובליקני מג'ורג'יה) מכתב מהסנאט לנשיא מצרים מוחמד מורסי, המאיץ בו להגביר את מאמצי מצרים למנוע הברחת נשק לעזה‏[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים
מהעיתונות הישראלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שושלת משפחתית
  2. ^ תמונה ראשונית: הויידנים הקטנים, בלו אורוגן, 30 באוקטובר 2007
  3. ^ רון ויידן בנושא הפלות, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏
  4. ^ רון ויידן בנושא פיקוח על הנשק, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏
  5. ^ רון ויידן בנושא זכויות אזרח, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏
  6. ^ מושב הקונגרס ה-104 - כינוס שני, הצבעת סנאט גלויה, אתר הסנאט, 10 בספטמבר 1996
  7. ^ הדיון לגבי סיוע להתאבדות טרם נגמר?, רשת CBS, מדור פוליטיקה, 18 ביוני 2006
  8. ^ רון ויידן בנושאי פשע, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏
  9. ^ חוק הסנאט 334, ‏GovTrack.us‏, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  10. ^ מושב הקונגרס ה-110 - כינוס ראשון, הצבעת סנאט גלויה, אתר הסנאט, מוסף השבת, 6 ביוני 2007
  11. ^ ניו יורק טיימסCIA: סדאם עלול לפנות לטרור מחשש שיותקף, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2002
  12. ^ ‏דייוויד סטאוט, הסנאט מאשר את חידוש החוק נגד טרור, ניו יורק טיימס, מדור פוליטיקה, 2 במרץ 2006
  13. ^ רון ויידן בנושא של מלחמה ושלום, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏
  14. ^ חדשות אוניברסיטת תל אביב, ינואר 2004
  15. ^ רון ויידן: עיצרו את מכירות חלקי עודפי F-14 של הפנטגון, newsmax.com, ארכיון, 30 בינואר 2007
  16. ^ שמואל רוזנר, האירופאים מביטים בחשדנות, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
  17. ^ באתר של רון ויידן
  18. ^ באתר של ויידן