רון ויליאמסון
 | |
| תמונת המעצר של רון ויליאמסון | |
| לידה |
3 בפברואר 1953 Ada, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 2004 (בגיל 51) טלסה, ארצות הברית |
| עמדה |
תופס |
| דראפט |
סיבוב שני, בחירה מספר 41, 1971 אוקלנד אתלטיקס |
  | |
רון ויליאמסון (3 בפברואר 1953 – 4 בדצמבר 2004) היה שחקן בייסבול ששיחק בתפקיד תופס ומגיש בליגת המשנה בארצות הברית. הוא הואשם על-לא-עוול-בכפו ברצח ובאונס, הורשע במשפטו, נדון למוות ב-1988, אך זוכה ב-1999.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאמסון נולד באוקלהומה. הוא היה הבחירה ה-41 בדראפט של ליגת ה-MLB ב-1971, בחירה שנעשתה על ידי קבוצת אוקלנד אתלטיקס בסיבוב השני. ב-1972 הוא שיחק בקבוצת המשנה של אוקלנד וחבט בממוצע של 265. ב-52 משחקים. עונת 1973 הייתה גרועה מבחינתו, והוא חבט בממוצע של 0.137 בלבד בקבוצת קי וסט קונצ'ס, כאשר ב-59 משחקים היו לו רק 13 Runs Produced. בעונות 1976–1977 שיחק בקבוצת המשנה של הניו יורק יאנקיז בתור מגיש.
חייו של ויליאמסון החלו לנוע במעגלים לאחר מכן. הוא התמכר לאלכוהול ולסמים, וסבל ממחלות נפש, הפך לדיכאוני ועבר לגור עם אמו.
חייו עברו את השינוי הגדול ביותר כאשר ב-1982 דברה סו קרטר, מלצרית בבר בעיר עדה שבאוקלהומה שבו הוא נהג לבקר באופן תדיר, נמצאה מתה בדירתה. חמש שנים לאחר מכן טענה משטרת עדה כי ויליאמסון, ביחד עם חברו דניס פריץ, הם החשודים ברצח של דברה קרטר. בעקבות זאת נשפטו השניים בבית המשפט בעדה. גזר דינו של ויליאמסון היה מוות בזריקת רעל, ואילו פריץ נדון למאסר עולם.
לאחר 11 שנים באגף הנדונים למוות, ויליאמסון זוכה בעקבות בדיקת DNA, ושוחרר מהכלא. הוא נפטר חמש שנים לאחר שחרורו בבית חולים כתוצאה משחמת הכבד בעקבות התמכרותו ארוכת השנים לאלכוהול ולסמים. הסופר ג'ון גרישם קרא את ההספד שנכתב עליו בניו יורק טיימס וכתב עליו את ספרו הלא-בדיוני הראשון, שהפך לרב-מכר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון גרישם, חף מפשע, מודן הוצאה לאור, 2007 (יצא לאור באנגלית ב-2006)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רון ויליאמסון, באתר The Baseball Cube