רוני בר-און
ערך זה עוסק בשר וחבר הכנסת רוני בר-און. אם התכוונתם למלחין והמפיק הישראלי, ראו רוני בראון.
| רוני בר-און | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 2 ביוני 1948 |
| ממשלות | 30, 31 |
| כנסות | 16 - 18 |
| סיעות | הליכוד, קדימה |
| תפקידים בולטים |
|
רוני חיים בר-און (נולד ב-2 ביוני 1948) הוא חבר הכנסת מטעם "קדימה", המשמש כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
בר-און נולד בתל אביב להורים ניצולי השואה, ונקרא אהרון חיים בירנבאום. למד בבית הספר צייטלין וסיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבד כ-20 שנים כעורך דין במגזר הפרטי. במהלך שירות מילואים בצה"ל הגיע לדרגת סגן אלוף ושימש כשופט בבית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון.
שימש בתפקידים ציבוריים שונים, בהם חבר הוועד המרכזי והיחידה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, חבר המועצה לבתי הדין המנהליים, חבר ועדת הסנגוריה הציבורית, יושב־ראש המועצה להסדר ההימורים בספורט, יושב־ראש הנהלת אגודת בית"ר ירושלים, ממלא־מקום יושב־ראש מועצת המנהלים של תיאטרון ירושלים ודירקטור בחברות ציבוריות, בהן בנק משכן וקרן הפנסיה "מגן זהב".
בר און מתגורר במוצא עילית ליד ירושלים, נשוי ואב לשלושה. אחותו, גילה הרץ, הייתה חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.
תוכן עניינים |
[עריכה] פעילות פוליטית
כסטודנט הצטרף בר-און לפעילות בסניף ירושלים של תנועת החרות, ונבחר כחבר מרכז הליכוד.
בשנת 1997 היה מושאה של פרשת בר-און חברון, במסגרתה מונה ליועץ המשפטי לממשלה. בעקבות ביקורת חריפה על נסיבות מינויו ועל מידת התאמתו לתפקיד, התפטר מהתפקיד לאחר 48 שעות.[1]
בשנת 2003 נבחר לכנסת ה־16 מטעם הליכוד, וכיהן כיושב ראש ועדת הכנסת. ב-7 בנובמבר 2005 נכשל מינויו לשר בממשלת ישראל השלושים לאחר שהכנסת דחתה את הודעה הממשלה על צירוף השרים, וזאת בשל הפילוג בליכוד. עם הקמת מפלגת קדימה על ידי אריאל שרון בסוף נובמבר 2005, עבר לצדו של שרון ושימש כיו"ר הסיעה החדשה, שנקראה תחילה "אחריות לאומית". ב־18 בינואר 2006 מונה לשר התשתיות הלאומיות ושר המדע והטכנולוגיה.
ב־4 במאי 2006, לאחר הבחירות לכנסת השבע עשרה, עם כינון ממשלת ישראל השלושים ואחת, מונה לשר הפנים ושימש נציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים (יחד עם שר המשפטים). ב־4 ביולי 2007 חדל מלכהן בתפקידים אלה והחל לכהן כשר האוצר, כשלושה חודשים לאחר שהשר הקודם, אברהם הירשזון, השעה עצמו מהתפקיד.
ביוני 2008 הכריז בר-און על תוכנית להמשך הרפורמה במס הכנסה, שמרכיביה:
- המשך הפחתת שיעורי המס על יחידים.
- המשך הפחתת שיעורי המס על חברות.
- מתן רבע נקודת זיכוי נוספת לכל תושב.
- ביטול הפטור ממס הכנסה לקרן השתלמות.
המרכיב האחרון נתקל בהתנגדות חריפה של ההסתדרות החדשה, שהכריזה על כוונתה לצאת לשביתה כללית עקב צעד זה, ובעקבות זאת נסוג בר-און מתוכניתו[2].
ברבע האחרון של 2008 נדרשו בר-און ומשרדו להתמודד עם השפעותיו של המשבר הכלכלי העולמי, ובפרט השפעתו על יציבותם על עסקים, על שווי החיסכון בקופות הגמל ועל התעסוקה.
במסגרת הכנסת ה-18 מכהן בר-און כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה לאחר שהחליף ב-27 ביולי 2011 את יואל חסון.
[עריכה] פרשת ההצבעות הכפולות
בשנת 2008 נחשפו צילומי וידאו המראים כי בהצבעה בכנסת בשנת 2003, הצביע בר-און במקום ח"כ ענבל גבריאלי. צילומים אלה סותרים עדות שמסר ב-2003: "לא ביצעתי הצבעה כפולה במקום ענבל גבריאלי" [3]. לאחר שנחשפו הצילומים טען בר-און כי גבריאלי מסרה לו את רשותה להצביע במקומה, אך גבריאלי התראיינה לערוץ 2 והכחישה מכל וכל כי הסכימה להצבעתו של בר-און.[4]. אולם בעדותה במשטרה אמרה שייתכן שנתנה לו את הסכמתה להצביעה במקומה. לאחר שהיועמ"ש, מני מזוז, ופרקליט המדינה, משה לדור, הורו שלא לפתוח בחקירה[5], החליטה ועדת האתיקה של הכנסת לנזוף בבר-און נזיפה חמורה: "אין ספק שבר-און עבר עבירות אתיות חמורות, הן בעצם ההצבעה הכפולה, והן בהתנהלותו לאחר הצבעה זו".[6]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רוני בר-און, באתר הכנסת
- רוני בר-און באתר תנועת קדימה
- רוני בר-און באתר משרד האוצר
- כרטיס ביקור - ח"כ רוני בר-און, בערוץ הכנסת באתר YouTube
- גדעון אלון, כל החיים לפני, ראיון בעיתון הארץ עם רוני בר-און
- פרשת בראון-חברון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
[עריכה] הערות שוליים
- ^ טל לוי, לין, 12.01.1997/ היועמ"ש רוני בר-און מתפטר לאחר 48 שעות, באתר הארץ, 12 בינואר 2011
- ^ נועה קולפ, ההסתדרות לחצה - בר-און ביטל התוכנית להורדת מיסים, באתר "נענע 10"
- ^ תחקיר "ידיעות אחרונות", באתר "גלובס"
- ^ ענבל גבריאלי תוקפת, חדשות ערוץ 2
- ^ מזוז הפתיע: לא תיפתח חקירה נגד רוני בר-און בפרשת ההצבעות הכפולות, גלובס
- ^ אריק בנדר, ההצבעות הכפולות: ח"כ רוני בר-און ננזף, באתר nrg מעריב
| שרי האוצר בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי המדע בממשלת ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי האנרגיה, המים והתשתיות הלאומיות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
 |
||
|---|---|---|
|
| חברי הכנסת המכהנים (הכנסת ה-18) | ||
|---|---|---|
| מפלגות הקואליציה (מודגשים – שרי הממשלה) | ||
| הליכוד |
נתניהו • סער • ארדן • ריבלין • בגין • כחלון • שלום • יעלון • שטייניץ • נס • ישראל כץ • אדלשטיין • לבנת • חיים כץ • פלד • איתן • מרידור • חוטובלי • גמליאל • אלקין • לוין • פיניאן • קרא • דנון • שאמה הכהן • אקוניס • רגב |
|
| ישראל ביתנו |
ליברמן • לנדאו • מיסז'ניקוב • אהרונוביץ' • לנדבר • לוי-אבקסיס • אילון • רותם • אנסטסיה מיכאלי • קירשנבאום • אילטוב • עמאר • מטלון • שמטוב • מילר |
|
| ש"ס |
ישי • אטיאס • יצחק כהן • אמנון כהן • נהרי • מרגי • אזולאי • וקנין • זאב • אמסלם • אברהם מיכאלי |
|
| יהדות התורה | ||
| העצמאות | ||
| הבית היהודי | ||
| מפלגות האופוזיציה | ||
| קדימה |
לבני • מופז • איציק • בר-און • שטרית • אברהם • דיכטר • סולודקין • יואל חסון • עזרא • אדרי • בילסקי • תירוש • שי • מולה • טיבייב • והבה • אדטו • פלסנר • חרמש • חסון • ביבי • שנלר • זוארץ • שמאלוב-ברקוביץ' • אבסדזה • אביטל • דואן |
|
| העבודה |
הרצוג • ברוורמן • יחימוביץ' • כבל • בן אליעזר • פרץ • בן סימון • מג'אדלה |
|
| רע"מ-תע"ל | ||
| האיחוד הלאומי | ||
| החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) | ||
| מרצ | ||
| ברית לאומית דמוקרטית (בל"ד) | ||
