רוני ליבוביץ

רוני ליבוביץ' (נולד ב-24 באוגוסט 1953), שודד בנקים סדרתי ישראלי, שהתפרסם בכינוי האופנובנק.

צעירותו

ליבוביץ' גדל בשכונת תל גנים ברמת גן ברחוב יוסף צבי (אליו נמלט, ונתפס בסמוך לו). סבו, חיים ליבוביץ, הקים בתל אביב בשנת 1931 את מפעל "עץ הזית". ליבוביץ' למד בבית הספר העממי "תל גנים" שבשכונה. בהיותו נער, נשלח על ידי הוריו לפנימית "הדסים" (שליד נתניה), שם החזיק מעמד שנה וחצי עד שהנהלת המוסד יזמה את סיום לימודיו. לאחר מכן החליף מספר בתי ספר ולפני גיל 16 סיים את פרק הלימודים הזה של חייו ויצא לעבוד.

בנובמבר 1970 התגייס לצה"ל. ביוני 1973 סיים קורס קצינים בבה"ד 1 (זה היה הקורס השני שלו, לאחר שמהראשון הודח כשבוע לפני מסדר הסיום. לייבוביץ' לא ויתר והתחיל קורס נוסף, אותו סיים בהצלחה). במלחמת יום הכיפורים היה קצין תובלה בחזית הדרום והשתתף בקרבות הבלימה אל מול הצבא המצרי.

בעודו בשירות צבאי נישא לאיריס, וכשנה מאוחר יותר נולד בנם היחיד - ליאל, שבבגרותו נהיה איש אקדמיה.

בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים הצטרף לעסקי המשפחה בישראל ובארצות הברית. הוא חילק את זמנו בין הרצליה (שבה התגורר עם משפחתו) לבין ניו יורק (שם ניהל עסקים). באותן השנים הקים, יחד עם אחרים, את העיתון גלובס ואף שימש כמנהלו לתקופה קצרה. מאוחר יותר מכר את העיתון לקרוב משפחתו, חיים בראון. לקראת סוף שנות השמונים הסתכסך עם משפחתו, על רקע עסקי המשפחה, ויצא לנהל עסקים לבדו.

השיטה ששימשה במעשי השוד

ליבוביץ' נהג להחנות משאית הובלה סגורה, לא רחוק ממקום השוד^{[דרוש מקור]}. ממקום חניית המשאית נסע רכוב על אופנוע המוטוגוצ'י TT650 שלו, שזיכה אותו מאוחר יותר בכינוי "האופנובנק", עד לסניף הבנק אותו שדד, והחנה אותו בסמוך לו. אל הבנק נכנס כשהוא עודנו חובש את הקסדה, כך שפניו אינן נראות. כיוון שנמלט ממקום הפשע רכוב על אופנוע, טעתה המשטרה במשך תקופה ארוכה וחיפשה אחר אופנוען, בעוד הוא נוהג במשאית והאופנוע מוסתר במכולה שמאחור. עדויות שונות הובילו בסופו של דבר את המשטרה לפצח את השיטה ולתפוס אותו.

התקופה בה פעל כשודד

ב-21 בפברואר 1989 ביצע את שוד הבנק הראשון שלו, בסניף הבנק הבינלאומי הראשון בהרצליה פיתוח. ב-7 באוקטובר 1990 ביצע את שוד הבנק המוצלח האחרון שלו בסניף בנק הפועלים ברמת גן. בסך הכל ביצע ליבוביץ' 21 מעשי שוד של בנקים.

ב-18 באוקטובר 1990 נתפס ליבוביץ'. ישנה טעות רווחת על פיה הוא נתפס לאחר נסיון כושל לשדוד עוד בנק, אבל בראיון לגלי ישראל ב 7/09/2012 העיד ליבוביץ' כי לא כך היה. בראיון אמר ליבוביץ' כי נתפס ללא שכשל בנסיון שוד, לאחר מרדף ארוך, בו ברח מהנידות כשהוא רכוב על אופנועו המפורסם. הוא סיפר כי כשהגיע לבית הוריו, ירד מן האופנוע ובעצם הסגיר עצמו למשטרה.

לאחר תפיסתו

בחקירתו הודה במעשי השוד שביצע, ושיתף פעולה עם חוקריו באופן מלא. ימים ספורים לאחר לכידתו החזיר את כל הכספים ששדד. בבית המשפט המחוזי נגזר דינו לעשרים שנות מאסר, אך בערעור לבית המשפט העליון הופחת עונשו ל-14 שנות מאסר, לאחר שגם התביעה הסכימה להפחתת העונש. בפסק דינו של המשנה לנשיא מנחם אלון הובאו שיקוליו להפחתת העונש:

"שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי עמדו על הודאת המערער וחרטתו, אך הטילו ספק בכנותה. בכך באו לכלל טעות. תסקיר המבחן שהוגש לנו, ושלא היה לפני בית המשפט המחוזי, מתאר בפרוטרוט את תולדות חייו הסבוכים והמורכבים של המערער ואת חרטתו העמוקה. ואם יטען הטוען, שגם חרטה כזו כבר הייתה לעולמים ואין היא מיוחדת למערער דנן, בא המערער שלפנינו וצירף מעשה של השבת כל הגזלה שגזל לחרטה שבדיבור ושבלב. והכספים לצורך השבת הגזלה, שנלקחו על ידי המערער בהלוואה מאחרים כדי לפצות מיד וללא דיחוי את הנגזלים, בוא יבואו מתוך כספים שיושגו על ידי מכירת ביתו הוא. דנתי גם דנתי בשודדים משודדים שונים, מקצתם מודים ואינם מביעים חרטה ומקצתם מודים ומתחרטים, אך מעולם לא בא לפניי שודד, המשיב, תוך ימים ספורים מרגע הודאתו וחרטתו, את כל הכספים שגזל לבעליהם, בליווי מכתב אישי לכל נגזל ונגזל, שבו מכה הוא על חטא ושבו מבקש הוא להסביר לנגזליו כיצד בא לכלל מעשי השוד החמורים".

האופנוע ששימש את מעשי השוד חולט על ידי המדינה. בסופו של דבר ישב ליבוביץ' בכלא שמונה שנים ושוחרר בשנת 1998, לאחר ניכוי שליש וחנינה מנשיא המדינה עזר ויצמן. לאחר שחרורו מהכלא ועד היום, עוסק ליבוביץ' במתן הרצאות על מעשי השוד והחיים בכלא, והוא מנהל אתר (ראה קישורים להלן) בשם 'האופנובנק', בו הוא מיעץ לאנשים שצפויים להיכנס לכלא, כיצד לשרוד ולחיות בכלא. בתקופת מעשי השוד, היו רבים שהזדהו עם השודד וראו בו גיבור שהצליח להכות את הבנקים וה"ממסד". לאחר שהשתחרר מהכלא זכה ליבוביץ' לאזכורים במדורי רכילות.

לקריאה נוספת

• גדעון מרון, אופנובנק, 1995.

קישורים חיצוניים

• האופנובנק - האתר הרשמי
• עומר חימי, שובו של האופנובנק, באתר nrg מעריב, 22 באוגוסט 2005