רונלד פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
רונלד פישר
Ronald Fisher
צילום משנת 1912
צילום משנת 1912
לידה 17 בפברואר 1890
פינצ'לי, לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1962 (בגיל 72)
אדלייד, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה, סטטיסטיקה
מקום מגורים אנגליה
מקום קבורה St Peter's Cathedral עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'יימס הופווד ג'ינס, פ. ג. מ. סטרטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Walter Bodmer, John Henry Bennett, ג'וזף אוסקר אירווין, ק.ר. ראו, ג'וזף אוסקר אירווין, D. J. Finney, מרי ליאון, Alan Robert George Owen, John Henry Bennett עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Ruth Eileen Guinness (26 באפריל 1917–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים George Fisher Fisher עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ייסוד הסטטיסטיקה המודרנית. נחשב לגדול ממשיכי דרווין. פיתוח שיטות של נראות מרבית (Maximum likelihood), מידת פישר (Fisher information) ופילוג פישר.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר רונלד איילמר פישראנגלית: Ronald Aylmer Fisher;‏ 17 בפברואר 189029 ביולי 1962) היה סטטיסטיקאי, ביולוג אבולוציוני וגנטיקאי אנגלי, חבר בחברה המלכותית. ריצ'רד דוקינס תיאר אותו כ"גדול מבין ממשיכיו של דרווין", ואנדרה האלד, היסטוריון של הסטטיסטיקה, אמר "היסודות של מדע הסטטיסטיקה המודרני שייכים כמעט באופן בלעדי לגאוניותו של פישר".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר נולד בעיירה פינצ'לי שבצפון לונדון, בן לג'ורג' וקטי פישר. אביו היה איש עסקים מצליח שסחר באומנות יפה. לפישר הייתה ילדות מאושרת, ושלוש אחיותיו הגדולות, אחיו הגדול ואימו הרעיפו עליו את אהבתם. כשהיה בן 14 נפטרה אימו ו-18 חודשים אחר כך אביו פשט את הרגל בעקבות סדרה של עסקאות מפוקפקות. למרות ראייתו הגרועה, פישר היה תלמיד מחונן וזכה במדליית נילד (תחרות בכתיבת מאמר מתמטי) בגיל 16, בבית הספר הארו. בעקבות ראייתו הלקויה פישר הודרך במתמטיקה ללא שימוש בנייר ועט, דבר שגרם לו לפיתוח דמיון מתמטי ותפיסה ויזואלית-גאומטרית של פתרון בעיות במתמטיקה, בניגוד לפיתרונן על ידי שיטות אלגבריות. יכולתו לפתור בעיות מתמטיות ללא כתיבת שלבי-הביניים הפכה לאגדה. הוא גילה עניין רב בביולוגיה, ובמיוחד באבולוציה.

בשנת 1909, קיבל מלגה מאוניברסיטת קיימברידג' ונרשם כסטודנט לקולג' Gonville and Caius. פישר יצר קשרים חברתיים רבים בשנות-לימודיו שם והוקסם מהאווירה האינטלקטואלית הרצינית שאפפה את המקום. הוא למד על הגנטיקה המנדליאנית, שהתגלתה מחדש והייתה נושא מלהיב באוניברסיטה; הביומטריה (והגוף הגדל של שיטות סטטיסטיות הקשורות אליה) משכה את תשומת-ליבו, והוא ראה אותה כדרך פוטנציאלית לגישור האופי המקוטע של תורת-התורשה המנדליאנית בעזרת וריאציות מתמשכות ואבולוציה הדרגתית. אך עניינו העיקרי הייתה אאוגניקה, אותה ראה כצורך סוציאלי דוחק, וכנושא מדעי החובק גנטיקה וסטטיסטיקה. לכן, ב-1911 תרם רבות להקמת "החברה לאאוגניקה של אוניברסיטת קיימברידג'" ביחד עם אנשים שהתפרסמו לימים כגון ג'ון מיינרד קיינס, הוראס דרווין (בנו של צ'ארלס דרווין) ו-ר.ס. פונט. הקבוצה הייתה פעילה למדי וקיימה פגישות חודשיות, לרוב סביב הרצאות מראשי חברות מובילות במחקר האאוגני, כמו "החברה הלונדונית למחקר אאוגני", שנוסדה ב-1909 על ידי פרנסיס גולטון, בן-דודו למחצה של דרווין. כשפישר סיים את לימודיו במתמטיקה ובאוניברסיטה ב-1913, הקבוצה מנתה כ-150 חברים.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה פישר היה להוט להתגייס לצבא, עם הציפייה לכניסתה של בריטניה למלחמה, אך הוא נכשל בעקביות בבדיקות הרפואיות עקב ראייתו הקלוקלת. במשך שש שנים עבד כסטטיסטיקאי עבור עיריית לונדון. מעבר לעבודה זו, פישר מצא דרך לתרום למאמץ המלחמתי. הוא החל ללמד פיזיקה ומתמטיקה בסבב של בתי-ספר ציבוריים, בכללם כאלה עם זיקה צבאית חזקה, ועל סיפוני אוניות הצי הבריטי. בתקופה זו נותק הקשר בין פישר ובין חבריו הקודמים מקיימברידג'. כולם למעט רב-סרן (מיג'ור) ליאונרד דרווין (עוד אחד מבניו של דרווין) וגוּדרוּנה, חברה תוססת ובלתי-רגילה. שני אלה היו היחידים שעזרו לו לעבור את התקופה הקשה ההיא. גוּדרוּנה שידכה בינו לבין אחותה, איילין גינס; השניים נישאו ב-1917, כשהייתה בת 17. בסיוען של שתי האחיות הקים רונלד חוות-חי פעילה על אדמת בראדפילד (ברקשייר, אנגליה), שם גידלו גינה גדולה וחיות, ולמדו להסתפק במועט. השלושה עברו את המלחמה מבלי להשתמש בתלושי-אוכל אף לא פעם אחת.

במהלך תקופה זו, פישר החל לכתוב ביקורת-ספרים לביטאון אאוגני (ה-Eugenic Review), ובהדרגה החל להרחיב ידיעותיו בתחומי הגנטיקה והסטטיסטיקה. הוא התנדב לעזור לביטאון, והיה אחראי על כל הביקורות בתחומים אלה, ונשכר לעבודה במשרה חלקית אצל רב-סרן דרווין. במשך פרק זמן זה פרסם מספר מאמרים על ביומטריה, ובכללם את "המתאם בין קרובי-משפחה, על-בסיס ההנחה של תורשה מנדליאנית", מאמר חלוצי שנכתב ב-1916 ופורסם ב-1918. זוהי העבודה שהניחה את היסודות למה שיקרא לימים גנטיקה ביומטרית, והציגה את המתודולוגיה החשובה של ניתוח שונות, מתודולוגיה מתקדמת באופן ניכר משיטות המחקר המתאמי הנפוצות באותה תקופה. המאמר הראה באופן משכנע שהתורשה של תכונות מדידות בערכים ממשיים, הערכים של משתנים רציפים, עקבית עם עקרונות המנדליזם.

בתום המלחמה החל לחפש עבודה חדשה, וקרל פירסון הציע לו משרה במעבדת גולטון המפורסמת. פישר סירב להצעה מכיוון שראה את היריבות המתפתחת עם פירסון כמכשול מקצועי. במקומה לקח על עצמו, ב-1919, משרה זמנית כסטטיסטיקאי בעמדה חקלאית קטנה בכפר.

בשנת 1943 התמנה לפרופסור לביולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'.

תרומתו למדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר תרם עשרות תרומות משמעותיות למדע, בתחומי הסטטיסטיקה, הביולוגיה, הגנטיקה והמתמטיקה. הוא כתב קרוב ל-300 מאמרים אקדמיים, כולם בכתבי עת מובילים, ושבעה ספרים רבי השפעה.

בין תרומותיו בתחום הסטטיסטיקה ניתן למנות את:

למרות היותו מבקר חריף של גישת הסטטיסטיקה הבייסיאנית, הוא טבע גם את המונח "בייסיאני" במאמר בו הדגיש כי המודל שהציג "אינו בייסיאני"[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונלד פישר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stephen E. Fienberg, When Did Bayesian Inference Become "Bayesian"?, Bayesian Analysis, 1 1, 2006, עמ' 1-40