רוצח שכיר - מדריך שימושי לקבלן עצמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוצח שכיר - מדריך שימושי לקבלן עצמאי הוא ספר שיצא לאור בארצות הברית ב-1983 ושימש השראה למעשי רצח.

על הספר והוצאתו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר שנקרא במקור: Hit Man: A Technical Manual for Independent Contractors נכתב בפסבדונים של סופרת בשם רקס פראל ויצא לאור בשנת 1983 על ידי פאלאדיןהוצאה לאור המתמחה בין היתר בכתיבת ספרי הדרכה מעוררי מחלוקת בנושאים כמו הכנת חמרי נפץ, קניבליזם, התאבדויות, ושימוש בכלי נשק.
בגירסתו הראשונה נכתב הספר כרומן המתאר עלילה הקשורה במתנקש שנשלח לרצוח עקרת בית בפלורידה, ודרך פעולתו. מאוחר יותר שונתה המסגרת והותאמה למדריכים דומים שיצאו במסגרת ספרי ההדרכה של פאלאדין, כך שהתפרשה כמדריך שימושי לרוצח שכיר בתחילת דרכו. הספר כלל הנחיות מפורטות כמו: איך לאסוף מודיעין, איזה כלי נשק לבחור, בחירת דרכי מילוט, איך לאסוף את התשלום ודרכים להעלמת הגופה. הספר הספיק להימכר ב-13,000 עותקים עד להפסקת הפצתו במהלך תביעה משפטית שהועלתה בהקשר לפרסומו.

התביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 התרחש במדינת מרילנד שבארצות הברית רצח משולש של מילרד הורן, בנה והמטפלת שלו. הרוצח, ג'יימס פרי, בעל הרשעות פליליות בתחום האלימות, נלכד ונדון למוות. חקירתו הביאה לגילוי מי ששכר אותו - לורנס הורן, שביקש לקבל כספי פוליסת ביטוח חיים מחברת הביטוח שביטחה את מילרד הורן. במהלך המשפט התברר כי הרוצח רכש את מיומנותו באמצעות הספר של פאלאדין. משפחות הקרבנות תבעו את ההוצאה לאור בטענה שהספר שהוציאה עודד את הרוצח פרי, ויש לה אחריות לרצח המשולש. הפרופ' דוד סמולה שהעיד מטעם התביעה טען כי הוצאת פאלאדין "פדתה צ'קים מרוצחים בלי לדעת מי מקוראיה רוצח פוטנציאלי ומי סתם פנטזיונר".
משפט זה העלה לראשונה אל הדיון את שאלת חופש הביטוי של המו"ל המוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, ועל כך התבססה ההגנה, שטענה עוד כי אין הבדל בין פרסום הספר לבין סדרת טלוויזיה בנושא אלימות, סרט אימה או ספר אלים.

בערכאה נמוכה הפסידו המשפחות, עקב הטיעון שהספר לא אומר "בצע רצח עכשיו!" אלא אומר "אם אתה רוצה להיות רוצח שכיר זה מה שעליך לעשות", וכן בגלל הטיעון שהספר אף אינו מסית לאלימות. המשפחות עירערו וזכו בערעור. בין היתר נקבע בפסק הדין כי "לא ניתן להתייחס לספר כתאורטי...פאלאדין סייעה ואף פעלה תוך דרגה מסוימת של כוונה... על פי כל חוק סייעה לביצוע פשע באמצעות ביטויים." ערעור נוסף הוגש לבית המשפט העליון, ותוך כדי הדיון, בחודש מאי 1999, החליטה חברת הביטוח של פאלאדין להתפשר עם המשפחות והסכימה לשלם פיצויים של מיליוני דולרים. כמו כן הסכימה להשמיד 700 עותקים של הספר שנותרו ברשותה, ולוותר על כל הזכויות הקשורות לספר.

ניצחונן של המשפחות לא הושלם, שכן לא הצליחו למנוע את המשך הפצתו של הספר. לאחר ביצוע הסכם הפשרה הועלתה גרסה מלאה של הספר באתרי אינטרנט שונים וככל הנראה נמצאת שם גם היום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]